מכון ויצמן למדע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכון ויצמן למדע
Weizmann Institute of Science Symbol.svg
Weizmann Institute of Science Aerial View.jpg
תאריך ההקמה: 1949
סוג: מכון מחקר ואוניברסיטה ציבורית
צוות: 952
נשיא: דניאל זייפמן
סגל: 433
סטודנטים: 1,082‏[1]
סטודנטים לתואר ראשון: 0‏[1]
סטודנטים לתואר שני: 356‏[1]
סטודנטים לתואר שלישי: 692‏[1]
סטודנטים מתוקצבים: 390‏[2]
מיקום: רחובות
דף הבית: weizmann.ac.il
הכניסה הראשית לבניין המכון הראשון בקמפוס, 3/09

מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה שנמצא ברחובות שבישראל. כמו כן, המכון משמש כמוסד אוניברסיטאי, "מדרשת פיינברג", המקבל תלמידים ללימודים אקדמיים לתואר שני ושלישי (דוקטור).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר חיים ויצמן במעבדתו, 1944
ביקור של הנשיא זלמן שזר במכון ויצמן. בתמונה, מימין לשמאל: אבא אבן, מאיר וייסגל, זלמן שזר, יצחק כץ

מכון ויצמן הינו המוסד השלישי להשכלה גבוהה שהוקם בישראל (לאחר הקמת הטכניון בחיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים). המכון, שנקרא עם ייסודו בשנת 1934 מכון זיו, הוקם ביזמתו של חיים ויצמן. ויצמן שאף להקים מכון מחקר שימצא תהליכים כימיים ליצירת דשנים שיאפשרו גידולים באזורים צחיחים, וכן יחקור תהליכים כימיים אשר יהוו בסיס לתעשייה כימית בארץ ישראל. המימון למכון המחקר הגיע מידידיו של ויצמן הלורד ישראל ורבקה זיו, ממיסדי רשת החנויות מרקס אנד ספנסר; והוא נקרא על שם בנם דניאל זיו שנפטר בגיל צעיר.

המכון הוקם ברחובות בסמוך לתחנת מחקר חקלאית "המכון לחקר החיטה". מכון זיו נוהל בראשיתו על ידי פרופסור ארנסט דוד ברגמן. חיים ויצמן היה מעורב רבות באיתורם והשמתם של כעשרה מדענים שעבדו במכון בשנים הראשונות; וגם פעל לגיוס הכספים והאמצעים הדרושים לפעילותו. במהלך מלחמת העצמאות פעלה במכון יחידה של חיל המדע בעידודו של ברגמן וחרף התנגדותו של ויצמן. רבים מראשי יחידה זאת הכוללים את האחים אפרים ואהרן קציר, ישראל דוסטרובסקי ועמוס דה-שליט, שהיו מאוחר יותר ממקימי מכון ויצמן.

לקראת יום הולדתו ה-70 של ויצמן שחל ב-1944, פעילים ציוניים מארצות הברית בראשותו של מאיר וייסגל הקימו ועדה לשם גיוס כספים שיאפשרו הרחבה משמעותית של המכון, תוך שינוי שמו, בהסכמת משפחת זיו, ל"מכון ויצמן למדע". לשם כך נאסף סכום עתק באותם הימים, מיליון דולר. ב-3 ביוני 1946 הניח ויצמן את אבן הפינה למכון החדש, והחלו עבודות הבנייה. הבניין תוכנן על ידי האדריכלים אבא אלחנני, ישראל דיקר ואוריאל שילר.

לאחר הקמת המדינה ב-2 בנובמבר 1949, יום הולדתו ה-75 של ויצמן, נחנך הבניין הראשון של המכון (כיום בניין זיסקינד). מכון זיו, בראשותו של ברגמן, הפך לאחת מחמש המחלקות של המכון החדש. תפקידי ראשי המחלקות הנוספות של המכון החדש הוצעו למדענים בעלי שם מרחבי העולם, ואולם רק אחד מהם, חיים לייב פקריס הסכים לתפקיד ועלה לשם כך ארצה. בראש המחלקות האחרות הועמדו, תחילה כמינוי זמני, מדענים אשר חונכו בישראל: ישראל דוסטרובסקי בראשות המחלקה לאיזוטופים, אהרן קציר בראשות המחלקה לפולימרים, ואפרים קציר (לימים הנשיא הרביעי של מדינת ישראל) בראשות המחלקה לביופיזיקה. מאיר וייסגל, פעיל ציוני ומפיק מחזות זמר בעברו, הפך למנהל הטכני של המכון ולימים הוגדר תפקידו כיושב ראש חבר הנאמנים של המכון.

מבנה המכון ותקציבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל המאיץ ע"ש קופלר, בתכנון האדריכל משה הראל
בית חיים ויצמן בתכנון האדריכל אריך מנדלסון המצוי במתחם המכון
ספרית ויקס בתכנון האדריכל אריה אלחנני, 6/05
בניין המנהלה

המכון מנוהל על ידי מועצה בינלאומית שבראשה עומד יושב ראש נבחר, וכן על ידי מועצת מנהלים שבראשה עומד יו"ר נבחר. מועצת המנהלים בוחרת את נשיא המכון שממנה את סגן הנשיא, וכן סגן נשיא לפיתוח משאבים, סגן נשיא למינהל ולכספים, וסגן נשיא ליישומים טכנולוגיים. לצדם פועלים הדיקנים, וכן ראש המועצה המדעית של המכון הכוללת את כל מדעני המכון, ויושב ראש מועצת הפרופסורים, המחליטה על קבלתם של מדענים למכון ועל קידומם.

