הילה (מיסטיקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בפאראפסיכולוגיה ובתורות רוחניות רבות, הילה היא שדה של קרינת אור עדינה המקיפה, כביכול, אדם או חפץ - בדומה להילה המופיעה ביצירות אמנות דתיות.[1] ביצירות אלה, ההילה מסמלת לרוב אדם בעל כוח או "קדושה" מסוימת. תנועות רוחניות רבות (כגון תאוסופיה, אנתרופוסופיה, ארכאוסופיה ועוד) מייחסות לכל צבע של הילה משמעות מדויקת, המצביעה על מצב רגשי מסוים. תיאור שלם של ההילה ושל צבעיה סופק על ידי צ'ארלס לידביטר, תאוסופיסט בן המאה ה-19.[2] כתביו פותחו לאחר מכן על ידי תומסו פלמידסי[3] ואחרים.

ספקנים כגון רוברט טוד קרול טוענים כי קיימים הסברים טבעיים להילות, כגון מיגרנות או סינסתזיה.[4] אנשים מסוימים רואים "הילות" כתוצאה ממיגרנה, אפילפסיה, ליקוי במערכת הראיה או במוח.[5][6] עייפות בעין יכולה ליצור גם היא מעין "הילה".

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ו. א. באטלר קישר בין הילות לבין תפיסה על-חושית ו"נביעות" מנטליות, רגשיות ואתריות. הוא סיווג הילות לשני סוגים עיקריים: אתרי ורוחני.[7] רוברט ברוס סיווג אותן לשלושה סוגים: אתרי, ראשי ורוחני.[8] ספרים שונים טוענים לקשר בין תכונות אופי לבין הצבעים של שכבות שונות בהילה.[9][10] ההילות נחשבות כקשורות ל"גוף האתרי" ונטען שהן יכולות לשמש כאמת מידה ויזואלית למצב בריאותו של הגוף הפיזי.[11] החשיבה המקובלת היא שהילות הן לא אור אמיתי, אלא "תרגום" של חושים אחרים, בלתי ידועים, המתווספים למראה הוויזואלי. לפי ברוס, לא ניתן לראותן בחושך מוחלט, או כאשר אף חלק של האדם או החפץ המקרין אינו נגלה לעין.[12]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטענות לגבי קיומן של ההילות לא הוכחו מעולם, ולמעשה הופרכו בניסויים רבים. לכן הן מסווגות על ידי ספקנים כפסבדו מדע. מבחן אחד לדוגמה הוא כזה בו "קוראת הילות" הוצבה למול מחיצה אטומה ובה מספר חריצים אשר מאחוריהם עמדו גם בני אדם אמיתיים וגם בובות. ה"קוראת" לא הצליחה לזהות היכן עמדו בני אדם והיכן היו בובות, וטענה כי מאחורי כל החריצים היו בני אדם אמיתיים.[13] במבחן אחר, אשר בוצע במסגרת תוכנית טלוויזיה של הספקן והקוסם ג'יימס רנדי,[14] "קורא הילות" הוצב בפני מחיצה אטומה אשר מאחוריה עמדו חמישה אנשים. הוא טען כי הוא מסוגל לראות את ההילות שלהם מעבר למחיצה. כל אדם נע בתורו אל מחוץ למחיצה, וה"קורא" התבקש לזהות היכן האדם עמד מאחורי המחיצה. הוא הצליח לזהות רק 2 מתוך 5.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות (אנגלית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Alfred, Jay, “Our Invisible Bodies: Scientific Evidence for Subtle Bodies”, Trafford Publishing, 2006, ISBN 1-412-06326-4.
  • Baltz, Jennifer and Carl Edwin Lindgren, Eds. (1997). Aura awareness: What your aura says about you. Nevada City, CA: Blue Dolphin Publishing. (ISBN 0-9652490-5-0)
  • Brennan, Barbara Ann, Hands of Light : A Guide to Healing Through the Human Energy Field, Bantam, 1988, ISBN 0-553-34539-7.
  • Brennan, Barbara Ann, Light Emerging : The Journey of Personal Healing, Bantam, 1993, ISBN 0-553-35456-6.
  • Cayce, Edgar, Auras, ARE Press, 2002, ISBN 0-87604-012-1.
  • Kilner, Walter J., The Human Aura, Citadel Press, 1965, ISBN 0-8065-0545-1.
  • Krippner, Stanley and Rubin, Daniel, The Kirlian Aura: Photographing the Galaxies of Life, Anchor Press/Doubleday, 1974, ISBN 0-385-06574-4.
  • Larson, Cynthia Sue, Aura Advantage, Adams Media, 2004, ISBN 1-58062-945-8.
  • Leadbeater, C.W., The Chakras, Theosophical Publishing House, 1987, ISBN 0-8356-0422-5.
  • Carl Edwin Lindgren, Ed. (1999). Capturing your aura: Integrationg science, technology, and science. Nevada City, CA: Blue Dolphin Publishing. (ISBN 0-9652490-6-9).
  • Carl Edwin Lindgren (1995). A review of Aura imaging photography by Johannes Fisslinger. Journal of Religion and Psychical Research, Volume 18, Number 1:49-50.
  • Carl Edwin Lindgren (1995 Jan.). Capturing your aura on film. Fate, 48(1), 32-35.
  • Moss, Thelma, The Body Electric: A Personal Journey into the Mysteries of Parapsychological Research, Bioenergy, and Kirlian Photography, Los Angeles, J.P. Tarcher, 1979, ISBN 0-87477-109-9.
  • Swami Panchadasi, The Human Aura. Astral Colors and Thought Forms, Advanced Thought Publishing, Chicago, 1916. (PDF)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Parapsychological Association website, Glossary of Key Words Frequently Used in Parapsychology
  2. ^ LeadBeater, Charles: Man: Visible and Invisible, 1902.
  3. ^ Palamidessi, Tommaso: The Occult Constitution of Man and Woman, 1968.
  4. ^ The Skeptic's Dictionary by Robert Todd Carroll, entry on auras
  5. ^ Deprez, L. et al.. Familial occipitotemporal lobe epilepsy and migraine with visual aura <Internet>. אוחזר ב־16 July, 2007.
  6. ^ Hill, Donna L. et al.. Most Cases Labeled as "Retinal Migraine" Are Not Migraine <Internet>. אוחזר ב־16 July, 2007.
  7. ^ Butler, W.E.: How to Read the Aura, pp 181-182. Destiny Books, 1978.
  8. ^ Bruce, Robert: Auric Mechanics and Theory, "Capturing the Aura," pp 301-303. Blue Dolphin Publishing, 2000.
  9. ^ Oslie, Pamala: Life Colors, What the Colors in Your Aura Reveal, New World Library, 2000.
  10. ^ Bowers, Barbara, Ph.D: What Color Is Your Aura? Personality Spectrums for Understanding and Growth, Pocket Books, 1989.
  11. ^ Butler, W.E.: How to Read the Aura, page 183. Destiny Books, 1978.
  12. ^ Bruce, Robert: Auric Mechanics and Theory, "Capturing the Aura," pp 293-296. Blue Dolphin Publishing, 2000.
  13. ^ auras. The Skeptic's Dictionary. אוחזר ב־2006-12-15.
  14. ^ James Randi tests an aura reader. אוחזר ב־2008-01-14.