ניוקאסל יונייטד

ניוקאסל יונייטד
מידע כללי
כינוי	'מגפייז'
תאריך ייסוד	1892
אצטדיון	סנט ג'יימס פארק, ניוקאסל; (תכולה: 52,387)
בעלי הקבוצה	מייק אשלי
יו"ר	דריק למביז
מאמן	אלן פרדיו
ליגה	פרמייר ליג
תארים
מספר אליפויות	4
מספר גביעים	6
תלבושת
תלבושת בית	תלבושת חוץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מועדון הכדורגל ניוקאסל יונייטד (באנגלית: Newcastle United Football Club - NUFC) הוא מועדון כדורגל אנגלי מקצועני ותיק מהעיר ניוקאסל שבצפון-מזרח אנגליה, המשחק במסגרת הפרמייר ליג.

קבוצת הכדורגל נוסדה ב-1892 על ידי איחוד שני מועדונים יריבים מעיר הפועלים הצפונית - ניוקאסל מערב וניוקאסל מזרח. בעברה הייתה, במספר תקופות, קבוצת צמרת שזכתה באליפויות ובגביעים. לאחרונה סיימה במקום השני פעמיים (1996, 1997), לאחר שחזרה לליגה הבכירה תחת המנג'ר קווין קיגן, אולם בשנים שעברו מאז פחתו הישגיה. היא אף הידרדרה לליגת המשנה בעונת 2008/2009, אך זכתה בה בעונה העוקבת ושבה לשחק בפרמייר ליג בעונת 2010/2011

הקבוצה מזוהה עם חולצות הפסים בצבעי שחור ולבן וכינויה הוא ה"מגפייז" (magpies) - זן מסוים של עורבים.

הקבוצה מאומצת על ידי Northern Rock ואדידס. אוהדי הקבוצה מכונים "The Toon Army" - 'צבא העיירה' (Town Army) במבטא ג'ורדי, ונחשבים כאחד הקהלים התומכים והנאמנים ביותר באנגליה^[1]. המנון הקבוצה הוא "Blaydon Races" - במקור שיר על מרוץ מפורסם בעיר. האוהדים נוהגים לשיר את הבית הראשון של השיר ואת הפזמון שלו: Blaydon Races.

אצטדיון הקבוצה הוא סנט ג'יימס' פארק שמכיל כ-53,000 מקומות ונחשב אחד המפוארים בבריטניה. שיא הקהל של כל הזמנים באצטדיון נרשם בשנת 1930, אז נכחו בו יותר מ-68,000 צופים במשחק מול צ'לסי.

סמל הקבוצה והשחקן הדומיננטי ביותר שלה בעבר הקרוב היה אלן שירר. שירר הוא מלך השערים של המועדון בכל הזמנים עם 206 כיבושים, כשאת השער ששבר את השיא הקודם (200 שערים של ג'קי מילבורנס, שהחזיק בשיא משנת 1957) הוא כבש ב-4 בפברואר 2006 במשחק ביתי מול פורטסמות'. את שערו האחרון הוא הבקיע מול היריבה השנואה סנדרלנד ב-17 באפריל 2006. המועדון והאוהדים נפרדו משירר במשחק פרידה חגיגי מול סלטיק.

בשיא ההופעות של הקבוצה מחזיק שוער העבר ג'ימי לורנס, שהופיע ב-496 משחקים בין השנים 1904 ל-1921.

אוהדי הקבוצה מזוהים עם מכרות הפחם שבאזור. יריבתה המסורתית היא שכנתה מדרום סנדרלנד. על אף שמדובר בשתי ערים שונות המשחק ביניהן מכונה "דרבי הצפון" או "הדרבי של נהר הטיין". הדרבי בין שתי הקבוצות התקיים לראשונה ב1898 ונחשב אחד המשחקים החמים בבריטניה.

ניוקאסל יונייטד שיחקה פעם אחת בישראל - מול בני סכנין בשנת 2004. המשחק היה מפגש שני מבין שניים ("משחק גומלין") במסגרת מוקדמות גביע אופ"א, הוא התקיים באצטדיון רמת גן וניוקאסל ניצחה 1-5 משלושער של שירר וצמד של פטריק קלייברט. בעקבות המשחק העפילה ניוקאסל לשלב הבתים של המפעל לאחר שבמפגש הראשון, ששוחק באנגליה, ניצחה ניוקאסל 0-2.

