בולוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בולוניה
סמל

כיכר בבולוניה
מדינה איטליה איטליה
מחוז אמיליה-רומאניה
ראש העירייה סרג'ו קופרטי
שטח 140.73 קילומטרים רבועים
גובה מעל פני הים 54 מטרים
תאריך יסוד המאה השישית לפנה"ס
אוכלוסייה
 - עירונית
 - צפיפות

373,170 (נכון לשנת 2007)
2.651,67/קמ"ר
קואורדינטות 44°30′27″N 11°21′5″E
אזור זמן UTC+1
קידומת 051
מיקוד 40100
www.comune.bololgna.it
בולוניה במפת איטליה
מיקומה של בולוניה באיטליה

בולוניהאיטלקית: Bologna; מלטינית:Bononia; בלשון המקומית:Bulaggna) היא עיר אוניברסיטאית עתיקה (הכי עתיקה באירופה). ממוקמת בעמק/מישור הפאדנה. עיר הבירה של מחוז אמיליה-רומאניה הנמצאת בצפון איטליה, בין נהר הפו, ונהר סאבנה (savena) למרגלותהים הצפוניים של הרי האפנינים.

צילום לווין של עמק הפאדנה (איטלקית: Val padana)
צילום לווין של עמק הפאדנה (איטלקית: Val padana)

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה וסקירה כללית

בולוניה הוקמה על ידי האטרוסקים, ושמה היה אז Felsina. לאחר מכן הייתה בולוניה מושבה רומית, שהייתה ידועה בשם Bononia. העיר שרדה היטב בימי הביניים, והפכה להיות לעיר חשובה מאוד בזמן הרנסאנס.
בגלל מערכת יעילה של תעלות הייתה בולוניה אחת הערים הגדולות ביותר מבחינה מסחרית בצפון איטליה. משפחת בנטיווליו שלטה בעיר ברוב המאה ה-15. ג'ובאני בנטיווליו השני שלט כעריץ בין השנים 1462 ל-1506. בזמן זה הוא השקיע רבות בייפוי העיר. חלק מהמיסים שנגבו מהסוחרים בבולוניה נלקחו לשם העברתם כמשכורת לפרופסורים של אוניברסיטת בולוניה.
לפני יותר ממאה שנים כונתה בולוניה בכינויים רבים ושמות שונים. "בולוניה המלומדת" ("Bologna la dotta") - כינוי לבולוניה, הניתן לה בגלל האוניברסיטה שלה. "בולוניה המפוטמת" ("Bologna la grassa") ניתן לה בגלל המוניטין שלה כמרכז גסטרונומי ומסעדותיה הרבות. ההיסטוריה של בולוניה מרשימה ובולטת, וניתן לראות בה את הרחובות העתיקים מימי הביניים, ואת הבניינים הנוטים הנמצאים בה. יש בבולוניה הרבה בניינים מרשימים וצבעוניים, שניתן לראות בהם בעיקר אדום (בגלל זה נקראת בולוניה בין השאר גם "בולוניה האדומה" -Bologna la rossa) וכתום. בולוניה ידועה גם בזכות הארקדות שלה - רחובותיה המקורים בקמרונות באורך מצטבר של 38 ק"מ.

בולוניה בעבר נקראה ונציה של אמיליה, תעלה שריד לאותה תקופה.
בולוניה בעבר נקראה ונציה של אמיליה, תעלה שריד לאותה תקופה.



[עריכה] תקופת מלחמת העולם השנייה

עקב מיקומה האסטראטגי (בעיקר בגלל היותה נקודת קישור בין צפון איטליה לדרומה בכל הקשור למערך הרכבות) הייתה העיר בולוניה מטרה מרכזית להפצצות כוחות הברית. ב-21 באפריל 1945 משוחררת בולוניה מידי הגרמנים על ידי הצבא הפולני של הגנרל ולדיסלב אנדרס , הנכנס לעיר דרך פורטה מאג'ורה (השער הגדול, באיטלקית). בעקבות זאת מקבל הגנרל את אזרחות הכבוד של העיר. בפאתי העיר, בגבול עם סאן-לאזארו די סבנה, ממוקם בית הקברות הפולני (לחללי אותה תקופה).



[עריכה] אתרי העיר

  • שני המגדלים (le due torri)
  • פיאצה מאג'ורה ופיאצה נפטון (piazza maggiore e piazza nettuno)
  • ארקיג'נאזיו - מושבה העתיק של האוניברסיטה עם תיאטרון האנטומיה המקורי של הפקולטה לרפואה.
שני המגדלים סימלה של העיר בולוניה והפסל של סאן פטרוניו המוצב בקידמתם.
שני המגדלים סימלה של העיר בולוניה והפסל של סאן פטרוניו המוצב בקידמתם.
  • מנזר סאן לוקה - הצופה על העיר מגבעה הממוקמת בצידה הדרומית מערבית של העיר.

