שודד ים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
שודדי ים (או פיראטים) הם פושעים המבצעים את פשעם בלב הימים, ולעיתים על גדותיו, שאינם בעלי רישיון עבודה ושכר מהרשויות של אותה ארץ בה הם פועלים. בעיית הפיראטים, שבעבר הייתה כ"לחימה בטרור", נשארה עד היום כבעיה (מעריכים כי כ-16 מיליארד דולר נלקחים מדי שנה בידי שודדי ים). בדרך כלל, הגנבות נעשות באזורי מצרי מלקה, סינגפור, סומליה, האוקיינוס ההודי והאוקיינוס השקט ; באזורים אליהם השלטונות לא מצלחים להגיע ונחשבים לנדחים.
תוכן עניינים |
[עריכה] העת החדשה
בימי הביניים, מצטרפים שוכני צפון אפריקה וצפון אירופה לשוד ימי. הפיראטים הצפון אפריקאים המשיכו עם מעלייהם עד למאה ה-19
באמצע המאה ה-18 דיכאה בריטניה לדכא את השוד הימי על ידי החרמת הפיראטים וחקיקת חוקים נוקשים. היא החלה בבניית צי אוניות ענק ושכרה קפטנים בכדי להשמידם. פעולה זו הייתה קרש קפיצה לכינון האימפריה הבריטית.
ניתן לסווג את הפירטים באותה תקופה לשתי קבוצות :
א. פיראטים "אמיתיים" - פיראטים שאינם בעלי רישיון לביצוע גנבותיהם ולא חיו תחת חוק.
ב.פרייוואטיר (privateer) - פיראטים בעלי רישיונות מבתי המלוכה (בדרך כלל ברישיון בית המלכות הבריטי) לתקיפת ספינות רויב בלבד (רבים מהם היו שודדי הים הקאריביים). הם אחזו בידיהם מסמך בשם "Letter of Marque" . רישיון מרשות השלטון לתקיפת ספינות אויב בלבד. החלו להופיע מהמאה ה-16 ועד המאה ה-18.
בפועל, שני סוגי שודדי הים ביצוע פשעים באזורים בהם לא היה להם אישור סמכותי. אולם, שודדי הים בעלי רישיון נחשבו לאנשים "טובים", בעלי מטרה ופחות נרדפו על ידי הממשל. כך למשל, פרנסיס דרייק (1542-1596) פעל תחת חסות המלכה אליזבת הראשונה נגד ספינות ספרדיות ועל כך זכה בתואר אבירות. פיראטים מפורסמים נוספים הם אדוארד שחור הזקן טיץ', שנהרג בקרב עם אוניית כתר בריטית ב-1718 וקפטן ויליאם קיד, שנשכר בידי ויליאם השלישי כדי לתפוס פיראטים, אך הפך בעצמו לפיראט. ישנם הטוענים עד היום שזוהי עלילה בלבד, טענה שהשמיע קיד עצמו בעת הוצאתו להורג בתלייה.
[עריכה] לחיות כפיראט
הפירטים היו גנבים שחיו תחת ספינה אחת בה יש קפיטן המפקד על הספינה שנבחר והוחלף על פי הצבעה דמוקרטית בספינה. לרוב, הקפטן היה דמות שעורר פחד והערצה בקרב אנשיו והם האמינו כי יוביל אותם לטוב ולעושר, מאשר קפיטן שתמך באנשיו ועזר להם. רוב הפירטים היו עניים ורובם מתו בגיל צעיר, הם היו אנשים מחוץ לחוק ולא היו אנשים תרבותיים במיוחד.
[עריכה] בוקאינרים
כמו גם החלו להופיע "בוקאינרים" (צרפתית: בוקאן – גריל ; מייבשי בשר). הם היו שודדי ים שחיו באמריקה, בעיקר באיים הקריביים שהיו באותה תקופה מוקד להרפתקנים, חיילים שננטשו על ידי מדינותיהם ופושעים לשעבר.
הם עסקו בחיתוך בשר אותו גנבו ממטעי הספרדיים באזור ההיספניולה, ובייבושו בטכניקה אינדיאנית של שבט אראוואק. מידי פעם פלשו לספינות ובזזו אותם. החמרת מצב זה, גברה עם השמדת הבקר והצאן על ידי הספרדים. הספרדים חששו מריבוי האנגלים והצרפתים באזור, שהיה מוקם עגינה של ספינותיהם שהעבירו זהב, כסף וסחורות. כך, ספרד גרמה לחוסר תעסוקה לאנשים אלו והם נדחקו לעיסוק בשוד ימי באופן קבוע.
