רואה חשבון
רואה חשבון (בקיצור: רו"ח) הוא מי שהוסמך על פי חוק לעסוק במקצוע ראיית החשבון, ותפקידו הוא ביצוע ביקורת על דוחות כספיים ומתן חוות דעת עליהם.
רואה חשבון הוא בעל ידע והשכלה רחבה בתחומי החשבונאות, המסים, המימון, הביקורת החשבונאית ותחומים נוספים, הדרושים לביצוע עבודתו. רואי חשבון רבים מועסקים בחברות כחשבים ומנהלי כספים, אך על בעלי תפקידים אלה אין כל חובה חוקית להחזיק ברישיון רואה חשבון.
תוכן עניינים |
מקצוע ראיית החשבון בישראל [עריכה]
בישראל, החוק המסדיר את מקצוע ראיית החשבון הוא חוק רואי-חשבון, תשט"ו-1955. על פי חוק משרד המשפטים הקים את מועצת רואי חשבון בישראל, גוף סטטוטורי שאחראי על מתן רישיון לעיסוק במקצוע. המועצה עורכת מבחנים, שעמידה בהם, יחד עם תנאים נוספים, מעניקה את הזכות לקבל רישיון. לימודי החשבונאות לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות משולבים בדרך כלל עם נושאים כגון כלכלה, מנהל עסקים ומשפטים. הלימודים במוסדות מוכרים מקנים פטורים מחלק מבחינות מועצת רואי חשבון. תקופת ההתמחות נמשכת שנתיים.
תפקידי רואה החשבון ועיסוקם [עריכה]
רואי חשבון מועסקים במשק במגוון של תפקידים. מעבר לעיסוקם בביקורת חשבונות כבעלי משרדי רו"ח או שכירים במשרדים אלה, עובדים רואי החשבון גם כמנהלי כספים, חשבים בחברות, כלכלנים או יועצים פיננסיים, וכן בתפקידים שונים במס הכנסה, בשירותי מס וכלכלה שונים של המדינה, בחברות ביטוח וכדומה.
משרדי רואי חשבון [עריכה]
נהוג לסווג את משרדי רואי החשבון למשרדים גדולים ובראשם הארבעת הגדולים (ביג פור) (KPMG סומך חייקין, ברייטמן אלמגור זוהר, קסלמן קסלמן ושות', קוסט פורר גבאי את קסירר), ארבע החברות הגדולות בישראל לראיית חשבון, למשרדים בינוניים ולקטנים. התמחות רואי החשבון במשרדים הגדולים כוללת בדרך כלל ביקורת של חברות ציבוריות, עבודות ייעוץ מורכבות וכן התמחות בביקורת פנימית, ניהול סיכונים ומיסוי. ההתמחות במשרדים בינוניים וקטנים כוללת בדרך כלל ביקורת של חברות פרטיות, ייעוץ מס ועבודות ייעוץ כלכלי בהיקף מצומצם יותר בהתאם לגודל המשרד.
התמחות רואי חשבון [עריכה]
התמחות רואי חשבון נמשכת שנתיים, באפשרות רואה החשבון המתמחה (נקרא גם סטז'ר), להתמחות בתחומים שונים של מקצוע החשבונאות. בין התחומים בהם ניתן להמחות ניתן למנות ביקורת חברות, ביקורת מערכות מידע ממוחשבות, מיסוי, ייעוץ כלכלי ועוד. על המתמחה בחשבונאות לעמוד במכסת שעות שבועית על מנת שיהיה זכאי לקבל את הרישיון. במהלך תקופת ההתמחות הסטז'רים מקבלים שכר בסיסי וכן תוספת בגין שעות נוספות.
בתקופות של גאות כלכלית הדרישה למתמחים במשרדים הגדולים גוברת ומגבירה אף את הביקוש ביתר המשרדים זאת בשל יכולתם של משרדי ראיית החשבון הגדולים לקלוט מאות מתמחים. לעומת זאת, בתקופות של שפל כלכלי, משרדי רואי החשבון הגדולים לא קולטים מתמחים ואף מפטרים מתמחים ורואי חשבון צעירים והסטודנטים שסיימו את התואר מוצאים עצמם ללא מקומות התמחות מספיקים, בדומה למצב השורר בשוק עורכי הדין.
התאגדויות [עריכה]
רואי החשבון העוסקים בביקורת מאוגדים בלשכת רואי חשבון בישראל, שהיא גוף וולונטרי-מקצועי, וחייבים בתשלום שנתי.
ישנם רואי חשבון המועסקים בחברות העסקיות כחשבים או כמנהלי כספים ראשיים. חלק מהם נוטל חלק בפעילות פורום מנהלי כספים ראשיים CFO.
הגדרה חוקית בישראל [עריכה]
הגדרת מקצוע ראיית החשבון בישראל היא:
 |
"ראיית חשבון" פירושו - בדיקתם, בקרתם או אישורם של כל מאזן, חשבון ריווח והפסד, חשבון הכנסות והוצאות, חשבון תקבולים ותשלומים וכל חשבון כיוצא בהם, ומילוי כל תפקיד אחר שנתייחד או שיתייחד בחיקוק לרואה חשבון, להוציא ניהול חשבונות; "רואה חשבון" - מי שבידו רישיון בר תוקף שניתן לפי חוק זה. |
 |
| – חוק רואי-חשבון תשט"ו-1955, סעיף 1 | ||