בנוסף לכל הכנסיות הפזורות בעיר (כיאה לעיר שהייתה תחת שליטת מדינת הוותיקן מאות בשנים) כמו:

  • הדוומו - ויא אינדיפנדנצה.
  • הבאזיליקה של סאן פטרוניו (בפיאצה מאג'ורה).
  • קומפלקס שבע הכנסיות של סאנטו סטאפנו (ופיאצה סאנטו סטאפנו).
  • כנסיית דיי - סרבי (של המשרתים) בסטרדה מאג'ורה (בתקופת חג המולד יש שם שוק מתנות לחג).
  • כנסיית סאן פראנצ'סקו (והפיאצה בעלת אותו שם, ליד פיאצה מאלפיגי)

(וזו רק רשימה חלקית).

[עריכה] סממנים יהודים/בעברית בבולוניה

  • קיים בית כנסת פעיל, מקום משכנה של הקהילה היהודית המקומית (ליד פיאצה מלפיגי).
  • הגטו היהודי - צמוד לאזור האוניברסיטאי, מתחת ל-due torri. בו ממוקם המוזיאון היהודי של העיר. הטרגדיה מכה שנית בגטו - ב 2002 נירצח בפתח ביתו, בגטו היהודי ההיסטורי (כיום נחשב לאזור יוקרתי של מרכז בולוניה) על ידי הבריגדות האדומות המתחדשות מרקו ביאג'י. פרופסור (איטלקי/נוצרי) לכלכלה באוניברסיטת מודנה, יועץ לממשלת ברלוסקוני ותושב בולוניה. כיום על שמו נקראת פיאצה בתוך הגאטו.
  • ב-ויא גויטו (רחוב קטן היוצא מ-ויא אינדיפנדנצה), קיים בניין אשר חרות על קירותיו באותיות עבריות פסוק מספר תהילים מצד אחד של דלת הכניסה לבניין, ומשפט בלטינית מצידו השני (נעשה בהזמנת בעל הבניין שהיה בולונייזי נוצרי).

[עריכה] רובעים

העיר בולוניה מחולקת ל - 9 אזורים (Quartieri = רובעים):

  • בורגו פאניגלה (Borgo Panigale), מקום מושבו של מפעל דוקאטי.
  • סאראגוצה (Saragozza), מקום מושבו של מנזר סאן לוקה.
  • פורטו (Porto), לב העיר ההיסטורית.
  • סאן ויטאלה (San Vitale), מכיל את ויא זאמבוני (via zamboni) - מקום מושבה של מרכז האוניברסיטה כיום (למעשה האוניברסיטה פזורה בכל העיר).
  • רנו (Reno)
  • סאן דונאטו (San Donato)
  • סאנטו סטפאנו (Santo Stefano), מקום מושבו של המרכז האורטופדי ריצולי (מרכז אירופאי).
  • נאבילה (Navile), מקום מושבו של יריד התערוכות.
  • סאבנה (Savena), מקום מושבו של בית הקברות הפולוני.
הרובעים של בולוניה עם הסמל הישן של העיר
הרובעים של בולוניה עם הסמל הישן של העיר


[עריכה] אקלים

בולוניה היא בעלת אקלים 'יבשתי', לא מרגישה את השפעת הים. על פי מיון מזג האוויר העירוני (הנהוג באיטליה לפי חוק מאוגוסט 1993)[1] בולוניה נחשבת לאזור: "E, 2259 GR/G". החורפים מאופיינים בקור, לעתים עז מאוד (בהיסטוריה של בולוניה נמדד באזור מולינלה גם 23- מעלות) ושלג.
הקייצים לעומת זאת מתאפיינים בחום ושרב עם אחוזי לחות גבוהים. בשנת 2003, גם אם ליום אחד נרשמו 43 מעלות בעיר. בדרך כלל בחודשי הקיץ הטמפרטורה עוברת את ה 37 מעלות.
עונות המעבר קצרות במיוחד ומאופיינות בגשמים לפרקים. המשקעים נעים בין 500-1000 מ"מ (המדידות כיום נעשות בשדה התעופה הממוקם בבורגו פאניגלה, בעוד בעבר נעשו במרכז העיר, במיגדל הספקולה של האוניברסיטה). כ-70% מכמות המשקעים יורד בתקופות המעבר.

