פיזיקליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פיזקליזם היא עמדה פילוסופית על פיה כל מה שקיים הוא פיזיקלי, או נתון לתכונות פיזיקליות, וכי אין דברים מעל ומעבר לדברים פיזיקליים. הביטוי נטבע על ידי אוטו נוירת בסדרת מאמרים בתחילת המאה ה-20.

בפילוסופיה עכשווית, פיזקליזם מקושר לבעיית גוף-נפש בפילוסופיה של הנפש. לפי העמדה הפיזקליסטית, כל מה שנטען על הנפש נטען בעצם על המוח ועל מצביים מוחיים, כלומר על תהליכים פיזיקליים מסובכים. פיזקליזים נקרא גם מטריאליזם, אך השימוש בראשון עדיף משום שהוא מבטא את הקשר ההדוק למדע הפיזיקה והוא משוחרר מההקשר ההיסטורי של המושג מטריאליזם. פיזקליזם קשור לנטורליזם מתודולוגי, בכך שהוא מכפיף את כלל הידע המדעי והפילוסופי, לתחום מדעי הטבע, ובראשם לפיזיקה.

האונטולוגיה הפיזקליסטית כוללת את כל מה שמתואר על ידי הפיזיקה, ולכן לא מדובר רק על חומר, אלא גם על אנרגיה, חלל, זמן וכוחות ותהליכים פיזקליים. מהטענה שרק סוג אחד של דברים קיימים, דברים פיזקליים, נגזר שהעמדה הפיזקליסטית היא עמדה מוניסטית.

פיזיקליזם רדוקצוניסטי ולא-רדוקציוניסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיזקליזם יכול להתחלק לעמדות רדוקציוניסטית ולא-רדוקציוניסטיות. רדוקציוניזם הוא הרעיון שכל שלם ניתן להעמדה על סכום חלקיו. כדי להבחין בין סוגים שונים של פיזקליזם, יש להזכיר שני עקרונות חשובים:

נסמכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסמכות (Supervenience) הוא מושג בעל שימושים רבים בפילוסופיה, עם חשיבות גדולה בכל הנוגע לפיזקליזם. באופן כללי, נסמכות מתוארת כיחסים בין דרגות שונות של מציאות, כאשר דרגת ממשות גבוהה כלשהי נסמכת או תלויה בדרגת ממשות נמוכה ממנה. בהקשר פיזקליסטי ניתן לתאר נסמכות בתור היחס שבין אירועים ומצבים נפשיים לבין אירועים ומצבים פיזקליים. תאוריה בפילוסופיה של הנפש מקבלת יחס נסמכות כאשר היא טוענת כי מצבים נפשיים נסמכים או תלויים במצבים פיזקלים. מי שמחזיק בעקרון נסמכות חייב לקבל את הטענה שכאשר שני מצבים הם זהים פיזקלית, הם יהיו זהים מנטלית. יוצא מכך גם שכל שינוי במצב פיזקלי יגרור שינוי במצב נפשי.

קבלת הנסמכות של הנפשי על הפיזקלי בתור עקרון מטאפיזי היא תנאי הכרחי עבור כל פיזקליסט, אך היא איננה תנאי מספיק. גם דואליסט תכונתי יכול לקבל את הטענה שכל מצבי הנפש תלויים במצבים פיזקליים, מבלי להניח שכל מה שקיים הוא פיזקלי.

פיזיקליזם תבנית (type) ופיזיקליזם תקרית (token)[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שכלי הרכב הם מאותה תבנית (סוג), לכל אחד מהם ישנה תקרית שונה

ההבחנה בין תבנית (או סוג) לבין תקרית היא הבחנה משמעותית לגבי עמדה פיזקליסטית. כדי להבין את ההבחנה ברמה הלשונית אפשר לחשוב על המשפט: צהוב הוא צהוב הוא צהוב. במשפט נמצאות שתי תבניות מילים, המילים צהוב ו-הוא. מנגד, במשפט ישנן שלוש תקריות של המילה צהוב ושתי תקריות של המילה הוא. תאוריית פיזקליזם-תבנית מזהה זהות חמורה בין תבניות מצבים מנטליים לבין תבניות מצבים פיזקליים. לדוגמה, בין התבנית המנטלית 'כאב' לבין התבנית הפיזקלית יריית נוירונים. לעומת זאת, תאוריית פיזקליזם-תקרית נמנעת מכך. היא מתחייבת רק לכך שבאירוע מסוים (תקרית כלשהי) יהיה ניתן לדבר על זהות בין אירוע מנטלי מסוים ( הכאב מיום ראשון בבוקר) לבין אירוע פיזקלי מסוים (יריית הנויירונים ביום ראשון בבוקר). לפי פיזקליסט-תקרית, כל עוד שמחה, כאב או עצבות בגדר מצבים כלליים (תבניות מצבים), לא ניתן לזהותם עם תבנית מסוימת של אירוע פיזקלי. אולם שמחה מסוימת ניתן לזהות עם מצב מוחי מסוים.

