דייוויס לאנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפה משנת 1750 של אזור הקפיטניה חנרל של צ'ילה, בה משורטט גם האי "דייוויס לאנד".[1]

דייוויס לאנד, (באנגלית: Davis Land, בתרגום חופשי: ארץ דייוויס), הוא שמו של אי תעתוע שהאמינו שהיה ממוקם באוקיינוס השקט, ליד דרום אמריקה. הוא נקרא על שמו של איש העסקים והפיראט האנגלי אדוארד דייוויס, שראה אותו לכאורה ב-1687 ותיעד את קיומו. האי מעולם לא נמצא שוב. לימים הועלתה סברה על ידי ויליאם דמפייר שזיהוי זה היה עשוי להיות החוף של טרה אוסטרליס אינקוגניטה.

הגילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1687 הבחין באי אדוארד דייוויס. דייוויס היה פיראט שביצע פשיטות על יישובים ספרדיים לאורך חופי מקסיקו, פרו וצ'ילה, בזמן שהפליג באוקיינוס השקט דרומה מאיי גלאפגוס לכיוון כף הורן. לפי הדיווח של דייוויס, הוא ראה אי חולי נמוך ומרחוק, גבעות המשתרעות לצפון-מזרח. דייוויס לא ניסה לחקור יותר, מאחר שהיה מעוניין יותר להמשיך את מסעו הביתה.[2]

התגלית המשוערת של דייוויס – האי החדש, היה ממוקם לאורך קו הרוחב הדרומי של 27 עד 28 מעלות. באותו זמן רווחה הסברה כי ניתן למצוא זהב במקומות אחרים לאורך קו הרוחב הזה, ואכן מכרות זהב באי קופיאפו (אנ') שבשליטת ספרד, הנמצאים באותו קו רוחב, היו מוכרים באותו זמן. לכן, עם היוודע החדשות על ארץ דייוויס, מספר נווטים קיבלו הוראה לחפש אותו במסעותיהם.[2] בשנת 1767 יצא החוקר הצרפתי ז'אן פרנסואה דה סורוויל מפונדיצ'רי בהודו הצרפתית למסע חקר ומסחר שאחת ממטרותיו הייתה לאתר את ארץ דייוויס ולהקים בה עמדת מסחר. הוא התעודד מהשמועות על הגילוי האחרון על ידי סמואל וואליס, על "אי עשיר, המיושב על ידי מתיישבים יהודים".[3] למעשה, זו הייתה טהיטי, אבל הצרפתים עירבו את גילוי "הארץ של וואליס" עם ארץ דייוויס. בסופו של דבר סורוויל גילה מחדש את איי שלמה, עשה את דרכו אל החוף הצפוני של ניו זילנד ולאחר מכן אל פרו, שם טבע בחיפוש אחר עזרה לצוותו החולה.[4]

בשנת 1770 מצא פליפה גונזלס דה אהדו (אנ') את אי הפסחא וקרא לו "איסלה דה סן קרלוס" (Isla de San Carlos) או "דה דוד" (de David). עקב טעויות כתיב שונות, תורגם שם זה לאנגלית כ"האי של דייוויס". (Davis's Island), מה שחיזק את ההשערה כי "ארץ דייוויס" קיימת.[5]

אף על פי שמעולם לא נמצא, גם החוקר האנגלי ויליאם דמפייר, שהפליג באזור, סבר במשך זמן מה שראה את דייוויס לאנד. בכתביו כתב כי בהמשך סבר שיש אפשרות שזהו החוף של טרה אוסטרליס הלא ממופה עדיין.[2] במשך כמאה שנים, היה האי "דייוויס לאנד" רשום במפות השונות. רק בשנות השבעים של המאה ה-17, כשהאוקיינוס השקט היה מוכר וממופה יותר, החלו קרטוגרפים להסיר את דייוויס לאנד מהמפות שלהם.[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dunmore, John (2016). Chasing a Dream: The Exploration of the Imaginary Pacific. Auckland: Upstart Press. ISBN 978-1-927262-79-5.
  • Lee, Michael (2018). Navigators & Naturalists: French Exploration of New Zealand and the South Seas (1769–1824). Auckland, New Zealand: David Bateman. ISBN 978-1-86953-965-8.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המפה היא חלק מהאוסף הטופוגרפי של המלך ג'ורג' השלישי. נמצאת כיום במוזיאון הבריטי
  2. ^ 1 2 3 Dunmore 2016, pp. 81–82.
  3. ^ Lee 2018, pp. 41–43.
  4. ^ Dunmore 2016, pp. 83–84.
  5. ^ Guthrie, William; Ferguson, James (1786). A New System of Modern Geography (באנגלית) (3rd ed.). London: C. Dilly, In The Poultry. p. 21. נבדק ב-25 במאי 2020. Eaſter, or Davis's Iſland {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ Dunmore 2016, p. 84.