האנה קוהון
 | |
| עץ החיים, 1945 | |
| לידה |
1 בפברואר 1781 ויליאמסטאון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
7 בינואר 1864 (בגיל 82) Hancock, ארצות הברית |
  | |
האנה קוהון (באנגלית:Hannah Cohoon : 1 בפברואר 1788 – 7 בינואר 1864) הייתה ציירת אמריקאית ילידת ויליאמסטאון, מסצ'וסטס. עבודותיה הפכו לאייקוניות עם הביטוי הדתי של כת השייקרים - קבוצה דתית נוצרית שהייתה שייכת אליהם.
קוהון הצטרפה לכת בכפר הנקוק של השייקרים[1] ועשתה "רישומי מתנה" - ציורים שסיפרו על גילויים רוחניים אצל השייקרים באמצע המאה ה-19. באופן נדיר מאמנים אחרים של הכת, היא חתמה על רישומיה, כך שהעבודות שלה מיוחסות לה. לקוהון היה סגנון ייחודי שהיה מופשט יותר, פשוט ואישי. היא השתמשה בטכניקות יצירתיות כדי ליצור טקסטורה בתוך הציורים.
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנה הריסון הייתה אחת משלוש בנות שנולדו לנוח הריסון (1759–1789) ולהולדה בייקון הריסון (1763–1809). היא נולדה בויליאסטאון, מסצ'וסטס ב-1 בפברואר 1788. נח הריסון היה נער מתופף בן 18 במהלך מלחמת העצמאות ביוני וביולי 1777.
הוא נפטר שנה לאחר שנולדה האנה.[2]
אחיותיה של חנה היו לויס ופולי, שנולדו בהתאמה ב-1784 וב - 1785.
להאנה נולד בן בשם הריסון ובת בשם מריה. היא הפכה לחברה בקהילת הנקוק של השייקרים ב־15 במרץ 1817 כשהייתה בת 29, הריסון היה בן 5 ומריה הייתה בת שלוש. היא חתמה על הברית שם בשנת 1823. בשנת 1843 היא חתמה על הגליל הקדוש. שם משפחתה ביצירות האמנות שלה באמצע המאה ה-19 היה קוהון.[3]
יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקופה שנקראה אצל השייקרים "תקופת ההתגלות" בין 1837 לשנות ה-50 של המאה ה-19 ייצגה מהפך רוחני גדול בקרב קהילת השייקרים, בה המאמינים נחשפו באופן קבוע לחזיונות רוחניים שהתגלו בשירה, ציורים וריקודים. האנשים שקיבלו את החזיונות נקראו "מכשירים".[4]
מייסדי כת השייקרים ומנהיגים מוקדמים הטיפו לעיתים קרובות על מציאות של "אוצרות שמימיים". אולם מעולם לא העיזו לדמיין את האוצרות השמימיים האלה. מעולם לא ראו המאמינים בעיניהם את הדמיון הפורמלי ההדוק בין דברי הנצח לדברים של ההווה. הציור עם תוכן החזיונות הרגיע והפך את האמנות הקיצונית הזו למועילה באמונת הכת.
מתוך כ-200 ציורי מתנה ששרדו, רובם נעשו על ידי נשים שהתגוררו בכפר הנקוק, מסצ'וסטס או בלבנון, ניו יורק. העבודות נקראו "ציורי מתנה", והתבססו על מסרים שקיבלו במהלך טקסים רוחניים. הם יוצרו בעזרת צבעי מים או דיו. בדרך כלל הם כללו סמלים קטנים רבים,[5] כמו ארגזי אוצר, מראות גן עדן, מרכבות זהב, פרחים ופירות. וכללו מסרים כתובים של ידידות או יראת כבוד, עם שילובים קליגרפיים, הדומות לעבודות תחרה משובחות. בדרך כלל, היצירות לא היו חתומות על ידי האמן.