הבוקאינרים היו בני לאומים שונים שהתאגדו לשם שוד הספינות הספרדיות, שהעבירו את העושר שנגזל בדרום ומרכז אמריקה לספרד. אחד הבסיסים הנודעים של שודדי הים הקאריבים היה באי התוכים, מקום ששימש כדגם עבור הספר אי המטמון.
[עריכה] ווקוו
ווקוו (Wokou), שודדי ים במזרח אסיה שהיו לפחות במשך 300 שנה והחלו להופיע באסיה לאחר קרב המאג'אפהיטים (Majapahit) במהלכו נסוג מונגול יואן (Mongol Yuan) עקב בגידה על ידי אחד מבני בריתו. שודדי ים אלו בדרך כלל עסקו במקצועם בשביל לקבל הגנה עצמית ולהמשיך קיומם. הפיראטים החזקים ביותר באסיה בתקופה זו היו פירטים סינים. אחד מהמאיימים ביותר היה בתקופת שושלת צ'ינג, שממו זינג אי (Zheng Yi) ואשתו סו זינג אי (Zheng Yi Sao), "מלכת הפירטים". במות בעלה שלטה על ספינותיו. סו הצליחה לנתב את הממשלה לטובתה ולהגדיל את עושרה. לבסוף, הממשלה התייאשה והחליטה לתת לה חנינה בתמורה לכך שתפסיק לעסוק במקצוע.
[עריכה] קורסאיירס
קורסאיירס, היו שודדי ים מוסלמים שפעלו בים התיכון (בעיקר במרוקו ואלג'יריה) כנגד ספינות נוצריות. כנגדם, יצאו ספינות פראטיות נוצריות, בעיקר תחת אבירי המסדר סנט ג'והן, שפעלו במאלטה.
תחילה העימות היה עימות דתי שבמהלכו נחלשה האימפריה התורכית. ככל שנחלשה האימפריה התורכית ועבר הזמן, החל השוד הימים להיות בעיקר עקב מניע רווחי.
באותה תקופה, ארה"ב הפכה למדינה עצמית בעקבות הסכם פרסי. היא כבר לא הוגנה על ידי ממשלת ברטניה והחלה להיות מותקפת ע"י הקורסאיירסים. כך, מצא עצמה ארה"ב מתמודד עם שודדי הים ועם האינדיאנים – דבר שלא היה אפשרי בשבילה. לכן, בתקופת הנשיא ג'פרסון, הוחלט לשלם לשודדי ים אלו חמישית מהסכום המסוכם של 2 מיליון דולר. בתגובה לשילום החלקי, יוסוף קרמנלי (הפשה של טריפוליטניה-לוב), צר על הקונסוליה האמריקנית. ארה"ב ראתה בזה קריאה למלחמה והגבילה את צי יוסוף לאזור המל בלבד.
[עריכה] כיום
גם בימינו קיימים פיראטים. כאמור, הם נמצאים באזורים נדחים אליהם הרשויות אינם יכולים להגיע. למרות כל זאת, עדין מתבצעים פשעי ים רבים.
במדינות העולם התרבותי והמודרני רואים בשודדי הים כדבר פסה, שתם זמנו כיוון שבזמננו העולם המודרני דואג לאבטחה של האוניות, רובנו טסים וישנם אמצעים תחליפים רבים המונעים את תעסוקת שוד הים באזורינו. אולם, במדינות העולם השלישי, ישנם סיפורים אכזרים על שוד ימי. לפי החוק הישראלי[1] העונש על שוד ים עשרים שנות מאסר.
[עריכה] בתרבות המודרנית - בקולנוע
בימינו, אומץ על ידי הקולנוע הדגל של "ג'ולי רוג'ר", דגל הגולגולת עם שתי העצמות בצורת X, בהדפס שחור לבן או אדום לבן. רוג'ר (Roger) הוא ביטוי גס המתאר מערכת יחסים בלתי הולמת עם אישה, בו החלו להשתמש משנת 1711. בפועל, שודדי הים לא תמיד הפליגו עם דגל ובמקרים שבהם היה להם דגל, הוא לא היה מחויב להיות בצבע שחור לבן עם גולגולת . לעומתם, סוחרים רבים הרימו דגל צהוב בכדי להרתיע פיראטים (דגל צהוב סימן מחלה על הספינה).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אלון מרום, שודדי הים - הסיפור האמיתי, על השוד הימי בימינו, nrg
- [2] פיראטים: דרייק, טיצ' ושחור הזקן
