חקלאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי.
טרקטור בשימוש חקלאי

חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שונות אשר מכוונות לייצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים אחרים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית. החקלאות היא אחד מתחומי העיסוק הקדומים של האדם, ומהווה שכלול של פעולות איסוף מזון, ציד בעלי חיים ודיג פרימיטיבי. להיסטוריה של החקלאות הייתה זיקה חזקה להיסטוריה האנושית והשינויים בחקלאות היוו גורמים משמעותיים בתמורות חברתיות שחוותה האנושות, כולל התהליך של התמחות בפעילות מסוימת. התפתחות החקלאות, מראשיתה ועד עתה, איפשרה להגדיל במידה רבה ביותר את כמות המזון העומד לרשות החברה האנושית, ובכך גם את גידול האוכלוסייה בעולם לממדיה הנוכחיים.

החקלאות הינה העיסוק הנפוץ בעולם – 42% מכוח העבודה בעולם עוסק בו. לעומת זאת, התוצר החקלאי מהווה רק 5% מהתוצר העולמי הגולמי (התוצרים הלאומים הגולמיים). מושג החקלאות מתייחס למגוון נרחב של פעילויות יצור אשר נפרשות על קשת רחבה של קני מידה תפעוליים (גודל יחידות שטח העיבוד, תפוקות וכו'), התמחויות ואספקטים שיווקיים.

בקצה אחד של קשת זו נמצאת חקלאות הקיום (Subsistence Agriculture) המתבססת על שטחי אדמה (או כמות בעלי חיים) מצומצמים, תוך שימוש בכמות מצומצמת של תשומות חקלאיות, ללא השקעות וללא שיווק. חקלאות זו מייצרת תפוקות מועטות בלבד, כאלו המספיקות אך ורק לצריכה עצמית ולקיום החקלאים.

בקצה השני של הקשת נמצאת החקלאות האינטנסיבית הכוללת גם את החקלאות התעשייתית. חקלאות זו עושה שימוש בשטחי אדמה נרחבים (ובהיקפים גדולים של בעלי חיים), תוך שימוש נרחב בתשומות חקלאיות כגון: דשן וחומרי הדברה ובמיכון ברמה טכנולוגית גבוהה. החקלאות האינטנסיבית כרוכה בהשקעות נרחבות, בתעשיות נלוות המיועדות לספק לצרכן את המוצר המוגמר ובשיווק. מטרת החקלאות האינטנסיבית היא, בדרך כלל, השאת הרווח לחקלאי או לתאגיד החקלאי.

היסטוריה של החקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערמות חציר בחצר בית במונטנגרו
חקלאות בעמק חפר

בטרם התפתחה החקלאות, התקיימה האנושות בחברות של ציידים-לקטים[1].

החקלאות בעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות עדויות ארכאולוגיות להתפתחות חקלאות, באופן עצמאי, במספר מקומות על פני כדור הארץ, על ידי קבוצות אוכלוסין שונות‏[2]. אף על פי שקיימים ממצאים המוכיחים שימוש בדגנים עוד לפני כן, ככל הנראה, רק בפתחה של תקופת האבן החדשה, סביב התקופה של 9,500 לפני הספירה, החלו החקלאים הראשונים, באזורי מסופוטמיה והלבנט, לבחור ולזרוע צמחי בר שונים, בעלי תכונות ייחודיות. הגידולים אשר נחשבים כראשונים אשר בויתו הם: חיטת בר, חיטה חד-גרגירית, שעורה, אפונה, עדשים, בקיית הכרשינה, חמצה והפשתה.

סביב 7,000 לפני הספירה, התבצעו פעולות של זריעה וקציר במצרים העתיקה. מתקופה זאת התגלו בחפירות שנערכו ב-Mehrgarh שבבלוצ'יסטן (פקיסטן), עדויות על עיבוד חקלאי של חיטה ושעורה גם בתת היבשת ההודית. סביב 6,000 לפני הספירה החל שימוש בתעלות חפורות לצורך השקיה חקלאית על גדות הנילוס. באותה עת, התפתחה החקלאות, באופן עצמאי, במזרח הרחוק, כשהגידול המוביל בה אינו החיטה, אלא האורז.

סביב 5,000 לפני הספירה פיתחו השומרים טכניקות חקלאיות בסיסיות שכללו עיבוד אינטנסיבי של שטחים נרחבים, השקיה מתוכננת ושימוש בכוח אדם מאומן שהוכשר לעבודות חקלאיות ספציפיות.