[עריכה] היסטוריה

ניוקאסל נגד ארסנל, 1906

סנט ג'יימס' פארק

המועדון הוקם בדצמבר 1892 על ידי איחודן של שתי קבוצות, 'ניוקאסל מזרח' ו'ניוקאסל מערב', שהתחרו במסגרת 'הליגה הצפונית'. ההחלטה על איחוד הקבוצות הגיעה בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלעה הקבוצה המערבית, וכללה חוזה שכירות על אצטדיונה של 'ניוקאסל מערב' - איצטיון סנט ג'יימס' פארק, המשמש את הקבוצה מאז ועד היום. מספר שמות הוצעו עבור הקבוצה החדשה (כולל ניוקאסל ריינג'רס וניוקאסל סיטי) אך לבסוף הוחלט על 'ניוקאסל יונייטד', שם ששיקף את ייעודה של הקבוצה להוות מועדון אחד שסביבו תתאחד העיר כולה, בניגוד לערים אחרות באנגליה.

בעשור הראשון של המאה העשרים נחלה הקבוצה הצלחה גדולה וזכתה שלוש פעמים באליפות אנגליה, בשנים 1905, 1907 ו1909 (בשנה זו זכתה הקבוצה גם במגן הקהילה). ההצלחה של הקבוצה הגיעה גם במשחקי גביע ה-FA כשהקבוצה העפילה לגמר המפעל חמש פעמים בין השנים 1905 ו-1911, אך עם זאת ההצלחה במפעל זה הייתה חלקית כיוון שבאותן שנים הצליחה הקבוצה לזכות בגביע רק פעם אחת, בשנת 1910, לאחר ניצחון על בארנסלי בגודיסון פארק.

בתואר הבא שלה זכתה ניוקאסל בשנת 1924 לאחר שניצחה את אסטון וילה בגמר הגביע שנערך באצטדיון וומבלי. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1927, הוביל הקפטן הוג'י גלאקר את ניוקאסל לזכייה רביעית ואחרונה בתואר אליפות אנגליה.

לאחר מלחמת העולם השנייה הצליחה הקבוצה לחזור ולקטוף תארים נוספים, כשבמהלך שנות החמישים זכתה שלוש פעמים בגביע האנגלי לאחר ניצחונות על בלקפול (0-2, 1951), ארסנל (0-1, 1952) ומנצ'סטר סיטי (1-3, 1955). ניוקאסל הגיעה לגמר פעמיים נוספות בעשור זה, כשבשורותיה מככבים ג'קי מילבורן ובובי מיצ'ל.

בשנים שלאחר מכן דעכה הקבוצה וירדה לליגה השנייה - אך כשלשורותיו חוזר הקפטן הוותיק ג'ו הארבי, הפעם כמנג'ר, הצליח המועדון להיבנות מחדש, לזכות באליפות הליגה השנייה (1965) ולחזור לצמרת הכדורגל האנגלי.

בעונת 1969/1968 השתתפה ניוקאסל לראשונה במפעל אירופאי, גביע הירידים (כיום גביע אופ"א), והפתיעה רבים כשגם זכתה בו. בדרך לתואר הדיחה ניוקאסל את ספורטינג ליסבון, פיינורד, ריאל סראגוסה וגלזגו ריינג'רס. בגמר פגשה ניוקאסל את אויפשט ההונגרית, ניצחה 0-3 בסנט ג'יימס' פארק ו-2-3 בהונגריה וזכתה להניף את הגביע, כשלמעשה היה זה התואר האחרון בו זכתה הקבוצה.

בשנים שלאחר הזכייה בגביע הירידים החתים הארבי שחקנים רבים שהצליחו להלהיב את הקהל ולהתחבר אליו, אך הבולט מכולם היה ללא ספק מלקולם מקדונלד, שנחשב עד היום לאחד הכוכבים הגדולים והפופולריים ביותר שלבשו את מדי הקבוצה. "סופרמאק" הוביל את ניוקאסל לגמר גביע ה-FA ב-1974 ולגמר גביע הליגה ב-1976, אך הקבוצה הפסידה בשתי הפעמים.

בתקופה שלאחר מכן נחלשה הקבוצה וירדה לליגה השנייה, עד שבשנת 1982 הוחתם קווין קיגן שהחזיר אותה לליגה הבכירה. בשנת 1989 נשרה ניוקאסל שוב, אך גם הפעם היה זה קיגן, כמאמן, שהציל אותה. ניוקאסל, שסבלה מעונה קטסטרופלית וכבר הייתה בדרך לליגה השלישית, ניצחה בשני המשחקים האחרונים של העונה (את פורטסמות' ולסטר סיטי) ושרדה בליגת המשנה. בעונה שלאחר מכן הצעיד קיגן את המועדון לזכייה באליפות הליגה השנייה וההעפלה לפרמייר ליג. ניוקאסל המשיכה לשחק כדורגל מצוין ולהשתלב בצמרת הפרמייר ליג כשלרשותה עומדים אנדי קול ופיטר בירדסלי.

