איי שלמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איי שלמה
Solomon Islands
Flag of the Solomon Islands.svg Coat of arms of Solomon Islands.jpg
דגל סמל
מוטו לאומי: להוביל פירושו לשרת
המנון לאומי: אלוהים הצל את איי שלמה שלנו
מיקום איי שלמה
יבשת אוקיאניה
שפה רשמית אנגלית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
הוניארה
9°28′S 159°49′E / 9.467°S 159.817°E / -9.467; 159.817
משטר דמוקרטיה פרלמנטרית
ראש המדינה
- מלכה
- מושל
- ראש ממשלה
מלכה
אליזבת השנייה
פרנק קאבוי
גורדון דארסי לילו
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מבריטניה
7 ביולי 1978
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
28,896 קמ"ר 
144 בעולם
3.2%
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
609,883 נפש 
167 בעולם
21.11 נפש לקמ"ר
192 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
1,958 מיליון $ 
193 בעולם
3,210 $
175 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.530 
143 בעולם
מטבע דולר איי שלמה ‏ (SBD)
אזור זמן UTC +11
סיומת אינטרנט .sb
קידומת בינלאומית 677+

איי שלמהאנגלית: Solomon Islands) הם מדינת איים המורכבת משרשרת של כ-990 איים באוקיינוס השקט ממזרח לפפואה גינאה החדשה. שטח האדמה הכולל של האיים הוא 28,400 קמ"ר. המדינה שייכת לחבר העמים הבריטי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של איי שלמה

איי שלמה יושבו בידי מלנזים לפני כ-30,000 שנה. מתיישבים פולינזים החלו להתיישב באיים בסביבות שנת 4000 לפני הספירה והביאו לאיים את תרבותם. בשנת 1568 הנווט הספרדי אלוורו דה מנדיינה הגיע לאיים ונתן להם את שמם. במהלך המאה ה-19 חילקו בריטניה וגרמניה את האיים ביניהן, ובשנת 1900 קיבלו האיים כולם מעמד של מדינת חסות בריטית.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המערכה באיי שלמה

אחד המאבקים המרכזיים של מלחמת העולם השנייה התרחש בתחומי האיים הללו. מאבק זה החל ב-14 באוגוסט 1942, ובמהלכו נלחמו בעלות הברית באימפריה היפנית. מאבק זה התאפיין בשימוש נרחב בכלי מלחמה ימיים ואוויריים. בין השאר נערכו בתחומי המדינה קרב סאבו וקרב איי סנטה קרוז, שבמהלכם השתמשו הצדדים היריבים בספינות מערכה, נושאות מטוסים ומטוסי קרב, שבמידה רבה הכריעו את תוצאות העימות לטובת בעלות הברית. המצר בין איי פלורידה והאי גוודלקנל נודע בשם "אגן מצולות המתכת", משום שאוניות רבות טבעו בו בין אוגוסט 1942 למרץ 1943, עם סיום המאבק. מאבק זה היה נקודת מפנה במלחמה עם האימפריה היפנית.

שני גברים מקומיים הצילו את ג'ון פיצג'ראלד קנדי, שספינתו PT-109 טובעה בקרב כאשר הספינה היפנית "אמאגירי" התנגשה בה. הם כוונו על ידי תצפיתנים מסתננים מחיילי בעלות הברית, וחילצו אותו עם עוד 10 חיילים, באמצעות סירותיהם. הניצולים שחו עם קנדי אל האי סאבו, וחולצו משם בסירות אל האי רנדובה, שהיה כבוש בידי האמריקנים. קנדי זכר להם חסד כאשר הזמינם בשנת 1963 לבקר בארצות הברית ושלח אליהם כרטיסי טיסה, אבל כאשר הגיעו מציליו אל שדה התעופה, הם התבשרו שקנדי נרצח. שניהם הגיעו לגיל מופלג כאשר סיפרו את הדבר.

ממשל ריבוני הוכרז ב-1976, וב-7 ביולי 1978 הכריזה המדינה עצמאות. נושאים המעסיקים את השלטון לרוב הם שחיתות, בעלות אדמה, בירוא יערות והתמודדות עם מחלת המלריה.