[עריכה] דמוגרפיה

אחרי שבשנת 1971 נגעה בשיא עם 490,521 תושבים[2], חלה ירידה במספר התושבים בשנות השמונים. כיום התחזיות שוב מראות על גידול ויצוב מספר התושבים מעל 370,000 איש, הרבה הודות להגירה של אזרחים שלא משתייכים לאיחוד האירופאי (נקראים: extracomunitari, חוצ-קומוניטרים). 92.5% מהאוכלוסייה ממוצא איטלקי. ה-7.5% הנותרים מורכבים בעיקר ממרוקאים, סינים, אלבנים, רומנים, אוקראינים, ופיליפינים הדבקים באמונה הקתולית. קיימת גם קהילה יהודית קטנה וקהילה של סטודנטים ישראלים לצידה.

[עריכה] תרבות

סמל אונסק"ו

בשנת 2000 הייתה בולוניה בירת התרבות באירופה, לאותה שנה. בשנת 2006 הוכרה בולוניה על ידי ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (UNESCO - אונסק"ו) כעיר יצירה מוזיקלית, השניה באירופה לאחר סביליה הספרדית.[3]

[עריכה] תחבורה

בעיר נמצא שדה התעופה הבינלאומי גוליאלמו מרקוני על שם הפיזיקאי והממציא, זוכה פרס נובל ובן העיר. השדה הורחב ב-2004 ומסלול ההמראה שלו הוארך על מנת שמטוסים גדולים יותר יוכלו לנחות ולהמריא ממנו.

תחנת הרכבת המרכזית נחשבת לבעלת חשיבות אסטרטגית בגלל מיקום העיר. התחנה בבולוניה חרותה בתודעת הציבור האיטלקי בעקבות הפיגוע החבלני שבוצע בה באוגוסט 1980 שבו נרצחו 85 קורבות. הפיגוע ידוע בשם Strage di Bologna או הטבח בבולוניה. האמונה הרווחת היא שפצצה הוטמנה על ידי פעילים נאו פשיסטים - אולי על מנת ליצור דעת קהל שלילית כלפי קומוניסטים איטלקים.

בולוניה מרושתת ב 3 אוטוסטרדות: A1 (אוטוסטרדת השמש = "Autostrada del Sole") המחברת את מילאנו-פירנצה-רומא ועוברת בבולוניה. A13 (הצפונית) בולוניה - פאדובה. A14 (לאורך הים האדריאטי) בולוניה - אנקונה - טארנטו. בנוסף לכך בולוניה מוקפת בשתי טבעות כבישים עירוניות:

  • טבעת הכביש החיצונית, (המקבילה לאוטוסטראדה ובגלל זה נקראת טאנג'נציאלה).
  • טבעת הכביש הפנימית, הסובבת את מרכז העיר ונקראת ויאלה.

[עריכה] גסטרונומיה

בולוניה מפורסמת במסורת הבישול שלה ולעתים קרובות היא מוגדרת כבירה הקולינרית של איטליה. הבישול המקומי מבוסס ברובו על בשרים וגבינות. כמו בשאר אמיליה-רומאניה, ייצור בשר חזיר משומר הינו חלק חשוב מתעשיית המזון המקומי. כרמים מפורסמים בקרבת מקום כוללים את פיניולטו דאי קולי בולונייזי, למברוסקו די מודנה וסנג'ובזה די רומניה. הולדת הלזניה מיוחסת לעיר זו, כמו גם טלייטלה אל רגו (פסטה ברוטב בשר, מקור ההשראה לספגטי בולונז המפורסם), טורטליני מוגש במרק בשר ומורטדלה (הנקניקיה המקורית של בולוניה) הם מאכלים שמתמחים בהם המקומיים.

[עריכה] תעשיית רכב

בולוניה ידועה אף במפעלי תעשיות הרכב והאופנועים בעיר. בעיר ממוקמים מפעלי דוקאטי, יצרנית אופנועים אקסלוסיביים, ובקרבת בולוניה ממוקמים מפעלי למבורגיני, שהוקמה כ'נקמה' בפרארי (השוכנת ליד העיר הסמוכה מודנה) על שרות הלקוחות הגרוע. בנוסף על כך, מתקיימת מדי שנה בגני התערוכה של העיר - ה'מוטו שו' בה מציגים בעיקר יצרניות אירופאיות את מרכולתן.

דגם ה-1098s מודל 2007
דגם ה-1098s מודל 2007

[עריכה] ערים תאומות

לעיר בולוניה יש 13 ערים תאומות:

[עריכה] הערות שוליים


[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] מידע תיירותי

[עריכה] מידע תחבורתי

[עריכה] מידע תרבות

[עריכה] מידע כלכלי

כלים אישיים