מכון ויצמן כולל שש פקולטות: לביולוגיה, לביוכימיה, לכימיה, לפיזיקה, למתמטיקה ולמדעי המחשב. הפקולטות נחלקות ל-17 מחלקות מדעיות. לאלה נוספים מדרשת פיינברג, שהיא הגוף האוניברסיטאי של המכון, המכשיר תלמידי מחקר לתארים מתקדמים בלבד. תקציב התפעול השנתי של המכון עומד על יותר ממיליארד שקלים. ממשלת ישראל מקציבה למכון כרבע מסכום זה. השאר מכוסה ממענקי מחקר, תרומות, וכן מתמלוגים על העברת ידע טכנולוגיה מפיתוחי עובדי המכון. חברת "ידע" של מכון ויצמן, העוסקת בקידום יישומים תעשייתיים על בסיס המצאותיהם של מדעני המכון הוקמה בשנת 1959. מאז הייתה מעורבת ברישום של כ-1,400 משפחות פטנטים. מאז שנת 1973 חתמה "ידע" על 169 הסכמים עם חברות ישראליות לניצול הפטנטים השונים, והקימה 42 חברות (21 מתוכן הוקמו משנת 2000 ואילך).

השכלה וחינוך מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטודנטים לתארים מתקדמים לומדים במכון ויצמן במסגרת "מדרשת פיינברג". עבודת המחקר שלהם מבוצעת במחלקות השונות של המכון. מכון ויצמן הוא האוניברסיטה היחידה בישראל ששפת ההוראה הרשמית בה היא אנגלית, וקיים בה מספר גבוה יחסית של תלמידים זרים. עם זאת, במקרה שכל התלמידים וגם המרצה שולטים בשפה העברית, ניתן לערוך את הקורס בשפה זו.

מכון ויצמן פעיל גם בתחום החינוך המדעי לילדים, לבני נוער ולמבוגרים. מחלקה מדעית נפרדת במכון, הקרויה "המחלקה להוראת המדעים", עוסקת בחקר ההוראה ובפיתוח תוכניות לימודים. המחלקה נוטלת חלק מרכזי בפיתוח מקצועי של מורי מדע ומתמטיקה בארץ. המחלקה מפעילה 3 מרכזי מורים ארציים - המרכז הארצי למורי הכימיה, המרכז הארצי למדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים והמרכז הארצי למורי הפיזיקה. בנוסף, מגיעים למכון ציבור רחב של ילדים, בני נוער, מבוגרים וכן מורי מדעים, לפעילויות בתחום החינוך המדעי. פעילות זו נעשית במסגרת מכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילות החינוכית של מכון ויצמן למדע. התוכניות המגוונות של מכון דוידסון עוסקות בפיתוח מקצועי למורים, בהעשרת הידע המדעי של תלמידים בבתי-הספר, בטיפוח מצטיינים, בקידום אוכלוסיות חלשות, בפיתוח יישומים טכנולוגיים מתקדמים ופעילויות אינטראקטיביות מתוקשבות למורים ולתלמידים, ובקירוב צעירים ומבוגרים כאחד לנושאי המדע השונים. במסגרת מכון דוידסון מתקיימות תוכניות רבות, בהן גם פרויקט החונכות הלאומי פר"ח, שנולד במכון ויצמן למדע, ושבמסגרתו חונכים סטודנטים תלמידים משכבות מצוקה בכל רחבי הארץ, וכן גן המדע על שם קלור – מוזיאון מדע ייחודי הפועל תחת כיפת השמיים בקמפוס מכון ויצמן למדע. בנוסף, מכון ויצמן למדע מפעיל ומארגן, באמצעות מכון דוידסון, את פסטיבל המדע.

הישגים ופיתוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון ויצמן למדע עוסק במחקר בקשת רחבה של נושאים הנמצאים בחזית המדע. בין המחקרים גם כאלה שהם בעלי משמעות מיוחדת לישראל, כמו הידרולוגיה, ניצול מחצבים, אנרגיה, צמחים עמידים בתנאי יובש והתפלת מי ים.

המכון מגיש סיוע לתעשיות עתירות מדע אשר הוקמו בסמוך לו, ותמלוגים שהוא מקבל בתמורה לתגליות של חוקרי המכון הם חלק נכבד מתקציבו.

"ויצק", מחשב שנבנה במכון ויצמן והחל לפעול בשנת 1955, הוא המחשב הראשון בישראל. רק שש שנים לאחר מכן הגיע ארצה המחשב השני, שנרכש לממר"ם. לאחר ויצק נבנו במכון שלושה מחשבי "גולם".

