איסקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האי איסכיה (השמאלי במפה)

איסקיה, או אנאריה (איטלקית: Ischia, לטינית: Anaria) הוא אי געשי איטלקי בקצה הצפוני של מפרץ נאפולי, השייך לנפת נאפולי במחוז קמפניה שבאיטליה.

אוכלוסיית האי מונה כ-58,000 נפשות נכון ל-2006. העיר המרכזית באי היא איסקיה, שאוכלוסייתה מונה כ-17,000 נפשות. ערים נוספות באי הם קאזאמיצ'ולה ופוריו. האי מהווה מרכז תיירות משמעותי.

שטח האי הוא 46 קמ"ר, והוא הררי ברובו. הנקודה הגבוהה ביותר באי היא הר הגעש אמפאו (Mount Epomeo), המתנשא לגובה 789 מטרים. אדמת האי מורכבת בעיקר מבזלת וטוף.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי יושב בימי קדם על ידי המיקנים והיוונים בסביבות המאה ה-6 לפנה"ס. לפי המסורת, התפרצותו של מונטה אמפאו גרמה לנטישת מתיישבים אלה. בני סירקוסאי השתלטו על האי לאחר קרב קומי בשנת 474 לפנה"ס, אולם התפרצות געשית הובילה לנטישתו בשנית לתקופה ארוכה.

בסוף המאה ה-5 לפנה"ס עבר האי לרשותה של נאפולי, וכאשר זו נשתעבדה על ידי הרפובליקה הרומית בשנת 326 לפנה"ס השתעבד גם האי. לאחר נפילתה של האימפריה הרומית עבר האי ידיים רבות, בין השאר היה תחת שליטתם של הביזנטים הגותים, הצרפתים, פיזה, נאפולי ועוד. הר הגעש התפרץ שוב בשנת 1299, מה שהוביל למנוסה של אוכלוסיית האי ולהרס רב.

עם הקמתה של ממלכת איטליה המודרנית עבר האי לשליטתה.