דוארטה נונו, דוכס ברגנסה
 | |||||||||
| לידה |
23 בספטמבר 1907 זיבנשטיין, האימפריה האוסטרו-הונגרית   | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
24 בדצמבר 1976 (בגיל 69) ליסבון, פורטוגל  | ||||||||
| שם מלא | דוארטה נונו פרננדו מריה מיגל גבריאל רפאל פרנסיסקו חאווייר ריימונדו אנטוניו דה ברגנסה | ||||||||
| מדינה |
אוסטריה, פורטוגל | ||||||||
| בת זוג | מריה פרנסיסקה מאורליאן-ברגנסה, דוכסית ברגנסה | ||||||||
| שושלת בית ברגנסה | |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
אביר במסדר גיזת הזהב | |||||||||
  | |||||||||
דוארטה נונו, דוכס ברגנסה (בפורטוגזית: Duarte Nuno de Bragança; 23 בספטמבר 1907 - 24 בדצמבר 1976) היה התובע המיגליסטי לכס המלוכה של פורטוגל בין השנים 1920–1976, והוא השתמש בתואר דוכס ברגנסה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוארטה נונו נולד ב-23 בספטמבר 1907 בזיבנשטיין, למיגל, דוכס ברגנסה, בנו של מיגל הראשון, מלך פורטוגל, ולמריה תרזה, נסיכת לוונשטיין-ורטהיים-רוזנברג, בתם של קרל, נסיך לוונשטיין-ורטהיים-רוזנברג וסופיה, נסיכת ליכטנשטיין. על פי חוק הגירוש הפורטוגלי של 1834 והחוקה של 1838, נאסר על משפחתו להיכנס לפורטוגל, אולם הם כן החזיקו באזרחות פורטוגזית. בשנת 1919 מת אחיו פרנסיסקו ז'ואאו, נסיך ברגנסה, ובשנת 1920 ויתר אביו על טענותיו כמלך פורטוגל, לאחר מריבות עם בנו הבכור (שהתחתן בנישואים מורגנטיים עם יורשת אמריקאית), לטובת בנו השלישי, דוארטה נונו, שהיה אז בן 13.
בשנת 1920 מת אפונסו, דוכס פורטו, דודו של מנואל השני, מלך פורטוגל, ללא ילדים, ובעקבות כך נחתם הסכם בשנת 1922 בין אביו למנואל השני, שבו הוסכם כי לאחר מותו של מנואל השני, שהיה חשוך בנים, יעברו זכויות הירושה וראשות בית ברגנסה לדוארטה נונו, ואכן, לאחר מותו של מנואל השני בשנת 1932, הפך דוארטה נונו לטוען לכתר המלוכה הפורטוגזי.
דוארטה נונו סיים את לימודי התיכון שלו ברגנסבורג, ולאחר מכן הוא קיבל תואר במדעי החקלאות מאוניברסיטת טולוז. למרות שהיה אסור לו להיכנס לפורטוגל, בשל חוק הגלות נגד צאצאי מיגל הראשון, הוא ביקר במדינה בסתר בשנת 1929.
ב-15 באוקטובר 1942 התחתן דוארטה נונו עם מריה פרנסיסקה, נסיכת אורליאן-ברגנסה, בתם של פדרו דה אלקנטארה, נסיך גראו-פארה ואלז'בייטה, רוזנת דוברז'נסקי דה דוברז'ניץ, ובכך איחד למעשה את שני הענפים היריבים של בית ברגנסה.
בשנת 1950 בוטלו חוקי הגירוש נגדו, אולם בשל תאונת דרכים קשה הוא עבר להתגורר בפורטוגל רק בשנת 1952. בשנת 1951 בעקבות מותו של הנשיא אוסקר כרמונה, ניסה דוארטה נונו להביא להחזרת המונרכיה בפורטוגל, אולם המהלך נכשל בשל התנגדותו של סלזר. בשנת 1968 מתה אשתו, וב-24 בדצמבר 1976 מת דוארטה נונו בביתו בליסבון, ובנו דוארטה פיו, דוכס ברגנסה ירש את תאריו.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 באוקטובר 1942 התחתן דוארטה נונו עם מריה פרנסיסקה, נסיכת אורליאן-ברגנסה, בתם של פדרו דה אלקנטארה, נסיך גראו-פארה ואלז'בייטה, רוזנת דוברז'נסקי דה דוברז'ניץ, ממנה נולדו לו שלושה ילדים:
- דוארטה פיו, דוכס ברגנסה (נולד ב-1945).
- האינפנטה מיגל, דוכס ויזאו (נולד ב-1946).
- האינפנטה אנריקה, דוכס קוימברה (1949–2017).
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
