דני דולב
 | |
| לידה |
1950 (בן 74 בערך) נְתַנְיָה, ישראל  |
|---|---|
| ענף מדעי |
מדעי המחשב |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
אלי שמיר |
| מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים (1 באוקטובר 1982) |
| תלמידי דוקטורט |
ניר שביט, מיכל פרנס, יאיר אמיר, עדית קידר, דליה מלכי, אמוץ בר-נוי, חגית עטיה, אוסנת מוקרין |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
דני דולב (נולד ב-1950) הוא מדען מחשב ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר המועצה המדעית של מועצת המחקר האירופית. מתמקד בקריפטוגרפיה ובחישוב מבוזר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דני דולב נולד בנתניה, בן לתקוה ואברהם דולב.[1]
בשנת 1971 קיבל תואר ראשון בפיזיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבר למכון ויצמן למדע, שבו קיבל תואר שני במתמטיקה בשנת 1973, על עבודה שכותרתה " On the Positivity of the Integral of a Triple Product of Laguerre Polynomials", שנעשתה בהנחייתו של פרופ' יוסף גיליס. בשנת 1979 קיבל תואר דוקטור על עבודה שכותרתה "Synchronization of Parallel Processors", שנעשתה בהנחייתו של פרופ' אלי שמיר. יצא לפוסט דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד ובחטיבת המחקר של IBM. בשנת 1982 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית. בשנים 1987–1993 עבד במקביל במרכז המחקר של IBM באלמאדן. בשנים 1998–2002 היה ראש המכון למדעי המחשב וראש בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית. בשנת 2011 היה הישראלי הראשון שנבחר למועצה המדעית של מועצת המחקר האירופית.[2] הוא חבר בוועד המנהל של מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי (מחב"א), והיה יו"ר הוועדה הלאומית לפיתוח תשתיות מידע ותקשוב.
מחקרו מתמקד בקריפטוגרפיה ובחישוב מבוזר, ובין השאר פרסם מאמרים העוסקים באי-חשילות[3] (מושג שהוא טבע, יחד עם סינתיה דוורק ומוני נאור), הצפנת מפתח ציבורי,[4] קונצנזוס במערכות מבוזרות אסינכרוניות,[5] שידור אטומי[6] ועמידות בפני תקלות.[7][8][9] בנוסף לכך, מודל דולב-יאו לניתוח התנהגות של פרוטוקולים קריפטוגרפיים, פותח על ידו בשיתוף עם החוקר הסיני-אמריקני אנדרו יאו. עם הדוקטורנטים שלו נמנים הפרופסורים חגית עטיה, עדית קידר, אמוץ בר-נוי וניר שביט.
בשנת 2007 נבחר לעמית ACM, על תרומתו לחישוב מבוזר עמיד בפני תקלות.[10] בשנת 2011 הוענק לו ולעמיתיו חגית עטיה ואמוץ בר-נוי פרס דייקסטרה, על עבודתם במימוש זיכרון משותף באמצעות העברת מסרים.[11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דני דולב, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- דני דולב, באתר dblp
- דני דולב, באתר גוגל סקולר
- דני דולב, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים
- פרופ' דני דולב על המאגר הביומטרי חלק ראשון, חלק שני, באתר YouTube
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דני דולב, באתר אלבום משפחות - ראשון לציון
- ^ אסף שטול-טראורינג, בראשונה מונה חבר ישראלי למועצה המדעית של האיחוד האירופי: פרופ' דני דולב, באתר הארץ, 9 בפברואר 2011
- ^ Dolev, Danny; Dwork, Cynthia; Naor, Moni (2000), "Non-Malleable cryptography" (PDF), SIAM Journal on Computing, 30 (2): 391–437, doi:10.1137/S0097539795291562, MR 1769364. Revised and reprinted in SIAM Review 45 (4): 727–784, 2003.
- ^ Dolev, D.; Yao, A. (1983), "On the security of public key protocols" (PDF), IEEE Transactions on Information Theory, 29 (2): 198–208, doi:10.1109/TIT.1983.1056650.
- ^ Dolev, Danny; Dwork, Cynthia; Stockmeyer, Larry (1987), "On the minimal synchronism needed for distributed consensus" (PDF), Journal of the ACM, 34 (1): 77–97, doi:10.1145/7531.7533, MR 0882662.
- ^ Cristian, Flaviu; Aghili, Houtan; Strong, Ray; Dolev, Danny (1995), "Atomic broadcast: from simple message diffusion to Byzantine agreement" (PDF), Information and Computation, 118 (1): 158–179, doi:10.1006/inco.1995.1060, MR 1329246.
- ^ Dolev, Danny (1982), "The Byzantine generals strike again" (PDF), Journal of Algorithms, 3 (1): 14–30, doi:10.1016/0196-6774(82)90004-9, MR 0646888.
- ^ Dolev, D.; Strong, H. R. (1983), "Authenticated algorithms for Byzantine agreement" (PDF), SIAM Journal on Computing, 12 (4): 656–666, doi:10.1137/0212045, MR 0721005.
- ^ Dolev, Danny; Lynch, Nancy A.; Pinter, Shlomit S.; Stark, Eugene W.; Weihl, William E. (1986), "Reaching approximate agreement in the presence of faults" (PDF), Journal of the ACM, 33 (3): 499–516, doi:10.1145/5925.5931, MR 0849026.
- ^ Danny Dolev, ACM
- ^ 2011 Edsger W. Dijkstra Prize in Distributed Computing