החדר של מרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האם מרי יודעת מהו אדום?

החדר של מרי הוא ניסוי מחשבה פילוסופי שניסח פרנק ג'קסון במאמרו "קווליה אפיפנומנלית" (Epiphenomenal Qualia) ולאחר מכן הורחב במאמרו "מה מרי לא ידעה". הטיעון בניסוי מחשבה הוא טיעון על סמך ידע נגד פיזיקליזם - הגישה כי העולם, כולל העולם המנטלי, הוא כולו פיזיקלי. הוויכוח שהתעורר בעקבות ניסוי המחשבה הביא להוצאת הספר "יש משהו על מרי" (There is Something About Mary, 2004) שכלל את תגובותיהם של דניאל דנט, דיוויד לואיס ופול צ'רצ'לנד.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חדרה של מרי" הוא ניסוי מחשבה שמטרתו היא להראות כי קיימות תכונות לא פיזיקליות וידע הניתן להשגה רק על בסיס ניסיון תודעתי. הניסוי מנסה להפריך את התאוריות הקובעות שכל מה שניתן לידיעה הוא ידע פיזיקלי. הניסוי הוא חלק מדיון פילוסופי עכשווי בן עשרות שנים בפילוסופיה של הנפש. בכל הנוגע לבעיית גוף-נפש, מתמקד הדיון הפילוסופי בשנים האחרונות בעצם האפשרות של העמדה (רדוקציה) של כל סוג של הסבר, ידע ותופעה, לרמה הפיזיקלית. חלק מהמטריאליסטים תומכים באפשרות לרדוקציה מסוג זה, מנגד, פילוסופים כמו פרנק ג'קסון ותומאס נייגל, העלו את הבעיתיות שנובעת מתהליך רדוקציוני זה. חדרה של מרי הוא דוגמה מרכזית לבעיתיות זו.

ניסוי המחשבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסוי המחשבה הוצע במקור על ידי פרנק ג'קסון כך:

Cquote2.svg

מרי היא מדענית מבריקה, ומסיבה כלשהי, נאלצת לחקור את העולם מחדר צבוע בשחור ולבן דרך מסך טלוויזיה שחור לבן ללא צבעים. היא מתמחה בניורופיזיולוגיה של הראייה ומשיגה, כך אנו מניחים, את כל המידע הפיזיקלי שניתן לדעת לגבי מה שקורה אצלנו כשאנחנו רואים עגבניות, את השמים, ואת השימוש שלנו במונחים אדום וכחול, וכך הלאה. היא מגלה לדוגמה, בדיוק איזה אורכי גל מהשמים מעוררים את הרשתית, ובדיוק כיצד מערכת העצבים המרכזית מכווצת את מיתרי הקול ומעבירה אוויר מהריאות כדי לבטא את המשפט "השמים כחולים".[...] מה יקרה כשמרי תשתחרר מחדרה השחור לבן או כשיינתן לה מסך טלוויזיה צבעוני? האם היא תלמד משהו או לא?

Cquote3.svg

במילים אחרות, מרי היא מדענית שיודעת כל מה שניתן מדעית לדעת על צבעים, אבל היא מעולם לא חוותה ראיית צבע. השאלה שמעלה ג'קסון היא: ברגע שהיא רואה לראשונה צבע, האם היא לומדת משהו חדש? אונטולוגית, הטיעון הבא מוכל בניסוי המחשבה:

  1. כל פיסת מידע פיזיקלית בנוגע לתפיסת הצבע האנושית נרכשה על ידי מרי, לפני היציאה מהחדר השחור לבן. יש לה את כל הידע הפיזיקלי בנושא.
  2. ביציאתה את החדר ובחוויה הראשונה של ראיית צבע, היא רוכשת ידע חדש (כלשהו).

לכן: היה ידע כלשהו בנוגע לתפיסת הצבע האנושית שמרי לא הכירה לפני יציאתה מהחדר. לפיכך, לא כל ידע הוא ידע פיזקלי.

רוב הכותבים מתמקדים בדוגמה זו של ג'קסון על מרי, אך ג'קסון השתמש בדוגמה נוספת במאמרו: מקרה של אדם, פרד, המסוגל לראות צבע שלא מוכר לאנשים רגילים. ייתכן ונרצה לדעת איזה צבע חווה פרד כשהוא מתבונן באובייקט בעל צבע מיוחד זה. אבל נראה כי ללא תלות בכמות הידע שנצבור לגבי תפיסת הצבעים של פרד, לעולם לא נוכל לדעת איזה צבע הוא חווה, בדומה למרי, שלא ידעה את חווית ראיית האדום עצמה. בשני המקרים, לסובייקט אפיסטמולוגי א' אין גישה לידע מסוים של סובייקט ב': א' לא יכול לדעת אם ב' חווה תכונה תפיסתית ת' במקרים מסוימים. הידע הזה על סובייקט ב' חסום בפני א' מפני ש-א' לא חווה את תכונה ת' בעצמו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dennett, Daniel (1991). Consciousness Explained. Boston: Little, Brown and Co. 
  • Dennett, Daniel (2006). Phenomenal Concepts and Phenomenal Knowledge. Oxford Oxfordshire: Oxford University Press. 
  • Jackson, Frank (1982). "Epiphenomenal Qualia". Philosophical Quarterly (32): 127–136. 
  • Jackson, Frank (1986). "What Mary Didn't Know". Journal of Philosophy (83): 291–295. 
  • Ludlow, Peter; Nagasawa, Yujin; Stoljar, Daniel, eds (2004). There's Something about Mary: essays on phenomenal consciousness and Frank Jackson's knowledge argument. Cambridge: MIT Press.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא החדר של מרי בוויקישיתוף