התקוממויות אזרחיות גרמו כמעט להתמוטטות מוחלטת של מוסדות השלטון. מספר פקידים ציבוריים לא קיבלו את משכורתם למשך חודשים וישיבות קבינט הממשלה נערכו במקומות חשאיים מחשש לאיומי שכירי חרב. כוחות הביטחון לא הצליחו להשליט סדר בעיקר מכיוון שמספר אנשי מנגנון הביטחון מזוהים עם חלק מהכנופיות היריבות. על כן, מדי פעם מתייחסים למדינה כאל ניסיון שכשל.

ביולי 2003 פרסם המושל הכללי של איי שלמה בקשה רשמית לעזרה בינלאומית. אוסטרליה וניו זילנד הובילו משלחת ביטחונית בינלאומית שהורכבה מ-2,200 חיילים ושוטרים מ-20 מדינות אחרות באוקיינוס השקט שהגיעה לאיים כחודש לאחר פרסום הבקשה. באפריל 2010 הכתה באי רעידת אדמה בעוצמה של 7.1 בסולם ריכטר.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינה מוגדרת כמונרכיה חוקתית, והממשל הוא דמוקרטיה פרלמנטרית. בראש המדינה עומדת המלכה אליזבת השנייה, והיא מיוצגת באמצעות המושל הכללי פרנק קאבוי. תפקיד זה הוא בעל קדנציה בת חמש שנים אליה נבחרים אישיים על ידי הפרלמנט. הפרלמנט בן חמישים חברים הנבחרים לקדנציות בנות ארבע שנים. הפרלמנט ניתן לפיזור על פי הצבעת הרוב לפני תום כהונתו. כל חבר פרלמנט הוא הנציג היחיד של אזור הבחירה שלו. כל אזרח רשאי להצביע החל מגיל 18.

ראש ממשלת איי שלמה הוא גורדון דארסי לילו. תפקיד זה גם הוא נבחר על ידי הפרלמנט מבין חברי קבינט השרים.

לרוב, המפלגות והקואליציות באיי שלמה נחשבות לחלשות ולא יציבות. הצבעות אי אמון מתבצעות באופן תדיר וכתוצאה הנהגת הממשלה והרכב הקבינט משתנים פעמים רבות.

מחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחוזות איי שלמה
מפת איי שלמה

לאיי שלמה תשעה מחוזות ועיר אחת:

  • סנטרל (מרכזי)
  • צ'ויסיול
  • גוודלקנל
  • הוניארה (עיר)
  • איזבל
  • מאקירה-אולאווה
  • מלאיטה
  • רנל ובלונה
  • טמוטו
  • ווסטרן (מערבי)

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי שלמה היא שרשרת איים רחבה השוכנת מזרחית לפפואה ניו גיני. מרכיבים אותה מספר רב של איים, ביניהם: איי נגלה, צ'ויסיול, איי שורטלנד, איי ניו ג'ורג'יה, סנטה איזבל, איי ראסל, איי פלורידה, מלאיטה, גוודלקנל, סיקאיאנה, מראמאסיקה, אולאווה, אורי, מאקירה, סנטה אנה, רנל ובלונה, איי סנטה קרוז, טיקופיה, אנוטה ופאטאקה.

המרחק בין האי המערבי ביותר וזה המזרחי ביותר הוא בערך 1,500 ק"מ. איי סנטה קרוז הם מבודדים במיוחד, במרחק של יותר מ-200 ק"מ משאר האיים. מספר הרי געש בדרגות שונות של פעילות נמצאים על כמה מהאיים הגדולים יותר. מספר רב מהאיים הקטנים יותר הם איי אלמוגים המכוסים בחול ועצי דקל.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת איי שלמה מושתתת על חקלאות, דייג (בעיקר דגי טונה) ויערנות. רוב המוצרים, ממזון ועד מכונות ודלק, הם מיובאים. האיים עשירים במחצבים כגון עופרת, זהב, בוקסיט ופוספטים. מוצרי היצוא העיקריים הם דגים, עצים, קופרה ושמן דקלים. תיירות היא ענף מתפתח, ואילו ענף היערנות סובל מניצול יתר שעורר טענות קשות על שחיתות והרס הסביבה. כמו כן, בסביבות שנת 1990, בעקבות ביקור אנשי מדע ובוטניקה באי, אדמת האיים התגלתה כמתאימה ביותר לגידול עגבניות. בעקבות כך, ילידים רבים רכשו קרקעות חקלאיות והחלו לגדל בהן עגבניות לייצוא למדינות הסמוכות, כאשר הצרכניות הגדולות מביניהן הן אוסטרליה וניו זילנד.

