הגלקסיה האליפסואידית הננסית פגסוס
 | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | פגסוס |
| שמות נוספים | אנדרומדה VI |
| מגלה | איגור קרצ'נצב וולנטינה קרצ'נצבה |
| תאריך גילוי | 1999 |
| סוג | אליפסואידית ננסית |
| בהירות נראית | 13.2+[1] |
| סיווג מורפולוגי | dSph[1] |
| עלייה ישרה | 23ʰ 51ᵐ 46.4ˢ |
| נטייה | 11″ 35′ 24°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 11.3- |
| מרחק[2] |
2,550,000 שנות אור 781,824.87 פארסק |
| קוטר | 2,960[1] שנות אור |
| מסה | >2.1×107[3] ☉M |
| הסחה לאדום | 354-[1] ק"מ/שנייה |
  | |
הגלקסיה האליפסואידית הננסית פגסוס או גלקסיית אנדרומדה VI (לפעמים נקראת גם הגלקסיה הננסית פגסוס, אך שם זה משמש גם את הגלקסיה הלא-סדורה הננסית פגסוס ולכן לא מקובל) היא גלקסיה אליפסואידית ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים פגסוס במרחק של כ-2.55 מיליון שנות אור ממערכת השמש והיא גלקסיית לוויין של גלקסיית אנדרומדה (M31). לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 13.2 והיא התגלתה בשנת 1999 על ידי האסטרונומים איגור קרצ'נצב וולנטינה קרצ'נצבה בתמונות שצולמו במצפה הכוכבים פאלומר יחד עם הגלקסיה הננסית קסיופאה (אנדרומדה VII).[4]
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגלקסיה נמצאת כ-5.8 מעלות מדרום-מערב לכוכב אלפרץ וכמעלה וחצי ממערב-דרום-מערב לכוכב ψ בפגסוס. גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא כ-4 דקות קשת שממרחקה שקול לקוטר של כמעט 3,000 שנות אור. מסתה מוערכת בלמעלה מ-2.1×107 מסות שמש, כ-50 מיליוניות ממסת שביל החלב, אך מסת הכוכבים הנראים שבה היא רק כ-2.8×106 מסות שמש,[5] ונראה שהיא מורכבת ברובה מחומר אפל שטיבו אינו ידוע. עוצמת ההארה הכוללת שלה היא פי 3.4 מיליון מעוצמת ההארה של השמש והמתכתיות של כוכבי הגלקסיה היא כ-5% בלבד מהמתכתיות של השמש,[6] כך שכוכבי הגלקסיה הם זקנים יחסית לכוכבים של שביל החלב ושל גלקסיית אנדרומדה. הגלקסיה מקיפה את מרכזה של גלקסיית אנדרומדה במרחק שנע בין 810,000 שנות אור ל-1,040,000 שנות אור בזמן הקפה של כ-11 מיליארד שנים,[7] כך שלמעשה מאז יצירתה היא השלימה הקפה אחת בלבד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגלקסיה האליפסואידית הננסית פגסוס, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 SIMBAD: Pegasus Dwarf Galaxy
- ^ A. W. McConnachie: The Observed Properties of Dwarf Galaxies in and around the Local Group, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 1, article id. 4, p. 9 (2012)
- ^ M. L. M. Collins, S. C. Chapman, R. M. Rich, R. A. Ibata, N. F. Martin, M. J. Irwin, N. F. Bate, G. F. Lewis, J. Peñarrubia, N. Arimoto, C. M. Casey, A. M. N. Ferguson, A. Koch, A. W. McConnachie & N. Tanvir: The Masses of Local Group Dwarf Spheroidal Galaxies: The Death of the Universal Mass Profile, The Astrophysical Journal, Vol. 783, Iss. 1, article id. 7, p. 9 (2014)
- ^ I. D. Karachentsev & V. E. Karachentseva: New probable companions to M 31 found on the POSS-II, Astronomy & Astrophysics, vol. 341, p. 355-6 (1999)
- ^ A. W. McConnachie: The Observed Properties of Dwarf Galaxies in and around the Local Group, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 1, article id. 4, p. 23 (2012)
- ^ J. S. Kalirai, R. L. Beaton, M. C. Geha, K. M. Gilbert, P. Guhathakurta, E. N. Kirby, S. R. Majewski, J. C. Ostheimer, R. J. Patterson & J. Wolf: The SPLASH Survey: Internal Kinematics, Chemical Abundances, and Masses of the Andromeda I, II, III, VII, X, and XIV Dwarf Spheroidal Galaxies, The Astrophysical Journal, Vol. 711, Iss. 2, p. 685 (2010)
- ^ L. L. Watkins, N. W. Evans & G. van de Ven: A census of orbital properties of the M31 satellites, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 430, Iss. 2, p. 9 (2013)