הבחירות לנשיאות איראן 2013

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבחירות לנשיאות איראן
מדינה Flag of Iran.svg איראן
תאריך הבחירות 14 ביוני 2013
הבחירות הקודמות 2009
הבחירות הבאות 2017
מקום ראשון חסן רוחאניHassan Rouhani 2.jpg
מקום שני מוחמד באקר קאליבאף Mohammad Bagher Ghalibaf2 cropped.jpg

הבחירות לנשיאות איראן 2013 התקיימו ב־14 ביוני 2013,‏[1] וחסן רוחאני נבחר בהן לנשיאה השביעי של המדינה.‏[2] מאות מועמדים שביקשו להתמודד נדחו על ידי מועצת שומרי החוקה.‏[3]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מערכת הבחירות הקודמת ב־2009, שבה זכה מחמוד אחמדינז'אד בכשישים אחוזים מהקולות, פרצה מחאה במדינה נגד ניצחונו ובעד המועמדים מיר־חוסיין מוסאווי, שזכה בכשליש מהקולות, ומהדי כרובי, שזכה בפחות מאחוז מקולות הבוחרים. המוחים טענו שתוצאות הבחירות זויפו וקראו להפלת אחמדינז׳אד. ב־2011, בעקבות גל המחאות בעולם הערבי, התחדשה המחאה באיראן. על רקע זה היה חשש בקרב השלטון מגל נוסף של מחאה במדינה על רקע מערכת הבחירות הנוכחית.

לפי חוקת איראן, אורך כהונתו של הנשיא ארבע שנים, ובסיומן הוא יכול להיבחר רק לקדנציה רצופה אחת נוספת.‏[4] לפיכך נמנעה מהנשיא המכהן אחמדינז׳אד האפשרות להתמודד בבחירות.

כדי להיבחר צריך המתמודד בבחירות לזכות בלמעלה ממחצית מקולות הבוחרים,‏[5] בהם אכן זכה רוחאני.

מערכת הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הבחירות הנוכחית היא מערכת הבחירות האחת עשרה לנשיאות שמתקיימת באיראן. ביום הבחירות, 14 ביוני, התקיימו במדינה גם הבחירות לרשויות המקומיות. בבחירות זכות הצבעה ל־50,483,192 אזרחים.‏[6]

ההרשמה להתמודדות בבחירות נערכה מ־7 עד 11 במאי 2013, ובמהלכה נרשמו לבחירות מאות מתמודדים,‏[7] אולם חלקם פרשו קודם להכרזה על המועמדים שרשאים להתמודד. ב־21 במאי 2013 הודיעה מועצת שומרי החוקה כי מבין הנרשמים התירה את התמודדותם של שמונה מועמדים.‏[3] ב־10 וב־11 ביוני פרשו שניים מהמתמודדים, ובבחירות נותרו שישה מועמדים.‏[8]

מתמודדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתמודדים שפרשו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ע'ולאם עלי חדאד־עאדל, יושב ראש הפרלמנט של איראן לשעבר.
  • מוחמד־רזא עארף, סגן נשיא איראן לשעבר.

מתמודדים שנפסלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורה של אישים בולטים שביקשו להתמודד בבחירות נדחו על ידי מועצת שומרי החוקה:

בין הנרשמים להתמודדות שמועמדותם נפסלה היו שלושים נשים, שמועמדותן נדחתה על ידי השלטונות,‏[9] כי החוקה קובעת שלתפקיד הנשיא יכול להתמנות רק גבר.‏[4]

תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות השתתפו 36,704,156 מצביעים מתוך 50,483,192 בעלי זכות הצבעה, שמהווים שיעור השתתפות של 72.7%. 35,458,747 קולות היו כשרים, ו-1,245,409 קולות פסולים.

מועמד מפלגה קולות %
חסן רוחאני מפלגת מנהלי הבינוי 18,613,329 50.71%
מוחמד באקר קליבאף האגודה האסלאמית של המהנדסים 6,077,292 16.55%
סעיד ג'לילי חזית יציבות המהפכה האסלאמית 4,168,946 11.35%
מוחסן רזאי מפלגת הפיתוח והמתינות 3,884,412 10.58%
עלי אכבר ולאיתי מפלגת הקואליציה האסלאמית 2,268,753 6.18%
מוחמד ע'רזי עצמאי 446,015 1.21%
קולות כשרים 35,458,747 96.6%
קולות פסולים 1,245,409 3.39%
סה"כ קולות שהצביעו 36,704,156 100%
בעלי זכות בחירה / אחוזי הצבעה 50,483,192 72.70%
מקור: משרד הפנים של איראן

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Associated Pressהבחירות לנשיאות באיראן ייערכו ביוני 2013, באתר ynet‏, 7 בספטמבר 2012.
  2. ^ רויטרסנשיא איראן החדש: המועמד המתון חסן רוחאני, באתר ynet‏, 15 ביוני 2013.
  3. ^ 3.0 3.1 Associated Press ורויטרסנפסלה מועמדות רפסנג׳אני || הרפורמיסטים באיראן נותרו ללא מועמד, באתר הארץ, 21 במאי 2013.
  4. ^ 4.0 4.1 פרק 114 בחוקת איראן.
  5. ^ פרק 117 בחוקת איראן.
  6. ^ נאדר אוסקווי, חמישים מיליון בעלי זכות בחירה (באנגלית), אוסקווי על איראן, 28 במאי 2013.
  7. ^ סער הס וסוכנויות הידיעות, ה"סוטים" מול אנשי חמינאי. איראן בוחרת נשיא, באתר ynet‏, 13 במאי 2013.
  8. ^ נאדר אוסקווי, חדאד פרש מהמירוץ לנשיאות (באנגלית), אוסקווי על איראן, 10 ביוני 2013.
    סוכנויות הידיעות, 3 ימים לפני הבחירות: מועמד נוסף פרש מהמרוץ לנשיאות איראן, באתר נענע 10, 11 ביוני 2013‏.
  9. ^ Associated Press, אייתוללה איראני: "נשים לא יכולות להתמודד לנשיאות, גם אם הן רוצות", באתר נענע 10, 16 במאי 2013‏.