קיימות עדויות המראות כי באמריקה כבר גידלו תירס בתקופה שבין 3,000 ל-2,700 לפני הספירה. ירקות נוספים שגודלו בעת העתיקה באמריקה הם: תפוח אדמה, עגבנייה, פלפל, דלעת וכמה סוגי שעועית. גם השימוש הנרחב בטרסות, לצורך עיבוד חקלאי, התפתח באותה תקופה באמריקה הדרומית.

החקלאות הרומית התבססה על הטכנולוגיה החקלאית שפותחה על ידי השומרים, תוך כדי מתן דגש גידולים בעלי פוטנציאל למסחר וליצוא.

החקלאות בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתקדמות המשמעותית בימי הביניים, בתחום החקלאי, התרחשה בעולם המוסלמי. בצפון אפריקה ובמזרח הקרוב פיתחו חקלאים מוסלמים, ואף יישמו, טכנולוגיות ומערכות השקיה חדשות אשר עשו שימוש במתקנים שהתבססו על עקרונות הידראולים והידרוסטטים. החל שימוש בגלגל מים, שסייע לטחינת קמח ולהפקת שמן, מתקנים מכניים להעלאת מים, סכרים ומאגרי מים. נמצאו אף מדריכים כתובים לחקלאות המתייחסים לאזורים ספציפיים. כמו כן, הצליחו החקלאים בארצות המוסלמיות להתאים לאזוריהם גידולים מיובאים מארצות זרות כגון: קנה סוכר, אורז, סוגי הדרים, משמש, כותנה, ארטישוק, חצילים וזעפרן. הם אף לקחו חלק מאותם גידולים, כמו: תפוז, לימון, כותנה, שקדים, תאנים ואף גידולים סובטרופיים כמו הבננה, והתאימו אותם לגידול בספרד.

החקלאות בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החקלאות המודרנית עוסקת במגוון רחב של מוצרים, רחב בהרבה מהחקלאות המסורתית שעסקה לרוב במוצרי מזון בסיסיים לבני האדם ולבעלי החיים. בין המוצרים הללו ניתן לציין: פרחי נוי, צמחי נוי (המגודלים לרוב במשתלות), עץ, דשן אורגני, עורות לשימושים שונים, חומרים ליצור תעשייתי (כגון: עמילן, סוכר, אתנול, וחומרים ליצור פלסטיק), סיבים (כגון: כותנה, צמר ומשי), שמנים למטרות שונות, דלק (כגון: מתאן וביודיזל) וחומרים נרקוטים המותרים והאסורים לפי חוק (כגון: טבק, מריחואנה, אופיום וקוקאין).

יישומים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה העשרים התחוללו שינויים מרחיקי לכת בחקלאות. במיוחד אמורים הדברים לגבי ישומים כימיים בתשומות ובתוצרים חקלאיים. התחומים העיקריים בהם חלה התפתחות גדולה הם: שימוש בדשנים כימיים, הדברת מזיקים, הדברת עשבים, מניעת מחלות קרקע, אנליזה כימית של תוצרים חקלאיים וצרכים תזונתיים של בעלי חיים המשמשים בחקלאות. יישומים אלו התפתחו בעולם המערבי והתפשטו לדרום אמריקה, אסיה ואפריקה החל בשנות ה-50 בתהליך שכונה לעתים, המהפכה הירוקה. קיימת שונות רבה בקליטת ישומים אלו בחלקים שונים של העולם. בחלק מהמקומות נחל תהליך זה הצלחה ובחלק מהמקומות קיימות עדיין בעיות חברתיות, פוליטיות ומבניות אשר מקשות על יישום התהליכים.

שינויים נוספים בחקלאות, אשר פותחו בעשורים האחרונים, כוללים תחומים כמו: חקלאות הידרופונית, חקלאות של יצירת מיקרו-אקלים (כגון: חממות, בתי רשת ומנהרות פלסטיק), טיפוח זנים בחקלאות הצומח וטיפוח גנטי בחקלאות בעלי החיים. ההנדסה הגנטית הביאה לעלייה בפוטנציאל היבול ועלייה ברמת עמידות הצומח למחלות. השימוש בהנדסה גנטית נתון במחלוקת, במיוחד לגבי צמחים העמידים להרבצידים. שינוי נוסף הוא בתחום משק המים. כיום, מיושמות שיטות השקיה, ניקוז, שימור קרקע, מיחזור מים ואגירת מים כדי להשיא את התועלת מאמצעי היצור של מים ויחידת השטח החקלאי. פיתוח שיטות אלו משמעותי במיוחד לאזורים יבשים בהם התקיימה בעבר בייחוד חקלאות בעל וכיום, ניתן לקיים בהם, באמצעות השקיה, חקלאות אינטנסיבית.

