נייקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נייקי
Logo NIKE.svg
סוג: חברה ציבורית
שנת הקמה: 1971
משרד ראשי: Flag of the United States.svg ביוורטון, אורגון, ארצות הברית
מייסדים: פיל נייט, יו"ר,
ביל בוורמן
אנשי מפתח: פיל נייט, מרק פרקר
מוצרים עיקריים: נעלי ספורט, בגדי ספורט
הכנסות: 15 מיליארד דולר (2006)
עובדים: 30,200
www.nike.com

נייקי (Nike) היא יצרנית גדולה של נעלי ספורט, ביגוד וציוד ספורט, המשווקת את בגדיה תחת שמה ובאמצעות חברות נוספות שבבעלותה כמו יצרנית הנעליים קונברס. החברה נקראת על שם אלת הניצחון היוונית, ניקֵה (Νίκη).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיל נייט, אחד משני מייסדיה של נייקי, הקים בשנת 1964 חברה לייצור נעלי ספורט בשם "ספורט הפס הכחול", המציעה נעלי ריצה במחיר נמוך, במגמה להתחרות בנעליים היקרות יותר המיוצרות בגרמניה. שותפו להקמה היה ביל בוורמן, מאמן הריצה של נייט באוניברסיטת אורגון. בשנת 1969, הגיעו המכירות להיקף נאות ונייט התפטר ממשרתו כמרצה באוניברסיטת אורגון והתמסר לעבודתו בחברה במשרה מלאה.

בשנת 1970 התחיל בוורמן לערוך ניסיונות ביציקת גומי לתוך ברזל בסוליית הנעל של אשתו, פיתוח שהוביל אחר כך ליצירת סוליית ה'ואפל'. נייט התחיל שנה מאוחר יותר, ב-1971, בפיתוח מותג נעלי ספורט חדש. קרולין דייווידסון, תלמידה לעיצוב מאוניברסיטת אורגון בה הרצה בעבר, ביצעה את העיצוב כעבודה צדדית במהלך לימודיה, ויצרה את לוגו החברה המשמש עד היום. שמה של החברה, נייקי, הוענק לה על–ידי ג'ף ג'ונסון, בעבר עמיתו למסלול הריצה של נייט, וסוכן המכירות הראשון של החברה.

בשנת 1972 התחילה החברה החדשה לשווק את מוצריה, תחילה באורגון, והפכה בתוך מספר שנים לחברה המובילה בתחום נעלי האימון לספורטאים בארצות הברית, הרבה בזכות סוליית הואפל שלה. ב-1972 חתם טניסאי הצמרת הרומני אילייה נסטסה חוזה חסות ראשון לנעילת נעלי טניס של נייקי. ב-1973, השיאן האמריקאי בריצה למרחקים בינוניים סטיב פרפורטיין היה אתלט המסלול הבכיר הראשון שרץ עם נעליי נייקי. זאת בעדודו של מאמנו מאוניברסיטת אורגון ביל בוורמן. בשנת 1978 החתימה החברה את הטניסאי ג'ון מקנרו על חוזה פרסום, עסקה ראשונה בשורה ארוכה של עסקאות עם ספורטאים נודעים שערכה החברה בשנים שלאחר מכן.

בשנת 1979 השיגה החברה פריצת דרך משמעותית כאשר אימצה את "בועת האוויר", המצאתו של מריון פרנק רודי. רודי, מהנדס אווירונאוטיקה לשעבר, המציא מערכת ריכוך המבוססת על הכנסת גז לתוך מעטפת פוליאוריתן. הבועה, המכונה "אוויר" על ידי נייקי, הוכנסה אל תוך סוליות הנעליים כדי לספק ריכוך משופר החל בשנת 1982.

בשנת 1980, תשע שנים אחרי הפיכתה לחברה, ביצעה נייקי הנפקה ראשונה בבורסה האמריקנית ובשנת 1982 פרסמה נייקי בפעם הראשונה פרסומת טלוויזיונית בהיקף ארצי. בשנת 1984 חתמה החברה על חוזה אימוץ עם הכדורסלן מייקל ג'ורדן ולראשונה גם יוצרת דגם על שמו של אדם, נעל "אייר ג'ורדן". הנעל, שהשימוש בה נאסר תחילה בליגת הכדורסל, משכה תשומת לב רבה והפכה לאירוע משמעותי בהצלחתה העתידית של נייקי. נייקי ניסתה אחרי כן לבצע עסקאות דומות עם הספורטאים הטובים בתחומם, לעתים עוד טרם הוכיחו עצמם בפועל. כך, הוחתמה מחד נבחרת ברזיל בכדורגל על חוזה ארוך טווח (שחודש פעם נוספת) ומאידך הוחתם הגולפאי טייגר וודס מיד כאשר עבר מגולף חובבני למקצועני.

במחצית השנייה של שנות השמונים הפכה נייקי בהדרגה למתחרה המשמעותית ביותר של חברת ריבוק, ששלטה עד אז בשוק האמריקני, לצד המותגים הגרמניים אדידס ופומה. מכירות החברה חצו את קו מיליארד הדולר לשנה בשנת 1986 ובשנת 1988 הושקה סיסמת הפרסום המוכרת שלה "Just Do It".

