הידריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הידרידאנגלית: Hydride) הוא יון שלילי של מימן (-H). המונח משמש גם לציון תרכובות של יון זה, ולעתים תרכובות אחרות של מימן, בייחוד תרכובות אי-אורגניות.

סוגי הידרידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המים, החיוניים לחיים, הם ההידריד הנפוץ ביותר בכדור הארץ. בניגוד לרוב התמיסות המימיות של ההידרידים האל-מתכתיים, ה-pH של המים הוא נייטרלי.

השוואת נקודת הרתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלו הם ארבעה הידרידים מהשורה השנייה במערכה המחזורית והטורים שלהם עוקבים:

  • CH4 מטור רביעי.
  • NH3 מטור חמישי.
  • H2O מטור שישי.
  • HF מטור שביעי.

ההידריד הראשון, CH4, יוצר קשרי ואן דר ואלס ונקודת הרתיחה שלו היא 180- מעלות צלזיוס. שלושת ההידרידים הבאים אחריו הם הידרידים היוצרים קשרי מימן ועל כן נקודת הרתיחה שלהם תהיה גבוהה יותר. נקודת הרתיחה של NH3 היא 25- מעלות צלזיוס. נק' הרתיחה של H2O היא 100 מעלות. נקודת הרתיחה של HF היא 25 מעלות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]