ממדיה הקטנים של המדינה וריחוקה מנתיבי המסחר של האוקיינוס השקט מקשים על פיתוח כלכלת המדינה. בנוסף, בעיות כלכליות בדרום מזרח אסיה ב-1998 הביאו לירידה במסחר העצים וגרמו למשבר כלכלי באיי שלמה. הממשלה קיצצה במשכורות עובדי הציבור וביצעה גזירות כלכליות שונות נוספות. הכלכלה החלימה חלקית ב-1999 בעקבות התחזקות מחיר הזהב והצלחת הפעלת מכרות הזהב באי, אך בעקבות סגירת מטע הדקלים העיקרי באי נראה שהכלכלה עלולה להידרדר שוב.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבות המסורתית של איי שלמה מנהגים עתיקי יומין מועברים מאב לבן, כביכול מהרוחות הקדמוניות עצמן. רוב התושבים חיים בכפרים ושומרים על אורח חיים מסורתי.

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילידים בסירת קאנו

תושבי איי שלמה מדברים בין 80 ל-100 שפות, כאשר המספר המדויק תלוי בהגדרה לשפה. באיים המרכזיים מדברים בעיקר בשפות הנהוגות במלנזיה. באיים החיצוניים יותר, כגון רנל ובנולה בדרום, טיקופיה, אנוטה ופאטאקה במזרח, סיקאיאנה בצפון מזרח ולואניואה בצפון מדברים בשפות הפולינזיות. מהגרים מאיי גיברלטר ועוד מדברים בשפות המיקרונזיות. בעוד השפה האנגלית מוכרזת כשפה הרשמית, השפה המדוברת ביותר היא פיג'ין.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

96% מתושבי איי שלמה הם נוצרים (45% אנגליקאנים, 18% קתולים). 4% הנותרים בעלי דתות מקומיות. דמויות של אלילים מקומיים מצוירות על מטבעות 2 סנטים, 10 סנטים ו-1 דולאר הנפוצים במחזור.

הדגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דגל איי שלמה

הדגל של איי שלמה מחולק באלכסון בקו צהוב, המייצג את השמש. החלק העליון הוא כחול ומייצג את השמיים הכחולים עם חמישה כוכבים פנטגראמים בתבנית X. החלק התחתון הוא ירוק מייצג את הצמחייה הרבה באיים. רוחב הדגל לעומת גובהו הוא ביחס של 2:1.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיי שלמה יש כ-445,000 תושבים. 93% מהאוכלוסייה הם מלנסים, 4% פולינסים, 1.5% מיקרונזים, 0.8% אירופים ו-0.3% סינים.

5%-10% מהאוכלוסייה המקומית היא בעלת שיער בלונדיני טבעי, למרות צבע עורה הכהה. לפי מחקר שנערך על ידי ד"ר מרק סטונקינג, פרופ' קרלוס בוסטמנטה וד"ר איימר קני מאוניברסיטת סטנפורד, השיער הבלונדיני של תושבי איי שלמה הוא תוצר של מוטציה בגן יחיד, ושונה מהבסיס הגנטי שאחראי לשיער הבלונדיני שנפוץ באירופה‏[5].

תוחלת החיים היא 69 (גברים) ו-74 (נשים). הריבוי הטבעי באיים הוא 3%.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיי שלמה יש כ-62% יודעי קרוא וכתוב (מגיל 15 ומעלה).

בעיר הונירה שוכנת אוניברסיטת דרום האוקיינוס השקט.

רעידות אדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 באפריל 2007 התרחשה רעידת אדמה באיים. הרעידה הייתה בעוצמה של 8.0 בסולם ריכטר, שבעקבותיו נפגעו האיים מצונמי. הרעידה גבתה את חייהם של לפחות 52 בני אדם ו-900 בני אדם נשארו מחוסרי בית.

רעידה נוספת התרחשה ב-6 בפברואר 2013, גם היא בעוצמה של 8.0 בסולם ריכטר. הרעידה גבתה את חייהם של לפחות 9 בני אדם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
  5. ^ http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1700865