דרב אל חורנה
דרב אל חורנה הייתה דרך עות'מאנית, שחברה את החורן עם עכו.
תוואי הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדרך החלה במערב בעכו, שהייתה עיר נמל. מעכו היא עברה לתל כיסון, אעבלין ותל חנתון ואז עברה בדרום בקעת בית נטופה לתל אדמי וירדה דרך נחל יבנאל אל דרום הכנרת. הדרך חצתה את הירדן בג'סר אל מג'אמי (ליד מיקום חצר גשר הישנה) או במעברת אום ג'וני. בעבר המזרחי של הירדן התפצלה הדרך לשני סעיפים. בסעיף דרומי היא המשיכה מזרחה לאום קיס, דרעא, בוסרה וקנטה, ובסעיף צפוני עלתה דרך פיק לדמשק[1].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרופ' בוסתנאי עודד טוען שהדרך שימשה כבר בסוף תקופת הברונזה ובתקופה הישראלית[2], לאור הימצאותן של מצודות מתקופות אלו לאורך הדרך.
הדרך שמשה בעיקר לסוחרים ופחות לצבאות[3], אף על פי ששימש את הצבא של אשור בפלישתו לתוך ארץ ישראל. בתקופה הרומית הוחלפה דרב אל חורנה על ידי דרך רומית שחברה את עכו עם בוסרה דרך טבריה[3].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בוסתנאי עודד, דרב אל חורנה - דרך קדומה, ארץ ישראל, תשל"א, עמ' 191-197
- ^ החכמים שתקו, האבן זעקה, מעריב, 3 בדצמבר 1971
- ^ 1 2 Israel Roll, Between Damascus and Megiddo: Roads and Transportation in Antiquity across the. Northeastern Approaches to the Holy Land, MAN NEAR A ROMAN ARCH, 2009, pages 8 and 13