ב-24 בדצמבר 1999 נפטר ביל בוורמן, אחד מצמד מייסדי החברה, בגיל 88. בשנת 2004 ויתר נייט על תואר המנכ"ל והנשיא של החברה, אך המשיך בתפקיד הנשיא. מחליפו היה וויליאם ד. פרז, אך כהונתו של זה הסתיימה בינואר 2006 על רקע אי הסכמות בינו לבין נייט ועל מקומו בא מרק פרקר, עובד ותיק בחברה שנחשב לבעל החזון שמאחרי רעיון נעלי האוויר של החברה.

בנוסף לנעליים, נייקי מייצרת גם שעונים וביגוד. סך מכירותיה של נייקי בשנת 2006 הסתכם ב-15 מיליארד דולר.

טענות בנוגע לתנאי עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת חריפה הוטחה החל בשנת 1997 בנייקי על כך שהתנאים שהיא מספקת לעובדיה במפעלים במדינות כמו הודו, וייטנאם, תאילנד, ואינדונזיה ירודים, במיוחד בהשוואה לאלו של עובדים במערב, וכונו סדנאות יזע. כך, לדוגמה, טוען האתר "החרימו את נייקי" כי שכר העבודה במפעליה בוייטנאם מגיע ל-20 סנט לשעה בלבד ותנאי העבודה, התזונה והרפואה אינם מספקים. אחד המקורות הבולטים למידע וטענות אלו היה "הועדה הלאומית לעבודה," גוף הפועל בצמוד לאיגודי עובדים בארצות הברית, המתנגדים להעברת מפעלים אל מחוץ למדינה. טענות על ניצול, לכאורה, של עובדים הועלו גם על ידי נעמי קליין ומייקל מור.

בעקבות הביקורת הגוברת, מימנה נייקי מחקר של מלכ"ר עצמאי בשם "גלובל אליינס" לבדיקת הטענות. ממצאי הדו"ח היו קשים והובילו את הנהלת נייקי להודות בפגיעה בעובדים (ר' כתבה), ולהכריז על הקמתו של "מערך שיקום" לפתרון הבעיות. בשנת 2005, לאחר שנים רבות של הסתרה, חשפה נייקי לראשונה את שמותיהם ומיקומם של יותר מ- 700 מפעלים, והודתה כי בחלקם מתקיימים תנאי העסקה פוגעניים. במאי 2007 פירסמה נייקי דו"ח שלישי ובו הכריזה, בין השאר, על "תוכנית לביטול שעות נוספות עודפות". מבקרי החברה, עם זאת, מטילים ספק בכנות הדוחו"ת וטוענים כי הרטוריקה אינה בהכרח מיתרגמת למעשים.

סמליל ה"סווש" (Swoosh)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלילה המוכר של נייקי נוצר בשנת 1971 על ידי קרולין דייווידסון, סטודנטית לעיצוב גרפי באוניברסיטת פורטלנד. פיל נייט, מייסד נייקי, הכיר אותה כאשר שימש מרצה לחשבונאות ושכר אותה לבצע עבודות כפרילנסרית עבור חברת הנעליים שלו.

כאשר החליט נייט ליצור מותג חדש עבור נעלי הספורט שלו, הוא פנה לדייווידסון וביקש ממנה לעצב מספר רעיונות. היא הסכימה, תמורת שכר של שני דולרים לשעת עבודה. ביוני 1971 הציגה דייווידסון מספר אפשרויות עיצוב לנייט ובכירים אחרים בחברה, והסמל הידוע בשם "סווש" נבחר. דייווידסון הגישה חשבונית על סך 35 דולר עבור עבודתה. בשנת 1983, כמחווה של הכרת טובה, העניק נייט לדייווידסון טבעת יהלום שעליה הסמליל והוסיף מעטפה גדושה במניות נייקי.

בניגוד לדעה המקובלת, צורתו של הסווש אינה מבוססת על פסל ניקה המנצחת המפורסם (במוזיאון הלובר). הסמליל עוצב כמה חודשים לפני שאומץ השם נייקי באוגוסט 1971 כשמו החדש של המותג. הסמל כונה בתחילה בפשטות "הרצועה" ורק אחרי זמן מה קיבל את השם המוכר שלו.

איכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מהמאבק לשיפור תדמיתה בציבור, נרתמה נייקי למאבק בהרס יער הגשם באמזונאס על ידי הפסקת השימוש בעורות בקר שמקורם בשטחי מרעה שהיו בעבר יערות גשם. השינוי במדיניות אירע בעקבות דו"ח חמור של ארגון גרינפיס על היקף הכריתה באמזונאס, שהצביע על גידול הבקר כגורם המרכזי. נייקי התחייבה כי בתוך שנה תפותח ותפועל מערכת שתוודא שהעור המיובא מברזיל גדל מחוץ לשטחי יער האמזונס הכרותים‏[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]