הפעולות הנלוות ליצור החקלאי: פעילויות מיון ועיבוד התוצרת החקלאית, האריזה והשיווק, אף הן התפתחו, בעשורים האחרונים, הודות להתפתחות המדעית. בין היתר, נעשה שימוש בתחום שימור המזון שימוש בהקפאה מהירה ובייבוש תוצרת חקלאית, טכנולוגיות אשר מגדילות את זמינות המוצרים ואת היקף השוק.

בעלי חיים בחקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי חיים כגון: סוסים, חמורים, פרדים, בקר למיניו, גמלים, למות, אלפקות, וכלבים שימשו, ועדיין משמשים במקומות רבים בעולם, לעיבוד ולקציר בשטחים חקלאיים ולהובלת התוצרת אל השווקים. עם זאת, המונח גידול בעלי חיים מתייחס לריבוי ולגידול שיטתי ומתמשך, של בעלי חיים, למטרת בשר, או למטרת שימוש בתוצרי בעלי החיים כמו: חלב, ביצים וצמר. השימוש במיכון מודרני, כמו גם הטיפוח הגנטי והמחקר של הצרכים התזונתיים של בעלי החיים, העלו את תפוקת בעלי החיים בצורה משמעותית ביותר.

מכשור מודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

החקלאות המודרנית עושה שימוש באמצעים טכנולוגיים רבים ושונים. הבסיסיים ביותר הם המכונות החקלאיות לסוגיהן והטרקטורים. רבים מהיישומים במיכון החדיש הם מפוקחי מחשב ואף מזינים מחשבים במידע בו נעשה שימוש לצורך קבלת החלטות. בנוסף, משתמשים כיום באמצעי תחבורה לשינוע התוצרת החקלאית: משאיות, רכבות, אוניות ומטוסים. שימוש נוסף אשר נעשה במטוסים הוא לצורכי ריסוס אווירי. תחזית מזג האוויר, המסוגלת כיום לחזות את מזג האוויר מספר ימים מראש, היא אמצעי עזר חשוב לחקלאים והם נעזרים בה לצורך קבלת החלטות. החקלאות המדייקת (Precision agriculture), הנמצאת כיום בשלביה הראשונים, עושה שימוש בתצלומי אוויר, במיכשור המבוסס על GPS ובאמצעים חדשניים נוספים.

על פי "האקדמיה הלאומית להנדסה" בארצות הברית הפיתוח במיכון החקלאי הוא אחד מ-20 ההישגים ההנדסיים הבולטים במאה ה-20. אם בתחילת המאה, איכר אחד ייצר מזון שהספיק ל-2.5 נפשות, הרי שבסוף המאה, איכר אחד סיפק מזון ל-130 נפש. אולם, תפוקות אלו הגבירו גם באופן ניכר את צריכת האנרגיה של החקלאים, במיוחד הדבר אמור לגבי צריכת דלק.

ביקורת כלפי התעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות כל הישגי החקלאות המודרנית בהגדלת התפוקות, התעוררו בסוף המאה ה-20 ויכוחים לגבי תחומים שונים הקשורים לחקלאות התעשייתית.