בעונת 1995/1996, עם הצטרפותם של שחקנים בעלי שם דוגמת דויד ז'ינולה ולס פרדיננד, הייתה ניוקאסל במרחק נגיעה מזכייה באליפות אנגליה, לראשונה מאז שנת 1927. למרות שכבר הובילה את הליגה בפער של 12 נקודות מהבאה אחריה הפסידה הקבוצה את מרוץ האליפות למנצ'סטר יונייטד, לאחר איבוד נקודות במשחקים האחרונים של העונה, בהם ההפסד 4-3 מול ליברפול במחזור ה-32 של אותה עונה, במה שנחשב בעיני רבים כמשחק הגדול ביותר בתולדות הפרמייר-ליג^[2]^[3].

לאחר האכזבה הגדולה רכשה ניוקאסל את אלן שירר מבלקבורן רוברס - העברה שהיוותה שיא העברות עולמי באותם ימים (15 מליון ליש"ט), אך למרות זכייתו של שירר בפרס נעל הזהב האירופית ובחירתו לכדורגלן העונה, שוב סיימה ניוקאסל רק כסגנית. הקבוצה מצאה מעט נחמה בכך שהמקום השני הקנה לה את הזכות להשתתף בליגת האלופות לראשונה בתולדותיה, בעונת 1997/1998. למרות שהודחה בשלב הבתים, אוהדי הקבוצה זוכרים מאותה עונה בעיקר את הניצחון 2-3 על ברצלונה, שהגיע הודות לשלושער של פאוסטינו אספרייה הקולומביאני.

בעונות 1997/1998 ו-1998/1999 השתתפה ניוקאסל פעמיים ברציפות בגמר גביע ה-FA אך שוב נאלצה להסתפק בסגנות, כשארסנל ומנצ'סטר יונייטד מנצחות אותה (בהתאמה) וזוכות בו.

בעונת 2002/2003 חזרה ניוקאסל לליגת האלופות. לאחר שלושת המשחקים הראשונים במפעל עמדה הקבוצה ללא נקודות וללא שער זכות. למרות זאת, הצליחה הקבוצה "לחזור מהקבר" ולהעפיל לשלב הבתים השני של המפעל לאחר ניצחונות בכל שלושת משחקי הגומלין (נגד יובנטוס, דינמו קייב ופיינורד). עד היום ניוקאסל היא הקבוצה היחידה שהצליחה לעבור את שלב הבתים הראשון של ליגת האלופות למרות הפסדים בכל שלושת המשחקים הראשונים.

את שלב הבתים השני סיימה הקבוצה במקום השלישי לאחר הפסדים לברצלונה, ניצחונות על באייר לברקוזן, תבוסה ביתית מול אינטר ותיקו בסן סירו (משחק אליו הגיעו עשרת אלפים "ג'ורדים"). את הליגה האנגלית באותה עונה סיימה ניוקאסל במקום השלישי שהקנה לה שוב את הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות - אך בתחילת העונה הבאה הודחה הקבוצה על ידי פרטיזן בלגרד ולא העפילה לשלב הבתים של המפעל. ניוקאסל נשרה לגביע אופ"א והגיעה עד לחצי הגמר בו הפסידה לאולימפיק מרסיי.

ב-2007 רכש המיליארד הבריטי מייק אשלי 93% מהמועדון תמורת כ-133 מיליון פאונד. בעונת 2007/2008 הציגה הקבוצה יכולת דלה בליגה ובגביע. המנג'ר סם אלרדייס פוטר באמצע העונה, ובמקומו מונה קווין קיגן. מצב הקבוצה השתפר הודות לבואו של קיגן, אך ויכוח בינו לבין אשלי סביב מכירת כוכב הקבוצה ג'יימס מילנר לאסטון וילה הוביל לפיטוריו של קיגן ולמינויו של ג'ו קיניר כמאמן זמני.

ב-1 באפריל 2009, מספר ימים לאחר שקיניר לקה בהתקף לב, מונה אלן שירר כמאמן עד לסיום העונה, אך ב-24 במאי אותה שנה ירדה ניוקאסל לצ'מפיונשיפ לאחר הפסד 1:0 לאסטון וילה במחזור האחרון של עונה זו.