פיזקליזם רדוקציוניסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריות של פיזקליזם רדוקציוניסטי מבוססות על אפשרות הרדוקציה של כל דבר בעולם לבסיס פיזקלי וחומרי. זו אחת הסיבות לכך שהמושג פיזקליזם מזוהה לעתים עם מטריאליזם. ההצלחה הגדולה של הפיזיקה בהסבר תופעות בעולם, מראשיתה של המהפכה המדעית ועד לימינו חיזקה וממשיכה לחזק את האמונה ביכולת הרדוקציה של המדע. פיזקליזם רדוקציוניסטי הוא פיזקליזם-תבנית, ולעתים עמדה זו מכונה תורת זהות, או תורת זהות פסיכופיזית. עמדה זו גורסת כי כל מצבי הנפש באשר הם זהים למצבים מוחיים שהתגלו או יתגלו כתואמים להם בכלים אמפיריים. היכולת המדעית להתאים בין תבניות (סוגים) של מצבים נפשיים לבין תבניות של מצבים מוחיים מעידה על יכולת הרדוקציה (ההעמדה על) של המנטלי על הפיזיקלי. יכולת הרדוקציה מעידה על הזהות החמורה בין המצבים השונים. לפי פיזקליסט רדוקציוניסטי, כלל המצבים המנטליים אינם אלא מצבים פיזקליים, ומעבר לכך, ניתן להוכיח רדוקציה זו באמצעות המדע האמפירי.

פיזקליזם לא-רדוקציוניסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן היסטורי, פיזקליזם זוהה עם פיזקליזם רדוקציוניסטי. אולם לאחר שדונלד דיווידסון הציג את מושג הנסמכות, התאפשר סוג חדש של פיזקליזם אשר כופר באפשרות הרדוקציה. פיזקליזם לא-רדוקציוניסטי טוען כי אף שמצבי נפש הם תוצאה של מצבים פיזקליים לא ניתן להעמיד אותם על תכונות פיזקליות. ישנם מספר גרסאות לפיזקליזם לא-רדוקציוניסטי, שלא בהכרח מתיישבות אחת עם השנייה. סוג אחד הוא פיזקליזם נסמכות, שהוצע על ידי דיווידסון, שטוען כי אף על פי שהמנטלי נסמך על הפיזקלי, הוא אינו זהה לו. דיוודסון הציע גם תאוריה של מוניזם אנומלי בתור פיזקליזם לא-רדוקציוניסטי. סוג אחר הוא פיזקליזם תקרית שטוען כי לכל אירוע פרטיקולרי x קיים אירוע פרטיקולרי פיזקלי y, כך ש x=y. מטענה זו לא נגזר או נשלל עקרון הנסמכות. גם אם עקרון הנסמכות הוא נכון, הוא לא בהכרח שולל פיזקליזם תקרית. ההבדל בין נסמכות לפיזקליזם תקרית הוא שפיזקליזם תקרית טוען שלכל אירוע מנטלי מסוים יש אירוע פיזקלי מסוים שזהה לו. בעוד שנסמכות טוענת שאירוע מנטלי לא יכול לעבור שינוי ללא שינוי באירוע פיזיקלי. סוג נוסף הוא אמרגנטיזם, תאוריה שהפכה פופולרית בתחילת המאה ה-20. תאוריה זו היא סוג של תאוריית נסמכות לא רדוקציוניסטית.

