קנטה
קנטה היא עיר מהתקופה הרומאית שהיוותה חלק מהדקאפוליס. שרידי העיר נמצאים בדרום סוריה, כשבעה ק"מ צפונית מזרחית לא-סווידא. כיום יש במקום כפר דרוזי בשם קנוואת (בערבית: قنوات). העיר ממוקמת בגובה של 1,200 מטרים מעל פני הים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקרא מוזכרת עיר בשם קנת, ששכנה באותו אזור בנחלת שבט מנשה. חוות יאיר שכנו בחבל ארגב המקראי, באזור הבשן:
וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד. וַיִּקַּח גְּשׁוּר וַאֲרָם אֶת חַוֹּת יָאִיר מֵאִתָּם אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ שִׁשִּׁים עִיר כָּל אֵלֶּה בְּנֵי מָכִיר אֲבִי גִלְעָד.
יוסף בן-מתתיהו הזכיר את העיר כזירת קרבות בין כוחותיו של המלך הורדוס לבין הערבים.[2] העיר הייתה חלק מהקבוצה של ערי הדקאפוליס, ערים לא יהודיות שקיבלו אוטונומיה יחסית בתוך פרובינקיית יהודה הרומאית. במאה ה-1 לספירה סופחה העיר לפרובינקיה הרומית של סוריה. עם צמיחת הנצרות באזור, סופחה קנטה לפרובינקיה ערביה הרומית. קנטה נכבשה על ידי כוחות מוסלמיים ב-637, לאחר שהייתה מרכז נוצרי חשוב. העיר הדרדרה במהלך השנים עד שבמאה ה-9 הייתה לא יותר מכפר קטן ועני.
אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
_(14776996634)-1.jpg)
הריסות העיר משתרעות על שטח שאורכו 1500 מטרים ורוחבו 750 מטרים. בין העתיקות ניתן למצוא גשר רומאי ותיאטרון חצוב בסלע עם תשעה נדבכים של מושבים, ותזמורת בקוטר של תשעה עשר מטרים. בנוסף, ניתן למצוא בעתיקות העיר נימפאום, אקוודוקט, מקדש גדול עם סטיו ושורות עמודים, ומקדש לאל השמש (הליוס) שבחזיתו שורת עמודים כפולה.
האתר, הידוע בשמו סאראי או סאראיה ("ארמון" בערבית), מתוארך לסביבות המאה ה-2 והיה בתחילה מקדש. במאה הרביעית או החמישית לספירה, הפך האתר לבזיליקה נוצרית. אורכו של המבנה 22 מטרים, והוא כולל סטיו עמודים ועוד אטריום עם שמונה עשר עמודים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| דקאפוליס | |
|---|---|
|