באוקטובר 2009 מונה כריס יוטון כמאמן הקבוצה.

ב-20 בדצמבר של אותה שנה שברה ניוקאסל שיא נוכחות קהל במשחק צ'מפיונשיפ כש-49,664 אוהדים הגיעו למשחק הדרבי מול מידלסברו בסט. ג'יימס'ס פארק.

ב-5 באפריל 2010, מתום שנה אחת בצ'מפיונשיפ, הבטיחה ניוקאסל את חזרתה לפריימר ליג, כחודש לפני סיום העונה.

ב-24 באפריל 2010, במשחק הביתי מול איפסוויץ' טאון, הוענק לקבוצה גביע אליפות הצ'מפיונשיפ לאחר שעוד קודם לכן הבטיחה הקבוצה את זכייתה במקום הראשון ובאליפות הליגה. היה זה המשחק הביתי האחרון של העונה והתוצאה (2-2) חתמה עונה שלמה ללא הפסד בית, כשניוקאסל היא הקבוצה היחידה בכל הליגות באנגליה שמגיעה להישג הנדיר בעונה זו.

בתחילת חודש דצמבר 2010, פוטר כריס יוטון מאימון הקבוצה, ובמקומו מונה אלן פרדיו.

[עריכה] תארים

4 אליפויות אנגליה בעונות: 1904/1905, 1906/1907, 1908/1909, 1926/1927
6 גביעי אנגליה בשנים: 1909/1910, 1923/1924, 1931/1932, 1950/1951, 1951/1952, 1954/1955
מגן הקהילה - 1909
תואר אירופאי אחד - גביע הירידים (כיום גביע אופ"א) בעונת 1968/1969.

[עריכה] שחקנים

סגל נכחי (מעודכן ל-27 באוגוסט 2011):

מס'	עמדה	שם
1	שוער	סטיב הרפר
2	בלם	פבריסיו קולוצ'יני (קפטן)
3	מגן	דויד סנטון
4	קשר	יוהאן קבאיה
5	מגן ימיני	דני סימפסון
6	בלם	מייק וויליאמסון
8	קשר	דני גות'רי
10	מגן	חאתם בן ארפה
11	חלוץ	פטר לובנקרנדץ
12	שוער	רוב אליוט
14	מגן	ג'יימס פרץ'
15	קשר	דן גוסלינג
16	מגן	ראיין טיילור
17	חלוץ	אלן סמית'
18	מגן\קשר	חונאס גוטיירס

מס'	עמדה	שם
19	חלוץ	דמבה בה
20	חלוץ	לאון בסט
22	קשר	סילביאן מרווייאה
23	חלוץ	שולה אמאובי
24	קשר	צ'ייק טיוטה
25	קשר	גבריאל אוברטן
26	שוער	טים קרול
27	בלם	סטיבן טיילור
28	חלוץ	סמי אמאובי
29	קשר/חלוץ	האריס ווצ'יק
30	חלוץ	נייל רנג'ר
31	קשר שמאלי	שיין פרגוסון
33	שוער	אולה סדרברג

[עריכה] מאמנים

סר בובי רובסון

קווין קיגן

כל מאמני הקבוצה בעבר עד היום:

שם	מדינה	תאריך התחלה	תאריך סיום
ועדה סלקטיבית	-	1892	1929
אנדי קאנינגהאם		1930	1935
טום מאת'ר		1935	1939
סטאן סימור		1939	1958
ג'ורג' מרטין		1947	1950
דאג ליווינגסטון		1954	1956
צ'ארלי מיטן		1958	1961
נורמן סמית'		1961	1962
ג'ו הארבי		1962	1975
גורדון לי		1975	1977
ריצ'רד דיניס		1977	1977
ביל מקגרי		1977	1980
ארת'ור קוקס		1980	1984
ג'ק צ'רלטון		1984	1985
ווילי מקפאול		1985	1988
ג'ים סמית'		1988	1991
אוסי ארדילס		1991	1992
קווין קיגן		1992	1997
קני דלגליש		1997	1998
רוד חוליט		1998	1999
בובי רובסון		1999	2004
גרהאם סונס		2004	2006
גלן רודר		2006	2007
סם אלרדייז		2007	2008
קווין קיגן		2008	2008
ג'ו קיניר		2008	2009
אלן שירר		2009	2009
כריס יוטון		2009	2010
אלן פרדיו		2010	-