דרק רדמונד
 | |||||||||||||||||||||||
| דרק רדמונד, 2007 | |||||||||||||||||||||||
| לידה |
3 בספטמבר 1965 (בן 58) בלצ'לי, בקינגהאמשייר, הממלכה המאוחדת | ||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מידע כללי | |||||||||||||||||||||||
| מדינה |
הממלכה המאוחדת  | ||||||||||||||||||||||
| משקל |
70 ק"ג | ||||||||||||||||||||||
| גובה | 1.83 מטרים | ||||||||||||||||||||||
| בן או בת זוג |
שרון דיוויס (1994–2000) | ||||||||||||||||||||||
|
derekredmond | |||||||||||||||||||||||
| ספורט | |||||||||||||||||||||||
| ענף ספורט | אתלטיקה | ||||||||||||||||||||||
| תת-ענף | ריצת 400 מטר | ||||||||||||||||||||||
| תקופת הפעילות |
מ-1984 | ||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||
דרק אנתוני רדמונד (באנגלית: Derek Redmond; נולד ב-3 בספטמבר 1965) הוא אצן עבר בריטי. במהלך הקריירה שלו, החזיק בשיא הבריטי בריצת 400 מטר, וזכה במדליות זהב במירוץ שליחים 400×4 באליפות העולם ובאליפות אירופה[1].
באולימפיאדת ברצלונה רדמונד קרע את שרירי מיתר הברך בחצי הגמר של מרוץ ה-400 מטרים, אך המשיך את המסלול בצליעה ובהמשך בסיוע של אביו הצליח להשלים את המסלול תוך שהקהל קם ומריע לכבודו. על אף שרדמונד הודח מהמשך התחרות והוגדר כ"לא סיים" בשל הסיוע מאביו, התקרית זכורה בהיסטוריה האולימפית, ואף הייתה נושא לסרטון של הוועד האולימפי הבינלאומי תחת הכותרת "Celebrate Humanity" (בעברית: חגוג את האנושיות). היא אף שימשה בפרסומת לחברה ויזה כאילוסטרציה של הרוח האולימפית, והוצגה בפרסומת של נייק כ"אומץ" בשנת 2008.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרק רדמונד נולד בבלצ'לי שבאנגליה למשפחת מהגרים ממערב הודו והתחנך בבית הספר רוד שבנורת'האמפטונשייר. כיום קיר בבית הספר נקרא על שמו. רדמונד הוא גם מעריץ של ניוקאסל יונייטד[2][3].
רדמונד התחתן עם השחיינית הבריטית האולימפית שרון דייוויס ב-1994 בנורת'המפטון. לזוג נולדו שני ילדים, אליוט אנתוני וגרייס אליזבת'[4]. בשנת 2000, רדמונד ודייוויס התגרשו.
ב-26 באוגוסט 2011 התחתן רדמונד עם מריה ייטס. באוגוסט 2014, רדמונד היה לאחד מ-200 דמויות ציבוריות שחתמו על מכתב שפורסם בגרדיאן ובו הביעו התנגדות לעצמאות סקוטלנד. המכתב פורסם לקראת משאל העם על עצמאות סקוטלנד[5].
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רדמונד שבר לראשונה את השיא הבריטי בריצת 400 מטרים כשקבע שיא של 44.85 שניות ב-1985, הישג שנשבר על ידי רוג'ר בלאק, אך ב-1987 הצליח רדמונד לקבוע שיא חדש.
ב-1986, רדמונד היה לחבר בקבוצה הבריטית שזכתה במדליית זהב במרוץ 400×4 שליחים באליפות אירופה באתלטיקה. שנה מאוחר יותר היה רדמונד לחבר בצוות שזכה במדליית זהב במרוץ 400×4 שליחים באליפות העולם באתלטיקה.
ב-1991, במסגרת האליפות העולמית באתלטיקה, היה רדמונד חבר בקבוצה הבריטית שהצליחה להדהים את עולם האתלטיקה ולנצח את המשלחת האמריקאית במרוץ 400×4 שליחים. רדמונד היה השני שרץ בגמר, ויחד עם חבריו רוג'ר בלאק, ג'ון רג'יס וכריס אקבוסי הם קבעו את התוצאה השנייה הטובה בהיסטוריה של מרוץ השליחים 400×4.
