רואה חשבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Money Coin Icon.svg
חשבונאות
מושגים בסיסיים
רואה חשבון
הנהלת חשבונות
מאזן בוחן
ספר חשבונות
חובה וזכות
חתך חשבונאי
עלות המכר
הנהלת חשבונות כפולה
תקן חשבונאות
בסיס מצטבר ובסיס מזומן
עקרונות חשבונאיים מקובלים
IFRS
דוחות כספיים
מאזן
דוח רווח והפסד
דוח על תזרימי המזומנים
דוח על השינויים בהון העצמי
ביקורת
ביקורת פיננסית
תקני ביקורת
ביקורת פנימית
ביקורת מערכות מידע
חוק סרבנס-אוקסלי

רואה חשבון (בקיצור: רו"ח) הוא מי שהוסמך על פי חוק לעסוק במקצוע ראיית החשבון, ותפקידו הוא ביצוע ביקורת על דוחות כספיים ומתן חוות דעת עליהם.

רואה חשבון הוא בעל ידע והשכלה רחבה בתחומי החשבונאות, המסים, המימון, הביקורת החשבונאית ותחומים נוספים, הדרושים לביצוע עבודתו. רואי חשבון רבים מועסקים בחברות כחשבים ומנהלי כספים, אך על בעלי תפקידים אלה אין כל חובה חוקית להחזיק ברישיון רואה חשבון.

מקצוע ראיית החשבון בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, החוק המסדיר את מקצוע ראיית החשבון הוא חוק רואי-חשבון, תשט"ו-1955. על פי חוק משרד המשפטים הקים את מועצת רואי חשבון בישראל, גוף סטטוטורי שאחראי על מתן רישיון לעיסוק במקצוע. המועצה עורכת מבחנים, שעמידה בהם, יחד עם תנאים נוספים, מעניקה את הזכות לקבל רישיון. לימודי החשבונאות לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות משולבים בדרך כלל עם נושאים כגון כלכלה, מנהל עסקים ומשפטים. הלימודים במוסדות מוכרים מקנים פטורים מחלק מבחינות מועצת רואי חשבון. תקופת ההתמחות נמשכת שנתיים.

בחינות הסמכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לקבל רישיון רואה חשבון על פי חוק רואי חשבון יש לעבור 15 מבחנים הנכתבים על ידי מועצת רואי חשבון. הבחינות מתקיימות פעמיים בשנה, במועד אביב (לרוב בחודשים מאי-יולי) וכן במועד סתיו (חודשים נובמבר-ינואר).[1] הבחינות מחולקות ל-4 שלבים:

  • ביניים חלק א': מבוא לחשבונאות, משפט עסקי;
  • ביניים חלק ב': כלכלה, יסודות ביקורת החשבונות, תמחיר וחשבונאות ניהולית;
  • סופיות חלק א': סטטיסטיקה, חשבונאות פיננסית, דיני תאגידים ומסחר, מימון, טכנולוגיות מידע, דיני מסים א';
  • סופיות חלק ב': תמחיר וחשבונאות ניהולית מתקדמת, דיני מסים ב', חשבונאות פיננסית מתקדמת, ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות.

מי שסיים בהצלחה לימודי תואר ראשון בחשבונאות ממוסד אקדמי מוכר להשכלה גבוהה יוכל לבקש פטור[2] מבחינות הביניים וכן מבחינות סופיות חלק א'. מי שסיים בהצלחה לימודי שנת השלמה בחשבונאות (שנת לימודים נוספת שאינה מהווה חלק מלימודי התואר הראשון בחשבונאות) יוכל לבקש פטור מ-2 בחינות נוספות במסגרת בחינות סופיות חלק ב'. בכל מקרה יש להיבחן ב-2 בחינות לכל הפחות: חשבונאות פיננסית מתקדמת וכן ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות.

תפקידי רואה החשבון ועיסוקם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רואי חשבון מועסקים במשק במגוון של תפקידים. מעבר לעיסוקם בביקורת חשבונות כבעלי משרדי רו"ח או שכירים במשרדים אלה, עובדים רואי החשבון גם כמנהלי כספים, חשבים בחברות, כלכלנים או יועצים פיננסיים, וכן בתפקידים שונים במס הכנסה, בשירותי מס וכלכלה שונים של המדינה, בחברות ביטוח וכדומה.

