הלדר קמארה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלדר קמארה

הלדר קמארהפורטוגזית: Dom Hélder Pessoa Câmara) ‏ (7 בפברואר 1909 - 27 באוגוסט 1999) היה הארכיבישוף הקתולי של הערים אולינדה ורסיפה בצפון מזרח ברזיל. הוא נחשב לאחת הדמויות הקתוליות הגדולות של המאה העשרים.

דום הלדר קמארה (נולד כהלדר פסואה לנטנה), יליד פורטלזה, בירת מדינת סיארה בצפון מזרח ברזיל, שעד לאמצע המאה העשרים, נשלטה הכלכה, החברה והפוליטיקה בעיקר על ידי ברוני בקר ובעלי המטעים. הוא היה הילד האחד עשר מתוך 13 הילדים של ז'ואאו אדוארדו טורס קמארה, שהיה רואה חשבון. אמו הייתה מורה בבית ספר יסודי קתולי אדוק. חמישה מאחיו מתו בילדותם במהלך מגפת שפעת. בנעוריו הוא סבל משחפת שממנה הוא לא התאושש באופן מלא.

קמארה נחשב לאחד ממבשריה של תאולוגית השחרור של אמריקה הלטינית. למרות שהתאולוגיה שלו הייתה פשוטה מכדי לזהותה עם תאולוגיות שחרור של הוגים מאוחרים יותר (כמו גוסטאבו רמיירז, למשל), הוא השפיע על התנועה בזכות מחויבותו הבלתי מתפשרת לעניים. הוא פרש ממשרתו כארכיבישוף ב1985 והספיק לראות את ביטולן של רבות מהרפורמות שלו על ידי ממשיכיו השמרנים.

קמארה התפרסם בזכות האמירה "כשאני נותן לעניים אוכל, הם קוראים לי קדוש. כשאני שואל למה לעניים אין אוכל, הם קוראים לי קומוניסט" החיבור הקצר של קמארה "ספירלה של אלימות" (1971) (Spiral of Violence באנגלית), נכתב בזמן מלחמת וייטנאם. חיבור זה ייחודי לא רק בזכות האופן שבו הוא מקשר חוסר צדק מובנה (אלימות ברמה 1) עם מרד מחריף (אלימות ברמה 2) ותגובה מדכאת (אלימות ברמה 3), אלא גם בזכות הדרך שבה קורא קמארה לנוער של העולם לנקוט בצעדים שישברו את הספירלה אליה מכורים, על פי רוב, המבוגרים.

בשנת 1973 היה קמארה מועמד לפרס נובל לשלום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]