  • כיום שולטים בשווקים הבינלאומיים מספר מצומצם של תאגידים המייצרים תשומות חקלאיות עיקריות. מצד שני, גם בתחום החברות המשווקות את מוצרי המזון לצרכן, התגבשו מספר תאגידי ענק. כוחם הרב של תאגידים אלו מעורר דאגה גם בקרב קהילות החקלאים וגם בציבור הרחב. מספר פעילים חברתיים, במיוחד בארצות מתפתחות, אף מכנים את הבלעדיות של חברות הזרעים, על זנים שפותחו בדרך של הנדסה גנטית, כ"פירטיות ביולוגית".
  • מחלת ספגת המוח בבקר עוררה את דאגת הציבור ונטען כי שימוש במזון שמקורו מן החי, אשר גורם למחלה, הוא תוצאה של שאיפת החקלאים לחסוך בעלויות המזון לבקר גם בדרכים לא אחראיות.
  • זיהום הסביבה על ידי החקלאות. אם בדרך של זיהום מקורות מים ומי תהום בדשנים, בחומרי הדברה ובשפכים לא מטופלים של בעלי חיים, ואם בדרך של שימוש בחומרים לא מתכלים כגון יריעות פלסטיק.
  • אי התאמת שיטות חקלאיות מודרניות לתנאי הקרקע והאקלים, עלולה ליצור נזק לקרקע ולהביא לתופעות של מדבור.
  • קיימת התנגדות בקרב ארגונים שונים התומכים בזכויות בעלי חיים, לממשק הנהוג בחקלאות בעלי חיים אשר, לטענתם, גורם סבל בלתי נחוץ לבעלי החיים. במספר מדינות אף נחקקו חוקים המגבילים את החקלאים בתחומים אלו.

התודעה הצרכנית הגוברת במדינות המערב, וחילוקי הדעות לגבי התפתחותה של החקלאות המודרנית, הביאו לצמיחתן של תנועות התומכות בקשר הדוק בין הקהילה המקומית ובין החקלאים תוך דגש על חקלאות בהיקפים קטנים ועל שימור הזנים המקומיים. מתוך תנועות הנגד אשר צמחו בעקבות תיעוש החקלאות, בולטת במיוחד בצמיחתה, ובכוחה הכלכלי ההולך וגובר, תנועת החקלאות האורגנית הדוגלת בשימור הסביבה ועל כן אוסרת שיטות עיבוד קרקע מסוימות ושימוש בדשנים ובחומרי הדברה אשר מקורם אינו טבעי.

יחידה חקלאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות החקלאית מבוצעת ב"יחידות חקלאיות" שבתחומי אזור המיועד לחקלאות ושמור עבורה. ניצול של אזור חקלאי למטרות אחרות (תחבורה, מגורים וכדומה), ובמיוחד ניצול מוגזם, עלול לשבש במידה רבה את הפעילות החקלאית.

יחידות חקלאיות ידועות:

פעולות חקלאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסוף אלומות בשדה חיטה. מחוז מאדהיה פראדש, הודו

על-מנת לקיים את החקלאות, דרושות פעולות חקלאיות מסוימות המשנות את מהלכו הטבעי של הצומח והחי.

פעולות חקלאיות ידועות:

כלים חקלאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלשונים, אתים ומגרפות: כלים מסורתיים לעבודה חקלאית.

על מנת לבצע את הפעולות החקלאיות, לרוב דרושים כלים חקלאיים שונים. כלים אלו הולכים ומתפתחים עם התקדמות הטכנולוגיה האנושית.

ענפי חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ההיסטוריה התפתחו ענפי חקלאות רבים. הענפים נבדלים בסוגי הגידולים החקלאיים ובעלי החיים אותם הם מגדלים, בטכנולוגיה, באקלים וכו'. דוגמאות לענפים חקלאיים שונים:גידולי שדה,גידול ירקות, פרדסנות, כוורנות, רפתנות, לולנות, יערנות, גידול מטעים, גידול פטריות, גידול אצות, גידול דגים בבריכות וחקלאות ימית.

סוגי חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות חקלאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערוכות החקלאיות מהווים קטליזטור מרכזי לפיתוח החקלאי בעולם וזאת בשל תרומתן להפצת הידע הנחוץ בתחום זה. בין התערוכות הגדולות והחשובות בעולם: סימה (פריז), אימה (בולוניה), פרוט לוגיסטיקה (ברלין) ועוד. התערוכות מושכות אליהן עשרות אלפי חקלאים, חוקרים ומדינאים. בישראל התערוכות החקלאיות הבולטות הן אלה המתקיימות בניהתערוכה תל אביב תערוכת "אגריטך" המתקיימת אחת לשלוש שנים ותערוכות החקלאות השנתיות "פראש אגרומשוב" ו"אגרומשוב".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עזריה אלון (2005), שבעת המינים. רעננה: הקיבוץ המאוחד.
  2. ^ ‫אבי בליזובסקי, ‏החקלאות החלה בו־זמנית בכמה מקומות בסהר הפורה, באתר "הידען", 9 ביולי 2013‬