דפוס אופסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכונת דפוס אופסט
מכונת דפוס אופסט לחמישה צבעים תוצרת חברת היידלברג

דפוס אופסט הוא שיטת הדפסה מודרנית. שיטה זו מבוססת על יצירת דמות, שהיא תמונה של הדף המודפס, על לוח אלומיניום דק. הלוח מורכב על גליל במכונת הדפוס. מכונת הדפוס מצמידה גליל עם צבע דפוס אל הלוח, הלוח מוצמד אל הבלנקט שמוצמד אל הנייר, וכתוצאה מהמגע מועבר חלק מהצבע אל הנייר. דפוס אופסט הוא פיתוח ושיפור של הדפס אבן.

לוח האופסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדפוס האופסט שטח פני הלוח מורכבים משני אזורים נבדלים: אזורים שיספגו צבע ויעבירו את הצבע אל הבלנקט ויודפסו (למשל האות עצמה), ואזורים שלא יספגו צבע ולא יעבירו את הצבע אל הבלנקט ולכן לא יודפסו (למשל השטח ה"לבן" שמסביב לאות).

הכנת הלוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדפוס אופסט נוצר ההבדל בלוח בין השטח המדפיס (האותיות) והשטח הלא מדפיס בדרך שונה, המבוססת על שטחים הצבועים בחומר הידרופובי על בסיס שומני (כמו צבע הדפוס). הלוח נמרח בשכבת אמולסיה. בעבר היו מכניסים את הלוח לשולחן אור מיוחד, תחת נגטיב או פוזיטיב של המקור, ועליו היו מקרינים אלומת אור חזקה. כיום משתמשים בלייזר, בשני המקרים התוצאה היא זהה כלומר החשיפה לאור או הצריבה בלייזר גורמות לשינוי כימי באמולסיה. לאחר מכן עובר הלוח, הצרוב\מוקרן, פיתוח בדומה לפיתוח תמונות בצילום, על ידי חומצות ומפתחים. כך למעשה נוצר הלוח כאשר חלקו מכוסה בשכבה שומנית הידרופובית וחלקו לא. החלקים שנחשפו לאור או נצרבו (על ידי לייזר) יתקשו והאמוליסה המוקשית תישאר ותדפיס, בעוד החלקים שלא נחשפו לאור ולא נצרבו האמולסיה תורד בשלב הפיתוח וחלקים אלה לא יודפסו.

הדפסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונת דפוס אופסט רציף

בשלב ההדפסה, מורחת מכונת הדפוס את הלוח במים. מאחר שהאותיות צבועות בחומר הידרופובי (שומני), ירטב שטח הלוח ללא האותיות, בעוד שטח האותיות ישאר יבש. בשלב הבא מורחת מכונת הדפוס את הלוח בצבע דפוס על בסיס שמן, אזורי האותיות יקלטו את שכבת הצבע השומנית מכיוון ששמן נקשר לשמן, ואילו באזורים בהם אין חומר הידרופובי אלא שכבת מים הצבע השומני לא יקלט. בצורה זו נוצרת ההפרדה וההבדלה בין אזורים מדפיסים ובין אזורים שאינם מדפיסים. כעת הלוח צבוע בצבע הדפוס רק במקומות אותם אנו רוצים להדפיס, האותיות. בשלב זה מועברת הדמות, אל גליל הבלנקט, הבלנקט מוצמד אל הנייר ומעביר אליו את הצבע. השימוש בבלנקט כמתווך מסייע לשמירת הלוח מנזקי שחיקה. הבלנקט גם מקל את תהליך תכנון וייצור הלוח, מאחר שהוא מאפשר לייצר לוח מקור רגיל ולא לוח בכתב ראי.

יש חשיבות רבה לכמות המים והצבע המוזרמים ללוח. כאשר אחד מהם נמרח בכמות יחסית גדולה מדי, האיזון יופר והסלקטיביות תפגע, עובדה זו תפגע באיכות ההדפסה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]