Wi-Fi

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלוגו של Wi-Fi.
סיווג פרוטוקולים על פי מודל ה-OSI
שכבת יישום HTTP, SMTP, FTP, RTP, IRC, SNMP, SIP, RIP, DNS, DHCP
שכבת ייצוג MIME, ASCII, Unicode
שכבת שיחה ASP, PPTP, SSH, NFS, RPC, SSL
שכבת תעבורה TCP, UDP, SCTP, DCCP
שכבת רשת IP (IPv4, IPv6), ICMP, IPX
שכבת קו Ethernet, Token ring, FDDI
שכבה פיזית E1, 10Base-T, RS-232, DSL, SONET
פרוטוקולים במודל TCP/IP
שכבת יישום
HTTP, SMTP, FTP, DNS, DHCP, SSH, RTP, RTSP, IRC, SNMP, SIP, IMAP4, MIME, TELNET, RPC, SOAP ...
שכבת תעבורה
TCP, UDP, SCTP, DCCP ...
שכבת רשת
IP, IPv4, IPv6, ICMP, ARP, IPX, IGMP ...
שכבה פיזית
Ethernet, 10BASE-T, 802.11 WiFi, Token ring, FDDI ...

Wi-Fi הוא השם העממי למספר תקנים לציוד רשת אלחוטית במרחב המקומי (Wireless LAN) המבוססים על תקן 802.11 IEEE. תקנים אלה מאפשרים פריסת רשת תקשורת בגלי רדיו שבה משודרות חבילות נתוני IP בין הצרכנים השונים, למרחקים של כמה עשרות או מאות מטרים. מקור השם Wi-Fi הוא בקיצור הביטוי Wireless Fidelity, על משקל הכינוי Hi-Fi שניתן בעבר למערכות סטריאו.

רשת Wi-Fi פועלת באחד משני מצבים:

  • רשת תשתית (Infrastructure) - מצב בו הרשת מנוהלת על ידי נקודת גישה אחת או יותר. נקודת הגישה בדרך כלל משולבת בנתב ואחראית על התקשורת במרחב. כל התחנות משדרות לנקודת הגישה ורק אליה והיא מנתבת את החבילות כנדרש.
  • רשת אד-הוק (Ad-Hoc) - מצב המתאר רשת בלתי מנוהלת שבה כל הצרכנים (מחשבים, מכשירים סלולרים התומכים בפרוטוקול וכן הלאה) מתקשרים בינם לבין עצמם ללא תשתית מאורגנת. כל אחת מהתחנות עשויות לשדר באותו זמן אך היות שכולן מממשות את הפרוטוקול, הפרעות הדדיות נמנעות ברובן.

יתרונה הגדול של רשת Wi-Fi הוא בפשטות חיבור הציוד (אין צורך בפריסת כבלים והגדרות פרוטוקול מורכבות במחשב) ובמחירו הזול. מחשבים ניידים רבים נמכרים כשהם מכילים כרטיסי Wi-Fi, כך שניתן לחבר אותם בקלות לרשתות אלחוטיות.


קצב הנתונים מגיע עד 450 מגה סיביות לשנייה (בטכנולוגיית MIMO).

תוכן עניינים

[עריכה] יישומים

נתב אלחוטי בטכנולוגיית 802.11b
מיניבוס המפרסם שירות Wi-Fi
  • רשת אלחוטית ביתית.
  • גלישה באינטרנט באמצעות נתב אלחוטי.
  • גלישה באינטרנט באמצעות חיבור מחשב נייד או מחשב כף יד לנקודת גישה.
  • תקשורת בין שני מחשבי כף יד, ביישומים צבאיים למשל.

[עריכה] נקודה חמה

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – נקודה חמה (אינטרנט)

נקודה חמה (Hotspot) היא הכינוי שניתן לנתב אלחוטי של רשת Wi-Fi שצרכנים מזדמנים יכולים להתחבר דרכו לאינטרנט. ברחבי העולם מותקנות במקומות ציבוריים רבים נקודות גישה בתקן Wi-Fi שפתוחות לציבור הרחב בחינם או תמורת תשלום נמוך. כל אדם יכול להתחבר דרך הנקודות באמצעות המחשב האישי או מחשב כף יד אל האינטרנט. נקודות אלו נפוצות בשדות תעופה, בבתי קפה ובמקומות ציבוריים נוספים. ביפן ישנה רכבת שיש בה חיבור של נקודת גישה. בישראל העיר הראשונה שרושתה בנקודות חמות הייתה ירושלים (ב־20 באוקטובר 2004), ובעקבותיה רושתה גם תל אביב. באפריל 2005 מצויות בארץ על פי נתוני חברת מפה 309 נקודות גישה.

[עריכה] תקנים

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – 802.11 IEEE
  • 802.11a - תחום התדרים: 5GHz, קצב תעבורה: 54 מגה סיביות לשנייה
  • 802.11b - תחום התדרים: 2.4GHz, קצב תעבורה: 11 מגה סיביות לשנייה
  • 802.11g - תחום התדרים: 2.4GHz, קצב תעבורה: 54 מגה סיביות לשנייה
  • 802.11n - תחום התדרים: 2.4GHz/5GHz, קצב תעבורה: עד 450 מגה סיביות לשנייה
  • 802.11ac - תחום התדרים: 5GHz, קצב תעבורה: עד 1 ג'יגבייט בשנייה

ישנן הרחבות נוספות של תקן זה (כמו 802.11j) המיועדות לכסות מרחקים של עד 5 קילומטרים. כמו כן, יצרני ציוד רבים מוסיפים לציוד מתוצרתם יכולות שהן מעבר לתקן, כך שציוד מתוצרת אותו יצרן יכול לפעול בקצב כפול או במרחק רב יותר. תקן חדש בשם 802.22 מגיע במהירות של 22 מגה לשניה עד למרחק של 100 קילומטרים.

[עריכה] סיכונים בריאותיים

לפי הסוכנות הבריטית להגנת הבריאות[1] אין הוכחות עקביות לנזק הנגרם מהשידורים החלשים של ציוד Wi-Fi. בקרב מדענים שוררת תמימות דעים באשר להיעדר הוכחות לנזק. עם זאת, בספטמבר 2007 הכריז משרד הסביבה הגרמני כי רצוי להקטין את החשיפה לקרינה מציוד Wi-Fi, ולבחור במידת האפשר בקישור מבוסס כבלים. עמדתו זו אינה נשענת על הוכחות[2], והיא בניגוד לאמות מידה בינלאומיות מקובלות בתחום הבטיחות.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא