בולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבולה של קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

בּוּלַהלטינית: bulla, ברבים: bullae) היא סוג של חותמת, עשויה חרס (טין) או מתכת. פירוש המילה הוא בועה, החותמות נקראו כך על שם צורתן שדמתה לבועה.

ברומא העתיקה, התייחסה המילה "בולה" לקמע נגד עין הרע בצורת עיגול, שניתן לתינוקות בלידתם ונישא על צווארם עד אשר זכו באזרחות (גברים) או התחתנו (נשים).

בולות מחומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבולות המקוריות היו חתיכות חומר שעוצבו סביב חוט הכרוך על כלי או מכתב ושנחתמו בחותם. כשהחומר התייבש, אי אפשר היה לפתוח את הכלי או המכתב מבלי לשבור או לפגוע בבולה. כך המשלח יכול היה להבטיח שהמשלוח נשאר סגור עד שהגיע ליעדו.

בולות עתיקות היו בשתי צורות:

  • חתיכות חומר סביב חוט תלוי (בולות מאוחרות יותר עשויות מעופרת או שעווה)
  • חתיכות שטוחות (בצורת עיגול) שמודבקות מעל חוט שכרוך סביב מכתב מפפירוס או קלף. במקרים רבים, טביעת אצבעותיו של מכין הבולה נשארו בחומר על קצות הבולה.על הצד האחורי של הבולה ניתן להבחין בחומר אליו הוצמדה הבולה (קווים עדינים מקבילים מצביעים על דף פפירוס, קווים שתי וערב מצביעים על אריג, וכדומה).

בולות ממתכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופות מאוחרות יותר, המילה בולה עברה להתייחס גם לחותמות עשיות מתכת. בדרך כלל בולות אלו נוצרו מעופרת, אבל לפעמים גם מזהב, כמו הבולות שהודבקו ל"בולות הזהב" (Golden Bull) של קיסרי האימפריה הביזנטית, קיסרי האימפריה הרומית הקדושה ומלכים אחרים מימי הביניים. דוגמה ידועה היא הבולה האפיפיורית מעופרת שהודבקה למסמכים חשובים שיצאו מלשכתו של האפיפיור; על בולות אלו יש תמונה של הקדושים פטרוס ופאולוס מצד אחד, והשם של האפיפיור בצד השני.

בולות מתקופת בית המקדש הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982 גילה הארכאולוג יגאל שילה בשטח G של עיר דוד מצבור בולות בשכבת החורבן של סוף ימי הבית הראשון במבנה ששימש כנראה ארכיון ציבורי (בית הבולות). על גבי 45 בולות מן המצבור מופיעים עשרות שמות עבריים ובהם שמו של גמריהו בן שפן, המוזכר בספר ירמיהו כמי שעזר לנביא במאבקו בשחיתות אנשי ירושלים (ל"ו,י), שר וסופר בימי המלך יהויקים.

בחפירותה של ד"ר אילת מזר בעיר דוד בשנת 2005 נתגלתה בולה נוספת שכונתה בולת יהוכל. על הבולה כתוב השם: יְהוֹכָל בן שלמיהו בן שבי, שר בממלכת צדקיהו ואויבו של ירמיהו הנביא (ירמיהו ל"ח,א). הבולה נמצאה בתוך מבנה האבן הגדול שזוהה על ידי מזר כארמון המלך דוד. שלא כמקובל, יהוכל בן שלמיהו הוסיף לחתימתו גם את שם סבו. בשנת 2008 צוותה של מזר מצא בולה נוספת, בולת גדליהו. על הבולה מופיע השם גדליהו בן פשחור, שר בממלכת צדקיהו, אויב נוסף של ירמיהו המוזכר באותו פסוק (ירמיהו ל"ח,א). בולת גדליהו נמצאה למרגלות הקיר החיצון של אותו מבנה שבתוכו נמצא בולת יהוכל, מתחת למגדל שנבנה בימי נחמיה. בשנת 2012 נמצאה בולה מהמאה ה-7 או ה-8 לפנה"ס עם הכיתוב "בשבעת, בת לחם [למל]ך" וזהו המקור הראשון החוץ מקראי לקיומה של בית לחם בתקופה זו‏[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוברט דויטש, מסרים מן העבר - בולות עבריות מימי ישעיהו ועד חורבן בית ראשון, הוצאת ספרי מרכז ארכאולוגי, תשנ"ז. ISBN 965-222-795-1.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]