אמנים מרכזיים מכת השייקרים היו קוהון, פולי קולינס וג'וזף וויקר. עידן הביטויים המסורתיים הסתיים כאשר חברי כת השייקרים התפקחו והתביישו מההגזמות הרגשיים והביטויים המיסטיים של תקופה זו.[6]
עבודות ידועות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוהון החלה ליצור את רישומיה ואמנותה בשנת 1845. היא אימצה גישה ייחודית לרישומיה בהשוואה לעבודות אחרות של השייקרים. היא השתמשה בשכבת צבע עבה ובצבעים ראשוניים או משניים שיצרו מרקם אימפסטו, תוך שימוש במשיחות מכחול אקספרסיביות. הקומפוזיציות שלה הוקדשו לאובייקט או סצנה אחת עם תבניות גאומטריות. במקום למסרים המיועדים לאחרים, היא כתבה ישירות על חוויות החזון, וחתמה על עבודותיה.
קוהון ידועה בעיקר בזכות ציורי העצים - עץ החיים.
הציור "סוכת עצי תות", 1854 נוצר כתוצאה מחזונה של קוהון על סעודת עוגות של זקני הכת מתחת לעצי תות.[7] תיאור השולחן הארוך בציור מייצג סעודות קדושות שהיו נערכות בישיבות הדו-שנתיות. נוכחותן של היונים מייצגת את השפע שהמאמין יחווה בשמים.[8] החוקרת ז'רמן גריר, השוותה את ציורה של קוהון לאמנות פרימיטיבית של אמנים קתולים "גן עדן ארצי עם עצים פרחים ופרי.
ציור "עץ החיים" של האנה קוהון הפך לסמל מייצג את השייקרים. בשנת 1996 הוערך ציור נוסף המיוחס לקוהון לפני מכירתו בסותביס בסכום של 250,000 עד 350,000 דולר. הציור נמכר בסותביס תמורת 299,500 דולר למוזיאון לאמנות עממית אמריקאית בינואר 1997.
מוות ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנה הריסון קוהון נפטרה בהנקוק, מסצ'וסטס ב־7 בינואר 1864 והיא קבורה בבית העלמין המשפחתי של הכנסייה.
חברתה בכת - אליס סמית' מכפר הנקוק הביאה ארבעה רישומי מתנה לפיית' ואדוארד דמינג אנדרוז, היסטוריונים של השייקרים בשנת 1931. אנדרוז ארגן תערוכה במוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית בשנת 1935. תמונה של עץ החיים של קוהון הופיעה בחודש דצמבר, במאמר במגזין העתיקות 1945 מאת אדוארד דמינג אנדרוז.
כפר הנקוק של השייקרים הפך למוזיאון בשנת 1960, לאחר מכן מכרו ההיסטוריונים את רישומי קוהון וציורי מתנה אחרים למוזיאון.
ציור עץ החיים שלה שימש בשנת 1974 לגלוית חג המולד של UNICEF לגיוס כספים עבור הארגון.
מוזיאון ויטני לאמנות הציג ארבעה רישומים של קוהון בתערוכה "ציירים עממיים אמריקאים משלוש מאות שנים" בשנת 1980.
מנהל המוזיאון לאמנות עממית אמריקאית בניו יורק, ג'רארד סי ורטקין, אמר כי קוהון "נחשבת לאמנית השייקרים הבולטת ביותר" ויצירותיה "הפכו לאייקונים של תרבות החומרית של הכת.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Phaidon Editors (2019). Great women artists. Phaidon Press. p. 105.
- ^ June Sprigg. Shaker Design. Whitney Museum of American Art; 1986. ISBN 978-0-393-30544-9. p. 210.
- ^ Stephen J. Paterwic. Historical Dictionary of the Shakers. Scarecrow Press; 11 August 2008. ISBN 978-0-8108-6255-5. p. 45.
- ^ Gift Drawing: A Reward of True Faithfulness from Mother Lucy to Eleanor Potter.
- ^ Stuart Bailey; Peter Bilak. Dot Dot Dot 13. Princeton Architectural Press; 19 April 2007. ISBN 978-90-77620-07-6. p. 170.
- ^ David A. Schorsch and Ruth Wolfe. A Cutwork Tree of Life in the manner of Hannah Cohoon. AFANews. February 23, 2013.
- ^ Germaine Greer, The Obstacle Race: The Fortunes of Women Painters and Their Work, I. B. Tauris, 2001-06-02, ISBN 978-1-86064-677-5. (באנגלית)
- ^ Sally M. Promey. Spiritual Spectacles: Vision and Image in Mid-Nineteenth-Century Shakerism. Indiana University Press; 22 March 1993. ISBN 0-253-11265-6. p. 86.