טיעונים בעד פיזיקליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור רבים, הממצאים שמספקים מדעי המוח בנוגע למתאמים בין פעילות מוחית לפעילות נפשית מהווים ראיה ברורה לאמיתותה הברורה של התאוריה הפיזיקליסטיות בנוגע למהות הנפשיות. למרות זאת, מתאמים גרידא אינם יכולים להוות ראיה לזהות בין מצבים, שכן הם מעידים רק על התאמה. פיזקליסט יטען שבהתאם לעיקרון התער של אוקהם התאוריה שלו היא הטובה ביותר מכיוון שהיא מספקת הסבר מלא לתופעות מנטליות מבלי להרחיב בישים, אך זהו טיעון בעייתי שכן יש חילוקי דעות האם הפיזיקליזם הוא בהכרח התאוריה הפשוטה ביותר. בהפיכת ההתאמה בין מצבי נפש למצבי מוח לזהות, מצמצם הפיזקליזם את האונטולוגיה ההכרחית לתיאור מספק של הנפש והעולם. טיעון נוסף בעד הזהות בין מצבים נפשיים למצבים מוחיים מספק הפיזקליסט באמצעות הנחה נטורליסטית שלכל אירוע פיזיקלי יש סיבה פיזיקלית מספיקה. אם לכל אירוע פיזיקלי יש סיבה פיזקלית, אזי סיבתיות מנטלית הופכת למיותרת. כדי להסביר כל אירוע, גם אם נראה שמקורו הוא במצב נפשי, מספיק לתאר את הגורמים הפיזקליים שהביאו לקיומו. סיבתיות פסיכופיזית נעלמת עם ההנחה שאין אירועים פיזיקליים ללא סיבה פיזיקלית.

טיעונים נגד פיזיקליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנגד התאוריה הפיזיקליסטית הועלו לאורך השנים מספר טענות. קבוצה אחת של ביקורות מכוונת לבעיתיות שעולה מהתאוריה מנקודת מבט אפיסטמולוגית.

ההשקפה האגנוסטית מעדיפה להדגיש את חוסר הידיעה אודות התקיימות נון-פיזיקאליות, ולא קובעת אי-קיום (או קיום) של כאלה מתוקף חוסר יכולתה לעשות זאת בצורה וודאית כביכול.

טיעון החדר של מרי הוא דוגמה לסוג ביקורת זה. בניסוי מחשבה זה אנו מדמים לעצמנו מדענית מוח (בשם מרי) שחקרה ולמדה את כל הידע הפיזקלי שניתן לדעת לגבי תהליכי תפיסת הצבעים האנושית. את כל חייה ומחקרה עשתה מרי בחדר שכולו שחור לבן ובעזרת טלוויזיה לא צבעונית. היא מעולם לא ראתה צבעים. כשמרי יוצאת מהחדר לראשונה וחווה את צבע השמיים, היא לומדת משהו חדש על העולם ותפיסת הצבע האנושית, משהו שהיא לא ידעה אף על פי שהיא ידעה את כל הידע הפיזקלי האפשרי. הידע הפיזיקלי לא מכסה את כלל הידע הקיים, ולכן פיזקליזם (שמקבל רק את קיומו של ידע פיזקלי) הוא מוטעה.

טיעון נוסף עומד על יכולת ההעלאה על הדעת מצב בו מתקיים אירוע מוחי ללא האירוע הנפשי שנאמר שהוא זהה לו. מה שניתן להעלות על הדעת הוא אפשרי, ולכן קיים עולם אפשרי בו מצבי מוח אינם זהים למצבי נפש. טיעון זה מוכר בפילוסופיה של הנפש גם כטיעון זומבי, שכן הוא מצווה עלינו לשאול האם אפשרי לוגית יצור זומבי, שמתממשים בו מצבים מוחיים בדיוק כמו בבני אדם רגילים, אך הוא יהיה נעדר כל תחושה, חוויה או הרגשה מכיוון שנעדרים ממנו מצבים נפשיים ובעיקר קווליה. מי שטוען שמחשבה על זומבי לא כרוכה בסתירה לוגית, טוען כי אין זהות חמורה בין מצבי נפש למצבי מוח, וכי פיזקליזם הוא תאוריה מוטעית. פיזיקליסט יטען שהאפשרות של זומבי כרוכה בסתירה לוגית שכן היא טומנת בתוכה טענה שמה שזהה לעצמו הוא למעשה לא זהה לעצמו.

הביולוג (ד"ר לביוכימיה) רופרט שלדרייק גורס כי ההשקפה הפיזיקאליסטית או המטריאליסטית היא למעשה יישום אידאולוגי שגוי של השיטה המדעית לכדי פילוסופיה המתאפיינת בעשרה דוגמות אשר הן כוזבות לטענתו.‏[1][2] בספרו "המדע יוצא לחופשי"‏[3] פרס משנתו בעניין זה בפרוטרוט.‏[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרצאה מצד שלדברייק באתר ועידת TED בנושא.
  2. ^ הרצאה מפורטת נוספת מצד שלדברייק באותו נושא, באתר "Youtube".
  3. ^ מופץ בארצות הברית תחת השם "Science set free", ובבריטניה: The Science Delusion: Freeing the spirit of enquiry
  4. ^ The Science Delusion: Freeing the spirit of enquiry, London: Coronet, 2012. ISBN 978-1-4447-2795-1.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]