פציעות פגעו באופן קבוע בקריירה של רדמונד. באולימפיאדת סיאול 1988, עזב את הסיבוב הפותח של 400 מטרים 90 שניות לפני המקצה שלו, בגלל פציעה בגיד אכילס. לפני אולימפיאדת ברצלונה עבר שמונה ניתוחים עקב פציעות.
אולימפיאדת ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רדמונד היה בכושר טוב לפני האולימפיאדה. הוא רשם את הזמן המהיר ביותר בסיבוב הראשון והמשיך לרבע הגמר. בחצי הגמר פתח טוב אבל כ-250 מטרים מהסיום קרע את שריר מיתר הברך, מה שגרם לו לעצור וליפול בכאב. נושאי אלונקה מיהרו אליו, אך רדמונד החליט שהוא רוצה לסיים את המרוץ. הוא החל לדשדש לקו הסיום, ועד מהרה הצטרף אליו אביו, ג'ים, שעבר את האבטחה ותמך בו. האב והבן השלימו את המסלול יחד, וכשחצו את קו הסיום קהל של 65 אלף צופים קם על רגליו והריע בעוצמה לדרק. עם זאת, כיוון שאביו עזר לו, דרק מוגדר רשמית כמי ש"לא סיים" את המסלול[6].
המאמץ האדיר של רדמונד לסיים את המסלול הפך בהמשך לנושא של אחד מסרטוני "Celebrate Humanity" (בעברית: חגוג את האנושיות) של הוועד האולימפי, שהכריז "כוח נמדד בקילוגרמים. מהירות נמדדת בשניות. אומץ? אי אפשר למדוד אומץ". בשנת 2008 הוצג רדמונד בסדרת הפרסומות "Go World" של ויזה לקידום האולימפיאדה. הפרסומת ציינה כי "הוא ואביו סיימו אחרונים בהחלט, אבל הוא ואביו סיימו".
ב-10 בינואר 2012 הוכרז שג'ים רדמונד יהיה אחד מנושאי הלפיד באולימפיאדת לונדון[7].
פרישתו מפעילות ספורטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנתיים לאחר אולימפיאדת ברצלונה, אמר לרדמונד מנתח כי הוא לעולם לא ירוץ שוב או ייצג את ארצו בספורט. עם זאת, לאחר שהשלים עם אובדן הקריירה באתלטיקה ובעידוד אביו החל להפנות את תשומת ליבו לכדורסל ואף שיחק כדורסל מקצועני בברמינגהאם בולטס[8].
רדמונד שימש בעבר כמנהל הפיתוח של ספרינטים ומשוכות לאתלטיקה בבריטניה. כמו כן הוא שימש כפרשן ביורוספורט והנחה תוכנית כדורסל ב-ITV. רדמונד גם השתתף במועדון מרוצי האופנועים Hottrax Motorsport. הקבוצה סיימה במקום השני באליפות Senior 1000 Tag Endurance לשנת 2009, בה שלושה חברי צוות השתתפו במרוץ שליחים במשך שבע שעות בשבעה מסלולים לאומיים ברחבי בריטניה.
רדמונד עורך בשנים האחרונות הרצאות בנושא מוטיבציה, בהשראת סיפור הזכייה במדליית הזהב והניסיון באולימפיאדת ברצלונה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דרק רדמונד (באנגלית)- דרק רדמונד, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- דרק רדמונד, באתר olympedia.org
- דרק רדמונד, באתר התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית
- דרק רדמונד, באתר Track and Field (גברים)
- דרק רדמונד, באתר World Athletics
דרק רדמונד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Derek Redmond - Personally Speaking Bureau". נבדק ב-8 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 5-0: Newcastle give champs their biggest beating for 12 years; Man U couldn't make it up.. - Free Online Library, www.thefreelibrary.com
- ^ GENIUS WHO TURNED GAME INTO AN ART. - Free Online Library, www.thefreelibrary.com
- ^
Richard Eden, Olympic swimmer Sharron Davies separates from her third husband, The Telegraph, 19 September 2009
- ^ Guardian Staff, Celebrities' open letter to Scotland – full text and list of signatories, the Guardian, 7 באוגוסט 2014 (באנגלית)
- ^ 94: Derek and dad finish Olympic 400 together, ESPN.com, 25 במאי 2004 (באנגלית)
- ^ Inspirational '92 Games dad to carry 2012 torch, ESPN.com, 10 בינואר 2012 (באנגלית)
- ^ Career, derekredmond.com