משרדי רואי חשבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לסווג את משרדי רואי החשבון למשרדים גדולים, בינוניים וקטנים. משרדי רואי חשבון נקראים לעיתים גם פירמות. דירוג המשרדים מתבצע לרוב על פי כמות העובדים המקצועיים בו (לרבות רואי חשבון ומתמחים). ארבעת המשרדים הגדולים בארץ הם (לפי הסדר)[3]:

  1. Ernst & Young ישראל (EY) - קוסט פורר גבאי את קסירר
  2. KPMG - סומך חייקין
  3. Deloitte - ברייטמן אלמגור זהר
  4. PwC Israel - קסלמן וקסלמן

התמחות רואי החשבון במשרדים הגדולים כוללת בדרך כלל ביקורת של חברות ציבוריות, עבודות ייעוץ מורכבות וכן התמחות בביקורת פנימית, ניהול סיכונים ומיסוי. ההתמחות במשרדים בינוניים וקטנים כוללת בדרך כלל ביקורת של חברות פרטיות, ייעוץ מס ועבודות ייעוץ כלכלי בהיקף מצומצם יותר בהתאם לגודל המשרד.

התמחות רואי חשבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמחות רואי חשבון נמשכת שנתיים, באפשרות רואה החשבון המתמחה (נקרא גם סטאז'ר), להתמחות בתחומים שונים של מקצוע החשבונאות. בין התחומים בהם ניתן להמחות ניתן למנות ביקורת חברות, ביקורת מערכות מידע ממוחשבות, מיסוי, ייעוץ כלכלי ועוד. על המתמחה בחשבונאות לעמוד במכסת שעות שבועית על מנת שיהיה זכאי לקבל את הרישיון.

בתקופות של גאות כלכלית הדרישה למתמחים במשרדים הגדולים גוברת ומגבירה אף את הביקוש ביתר המשרדים זאת בשל יכולתם של משרדי ראיית החשבון הגדולים לקלוט מאות מתמחים. לעומת זאת, בתקופות של שפל כלכלי, משרדי רואי החשבון הגדולים לא קולטים מתמחים ואף מפטרים מתמחים ורואי חשבון צעירים והסטודנטים שסיימו את התואר מוצאים עצמם ללא מקומות התמחות מספיקים, בדומה למצב השורר בשוק עורכי הדין.

לאחר ההתמחות רואי החשבון מסווגים לדרגות כמו ג'וניור, סמי סניור, סניור וכך הלאה שהדרגה הבכירה היא מנג'ר והבכיר ביותר הוא השותף.

התאגדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רואי החשבון העוסקים בביקורת מאוגדים בלשכת רואי חשבון בישראל, שהיא גוף וולונטרי-מקצועי, וחייבים בתשלום שנתי.

ישנם רואי חשבון המועסקים בחברות העסקיות כחשבים או כמנהלי כספים ראשיים. חלק מהם נוטל חלק בפעילות פורום מנהלי כספים ראשיים CFO.

הגדרה חוקית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרת מקצוע ראיית החשבון בישראל היא:

Cquote2.svg

"ראיית חשבון" פירושו - בדיקתם, בקרתם או אישורם של כל מאזן, חשבון ריווח והפסד, חשבון הכנסות והוצאות, חשבון תקבולים ותשלומים וכל חשבון כיוצא בהם, ומילוי כל תפקיד אחר שנתייחד או שיתייחד בחיקוק לרואה חשבון, להוציא ניהול חשבונות; "רואה חשבון" - מי שבידו רישיון בר תוקף שניתן לפי חוק זה.

Cquote3.svg
חוק רואי-חשבון תשט"ו-1955, סעיף 1

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצירוף רואה חשבון החל לשמש בעברית כבר בסוף המאה התשע עשרה. בוועד הלשון הוצע תחילה (בשנות הארבעים של המאה העשרים) רואה חשבונות ומבקר חשבונות, ואולם במילון למונחי החשבונאות של האקדמיה ללשון העברית (בראשית שנות השישים) כבר נקבע רואה חשבון. אפשר לשער שהשימוש בשורש רא"י נעשה בעקבות המילה הבינלאומית רוויזור ('מבקר', 'מפקח', מן הפועל הלטיני videre - 'לראות', ומכאן גם vision ו-video ועוד) ואולי בעקבות המונח rewident המשמש בפולנית דווקא בעבור רואה חשבון.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [{{{כתובת}}} {{{כותרת}}}]
  2. ^ [{{{כתובת}}} {{{כותרת}}}]
  3. ^ [{{{כתובת}}} {{{כותרת}}}]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]