ב-1983 פיתח האסטרופיזיקאי מרדכי מילגרום את MOND - דינמיקה ניוטונית מתוקנת - החלופה העמידה ביותר לתאוריות החומר האפל. ל-MOND הצלחה אמפירית גדולה בהסברת עקומות סיבוב של גלקסיות.

באפריל 2004 הגיע לסיומו פרויקט במכון ויצמן במסגרתו פותח המחשב הביולוגי הראשון בעולם, על ידי פרופסור אהוד שפירא.

יישומים רפואיים וטכנולוגיות מתקדמות שנולדו כתוצאה ממחקר בסיסי של מדעני מכון ויצמן למדע:

  • מערכות הצפנה ופיענוח שפותחו על ידי מדעני המכון, מיוצרות בישראל ומשמשות, בין היתר, להצפנה ופיענוח של שידורי טלוויזיה.

רוב המוצרים האלה מיוצרים בישראל, נמכרים ברחבי העולם בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה, ומכניסים למדינה מטבע זר רב.

מדעני המכון יזמו הקמת חממות טכנולוגיות, המסייעות ליזמים ולממציאים בצעדיהם הראשונים. כמו כן, מדענים רבים מהמכון מילאו, ועדיין ממלאים תפקידים שונים בשירות הציבור.

סגל המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכון ויצמן כ-2,700 עובדים. מתוכם כ-1,000 מדענים וחברי קבוצות מחקר, כ-1,100 תלמידי מחקר, כ-220 חוקרים בתר-דוקטוריאליים וכ-400 עובדי מינהלה.

כמו כן, פועלות במסגרת מכון ויצמן כ-250 קבוצות מחקר, בראשות חוקרים בכירים ופרופסורים. כ-100 מתוכן נולדו בישראל. השאר הגיעו לישראל ולמכון מ-27 מדינות: אוסטריה, אוקראינה, אורוגוואי, איטליה, אפגניסטן, ארגנטינה, ארצות הברית, ארמניה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דרום אפריקה, הולנד, הונגריה, טורקיה, מקסיקו, מרוקו, עיראק, פולין, צ'ילה, צרפת, קולומביה, קזחסטן, קנדה, רומניה, רוסיה ושווייץ.

מדי שנה מבקרים ועובדים במכון כ-500 מדענים אורחים, מעשרות מדינות ברחבי העולם. במכון מתקיימים מדי שנה כ-50 כנסים מדעיים בינלאומיים.

נשיאי מכון ויצמן למדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה מחוקרי המכון זכו בפרס טיורינג, הפרס הבינלאומי החשוב ביותר לחוקרים במדעי המחשב: אמיר פנואלי (בשנת 1996), עדי שמיר (בשנת 2002) ושפי גולדווסר (בשנת 2012).

בשנת 2009 הוכתרה פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן כאחת משלושת הזוכים בפרס נובל לכימיה לאותה שנה.

בשנת 2013 הוכתרו אריה ורשל ומיכאל לויט כשניים משלושת הזוכים בפרס נובל לכימיה לאותה שנה. ורשל הוא ישראלי-אמריקאי, שאת התואר השני שלו וכן את הדוקטורט עשה במכון ויצמן, ולויט הוא ישראלי-אמריקאי ששימש פרופסור במכון ויצמן ואף כיהן בו כראש המחלקה לכימיה פיזיקלית.

תכנון אדריכלי במכון ויצמן למדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית המכון משתרעת על 1,250 דונם. היא כוללת יותר מ-100 בניינים בשטח כולל של כ-155 אלף מ"ר, וכן כמאה יחידות דיור למדענים. כ-120 תלמידי מחקר מתגוררים במעונות הסטודנטים של המכון.

ברחבי המכון מצויים מספר מבנים בעלי ערך ארכיטקטוני רב. גדולי האדריכלים הישראלים הותירו את חותמם ברחבי המכון ובראשם האדריכל אריך מנדלסון שתיכנן מספר מבנים ובהם בית חיים ויצמן המצוי בשולי המכון. אריה אלחנני תיכנן את בניין הספרייה על־שם ויקס (1957). בנימין אידלסון וגרשון צפור תיכננו קרוב ל־20 מבנים במכון, כשהבולט שבהם באיכויותיו הנו "המדרשה למוסמכים". יעקב רכטר תיכנן שני מבני מעונות סגל.

למכון ויצמן ארבעה שערים עיקריים - השער הראשי הממוקם ברחוב הרצל מול דרך יבנה ברחובות, שער בלוך הממוקם ברחוב הרצל מול השער הראשי של הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, שער דרום ברחוב הנשיא הראשון, ושער דוידסון ברחוב הכרמל. שער סגור הוא "שער הארמון" המוביל לבית חיים ויצמן.

מקבץ תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתמונות נוספות בקרו במיזם אלף מילים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מכון ויצמן למדע בוויקישיתוף


אוניברסיטאות בישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · האוניברסיטה העברית בירושלים · מכון ויצמן למדע · אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת תל אביב · אוניברסיטת חיפה · אוניברסיטת בן-גוריון בנגב · האוניברסיטה הפתוחה · אוניברסיטת אריאל בשומרון
Sciences humaines.svg

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]