הורדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמליל אופייני, המסמל קובץ להורדה

בתקשורת נתונים, הורדה פירושה קבלת נתונים למערכת מקומית ממערכת מרוחקת.[1] דוגמאות למערכות מרוחקות הן: שרתי וב, שרתי FTP, שרתי דואר אלקטרוני, ומערכות אחרות דומות. אין לבלבל בין הורדה להתקנה: הורדה מתייחסת לעצם העברת הנתונים ממערכת מסוימת לחברתה, ללא כל התייחסות לפעולה שתתבצע על הקבצים בהמשך.[2]

הורדה והזרמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההורדה נבדלת ממונח קרוב הנקרא הזרמה, בכך שבהזרמה המידע המתקבל בא לידי שימוש מיד, או קרוב מאוד לזמן קבלתו, ובדרך כלל עוד בזמן תעבורת הנתונים. בנוסף, המידע אינו מאוחסן במערכת המקבלת לטווח ארוך, ואילו בתהליך ההורדה המידע אינו שמיש בדרך כלל עד להורדת הנתונים המלאה, והמידע נשמר לטווח שאינו מוגבל, על התקן האחסון שבמערכת המקומית. בשל כך, אתרים המאפשרים הזרמת מדיה כדוגמת YouTube ו-Vimeo אינם מאפשרים מבחינה טכנית הורדה של התכנים המופיעים בהם .[3]

קצב ההורדה נמדד על ידי מספר תוכנות. המצב העולמי בתחום ניתן לראות באתר חברת Speedtest.net[4]

אופני ההורדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרף המציג היסטוריית העלאת והורדת נתונים מהרשת[5]

הורדת נתונים מתאפשרת באמצעות דפדפנים אשר מכילים אפשרות מובנית לכך או באמצעות תוכנה ייחודית, היכולה בחלק מהמקרים לנהל את ההורדות בצורה יעילה יותר, ואף להאיץ את קצב קבלת הנתונים. במהלך הורדה נשלחים נתונים בהתאם לפרוטוקול שבשימוש, הנותנים מידע למערכת השולחת על מצב ההורדה. בעת הורדת נתונים, הלקוח תמיד יישתמש בפרוטוקול TCP, לעומת הזרמת מדיה שמשתמש בפרוטוקול UDP.

יתרונות וחסרונות בהורדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורדת סרטונים, או כל מידע אלקטרוני אחר, כגון קובצי אודיו (מוזיקה), קבצים בפורמט PDF, תמונות בפורמטים שונים (למשל: JPG, GIF) ועוד- מאפשרת למשתמש לצרוך מידע אלקטרוני זה- ללא צורך בחיבור כלשהו לרשת האינטרנט, ל- Wi-Fi וכדומה. עובדה זו מהווה יתרון משמעותי, כיוון שלעיתים אין מקור אינטרנטי, המספק אפשרות גלישה נוחה, או שהוא חלש מדי (סיטואציה הידועה בקרב הציבור בביטוי: "אין (לי) קליטה" (לרשת האינטרנט, למשל)). כמו כן, התקשרות ("התחברות") לרשת אינטרנטית כלשהי- לשם צריכת מידע כלשהו (במקרה זה: צפייה בסרטוני יוטיוב)- דורשת, ברוב המקרים, שימוש באמצעים בקנה מידה רחב יותר (למשל, התקנת תשתית מתאימה, כגון ראוטר)- מאשר צריכת מידע זה- כאשר הוא כבר הורד, ונמצא כבר במחשבו האישי (או בכל כלי תקשורת אחר) של המשתמש. זהו, אם כן, יתרון נוסף בשימוש במידע שהורד מרשת האינטרנט- גישה מהירה וקלה יותר למידע שהורד- מאשר גישה לאותו מידע בדיוק, אך הנמצא ברשת האינטרנט (ולא הורד).
למרות היתרונות הטמונים בהורדת קבצים, היא טומנת בחובה גם חסרון בולט, במיוחד בהורדה של קבצים גדולים, המכילים מידע רב (ביניהם: סרטי וידאו, קליפים מוזיקליים, קובצי שמע (אודיו), תמונות בעלות איכות (רזולוציה) גבוהה ועוד). חסרון זה מתבטא בנפח הגדול של זיכרון המחשב (מסוג ROM) אשר מוקצה להם. על מנת להימנע מבעיות הקשורות להפרעה לתפקודן התקין של מערכות המחשב השונות- בעקבות "הורדות יתר" (אשר גוזלות זיכרון חיוני, המוקצה לתפקוד מערכות המחשב השונות)- נהוג להשתמש באמצעי אחסון מידע חיצוניים, המכילים זיכרון נפרד המובנה בהם, ואשר אינו שייך לזיכרון הפנימי המוגבל- המובנה במחשב. על פתרונות (אמצעי) אחסון אלו נמנים: תקליטור, Blu-ray, דיסק קשיח חיצוני, דיסק און קי ובשנים האחרונות גם טכנולוגיית אחסון ענן, אשר מהווה חלק משירותי טכנולוגיית הענן באינטרנט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגדרת הורדה
  2. ^ הבלבול נוצר לפעמים בשל היות תוכנות המורידות קודם תוכנית התקנה בסיסית, שכחלק מפעולותיה מורידה את שאר התוכנה, ומתקינה אותה ללא הפסקה
  3. ^ הדבר ניתן באמצעות תוכנה ייעודית ובעוד אמצעים
  4. ^ https://www.speedtest.net/global-index
  5. ^ מתוך התוכנה gnome-system-monitor