האנטי-אפיפיור יוחנן העשרים ושלושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Johannes XXIII Gegenpapst.jpg

בלדסרה קוסה (איטלקית: Baldassare Cossa, ‏1370 לערך - 22 בדצמבר 1419) הוכתר והשתמש בתואר האפיפיורי "יוחנן העשרים ושלושה" בין השנים 1410 ו-1415, בתקופת הקרע המערבי, ונחשב כיום בעיני כנסייה הקתולית כאנטי-אפיפיור.

קוסה נולד בפרוצ'ידה (או לפי טענות אחרות, באיסקיה) שבשטח ממלכת נאפולי דאז כבנו של הרוזן מטרויה שבאפוליה בדרום איטליה - איש אצולה שירד מנכסיו. שניים מאחיו הואשמו על ידי לאדיסלאו, מלך נאפולי, כי עסקו בשוד ימי ונידונו למוות‏[1]. לא ידוע רבות על תקופת ילדותו ונעוריו של קוסה. הוא למד משפטים באוניברסיטת בולוניה, החל את חייו המקצועיים כאיש צבא, וב-1389 נקרא על ידי בוניפקיוס התשיעי לחצר הוותיקן (הקוריה הרומאית). לא ידוע אם היה מקורב לאפיפיור ולכן נקרא לתפקיד חשוב זה. מכל מקום, בתחילה לא הוסמך ככומר ומילא תפקידי מנהלה ומשמר, אם כי קיימות שמועות כי היה מעורב בשמעונייה, מכירת שירותי דת תמורת אתנן. קוסה שירת בלשכת האפיפיור, וב-27 בפברואר 1402 קיבל תואר כחשמן ונשלח לניהול עסקי האפיפיור בבולוניה, שאותה הכיר מתקופת לימודיו.

תקופת פעילותו בכנסייה הייתה תקופה סוערת, תקופת ה"קרע המערבי" ובעת ששירת את האפיפיור ברומא וקידם את האינטרסים שלו בבולוניה, כיהן כאנטי-אפיפיור מתחרה לבוניפקיוס באביניון (בשנים שבהן כיהן קוסה בבולוניה, האנטי-אפיפיור בנדיקטוס השלושה עשר). ב-1410 הוכתר על ידי מועצת פיזה כאפיפיור וכיורשו של האנטי-אפיפיור אלכסנדר החמישי. תקופת פעילותו של קוסה כאפיפיור המשיכה להיות מאופיינת במחלוקת הקשה בכנסייה. בנוסף לקרע המערבי, התקיימה מחלוקת תאולוגית עם תומכי יאן הוס. בפברואר 1411 פרסם קוסה בולה להוצאת צו נידוי כלפי פראג ולגירושו של הוס מהכנסייה, אך כל זאת ללא הועיל.

ב-1415 הדיחה אותו ועידת קונסטנץ, וזאת חרף תמיכתו של זיגמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בטענתו של קוסה לאפיפיורות. ב-1419 מת קוסה בפירנצה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Joseph McCabe. “Chapter XI. John XXIII and the Great Schism”, Crises in the History of the Papacy. G.P. Putnam's Sons, 1916.