הלן מריה טרנר
 | |
| לידה |
13 בנובמבר 1858 לואיוויל, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
31 בינואר 1958 (בגיל 99) ניו אורלינס, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Metairie Cemetery |
| מקום לימודים |
|
  | |
הלן מריה טרנר (באנגלית: Helen Maria Turner; 13 בנובמבר 1858 – 31 בינואר 1958) הייתה ציירת ומורה אמריקאית הידועה בעבודותיה בשמנים, בצבעי מים ופסטלים בהם יצרה מיניאטורות, נופים, טבע דומם ודיוקנאות, לעיתים קרובות בסגנון אימפרסיוניסטי. [1]
חיים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרנר נולדה בלואיוויל, קנטקי, הוריה, מורטימר טרנר והלן מריה דוידסון, [2] היו בביקור ארוך אצל המשפחה בעיר. היא הייתה נינתו של ג'ון פינטרד מניו יורק,[3] נכדתו של רופא ידוע מניו אורלינס, ובתו של איש עסקים עשיר מלואיזיאנה. טרנר בילתה חלק ניכר מנעוריה בין אלכסנדריה, לואיזיאנה וניו אורלינס, והפכה בגיל צעיר לפליטה ממלחמת האזרחים האמריקאית,[4] שחיסלה את הונו של אביה והובילה לאובדן עסקיו אמה נפטרה ב-18 65 לאחר מחלה ממושכת; מות אביה כשהייתה בת שלוש עשרה הותיר אותה בטיפולו של דוד אלמן בניו אורלינס.
טרנר החלה לצייר בגיל עשרים ושתיים; יצירותיה המוקדמות היו דיוקנאות ונופים. בתחילה הייתה אוטודידקטית, אבל החלה לקחת שיעורים בחינם שהציעה אוניברסיטת טולן, והמשיכה בהדרכתם של אנדרס מולינרי ואנדר אנדרס ויקסטרום; היא גם למדה באיגוד האמנים של ניו אורלינס מותו של דודה ב-1890 גרם לכך שהיא נאלצה לפרנס את עצמה, והיא קיבלה תפקיד בהוראת אמנות במכון סנט מרי, בית ספר לבנות בדאלאס, טקסס, החל משנת 1893. היא עברה לניו יורק בשנת 1895, ללימודים נוספים [5] ולמדה בליגת הסטודנטים לאמנות (שם התקבלה אף שהייתה, בגיל שלושים ושבע, מעבר למגבלת הגיל להתקבל), קופר יוניון ואוניברסיטת קולומביה ; מוריה כללו את ארתור ווסלי דאו, [6] קניון קוקס, ויליאם מריט צ'ייס ודאגלס וולק [7] [8] אחותה לורט, אמנית טקסטיל, הגיעה איתה לניו יורק. טרנר נסעה עם צ'ייס וכיתתו לאיטליה בשנים 1904, 1905 ו-1911, אך נראה כי חוץ מזה גילתה עניין מועט בלימודים באירופה, בניגוד לאימפרסיוניסטים אמריקאים אחרים.
טרנר לימדה ב-YWCA במשך שבע עשרה שנים.[4] החל משנת 1906 היא הייתה בקיץ במושבת האמנים בקרגסמור, ניו יורק, שם הכירה את צ'ארלס קורטני קארן היא המשיכה להיות שם עד 1941. בשנותיה הראשונות שכרה מקום, אך ב-1910 היא בנתה בית וסטודיו . [9]
אחותה לטי נפטרה ב-1920; בשנת 1926 היא חזרה לניו אורלינס והתמקמה שם מחדש, ונסעה צפונה רק לשהייה בקיץ. בניו אורלינס היא המשיכה ללמד במועדון האמנויות והאומנות של ניו אורלינס, שם הנושא שלה היה ציור מודלים.
היא נבחרה למקורבת באקדמיה הלאומית לעיצוב ב-1913, קיבלה 61 מתוך 64 קולות, ונבחרה לחברה מן המניין ב-1921, והייתה האישה השלישית שהשיגה את התואר בהצטיינות ואחת מהאקדמיות הראשונות מהדרום.
יתר על כן, בשנת 1916 ויליאם טי אוונס מינה אותה כחברה אמנית במועדון האמנויות הלאומי; גם שם היא הייתה אחת הנשים הראשונות שזכו לכבוד. היא המשיכה לצייר בשנות ה-30, אך ראייתה הידרדרה בהדרגה; בסופו של דבר היא פיתחה קטרקט, ולא הצליחה לצייר כלל לאחר 1949.
טרנר חיה עד גיל כמעט מאה. במותה נקברה בבית הקברות מטאירי.
יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הטכניקה ה"שבורה", הפלטה הבהירה והדאגה להשפעת האור על המצוירים שלה, הסגנון של טרנר תואר כאימפרסיוניסטי. באופן חריג, נראה שהוא פותח כמעט אך ורק בארצות הברית, עם מעט השפעות חיצוניות.[3] עבודותיה הראשונות לא שרדו. סביר להניח שהיא הייתה אקדמית באופייה בהתחשב במה שידוע על המדריכים הראשונים שלה. מבין המורים המאוחרים שלה, היא נתנה קרדיט רק לוולק ולקוקס על פיתוח הסגנון שלה. עבודתה תוארה כ"לא יומרנית" וחושפת, "באופן לא מודע, נקודת מבט של אישה."[4] נושאיה היו לעיתים קרובות נשים, לעיתים קרובות מתוארות בעיסוקים מוזיקליים. היא התנסתה גם בעבודת אריגה.
קומץ מציוריה של טרנר בוצעו במגוריה במנהטן, אך רובם נוצרו במהלך שהות הקיץ שלה בקרגסמור. המושבה השפיעה רבות על עבודתה של טרנר. כשהיא שם היא פיתחה אהבה לגינון מה שמופיעה כרקע פרחוני ברבים מציוריה.
טרנר קיבלה פרסים רבים לאורך הקריירה שלה, כולל מדליית הארד של קופר יוניון (ניו יורק); פרס אלינג לנוף ממועדון האמנות של ניו יורק; הפרס הלאומי לאמנויות מטעם איגוד הציירים והפסלים; פרס האקדמיה לעיצוב; ופרס ג'ון ג'י אגר מהאיגוד הלאומי של נשים ציירות ופסלות. היא הציגה תערוכות רבות: הציגה במועדון צבעי המים של ניו יורק, האקדמיה של פנסילבניה לאמנויות יפות בפילדלפיה, האגודה האמריקאית לציירים מיניאטוריים באקדמיה הלאומית לעיצוב בניו יורק, ובגלריה קורקורן בוושינגטון הבירה, וניכללה בתערוכה שש נשים אמריקאיות שאורגן על ידי המוזיאון העירוני של סנט לואיס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Helen Maria Turner". 64 Parishes
- ^ Metropolitan Museum of Art (New York, N.Y.); Carrie Rebora Barratt; Lori Zabar (1 January 2010). American Portrait Miniatures in the Metropolitan Museum of Art. Metropolitan Museum of Art. pp. 234–
- ^ 1 2 "Helen Maria Turner". knowla.org. Archived from the original
- ^ 1 2 3 Eight Southern Women: Blanche Lazzell, Josephine Marien Crawford, Nell Choate Jones, Clara Weaver Parrish, Alice Ravenel Huger Smith, Helen M. Turner, Mary Harvey Tannahill, Anne Goldthwaite. Greenville County Museum of Art. 1986.
- ^ Impressionism and the South: Exhibition September 20 Through November 13, 1988, Greenville County Museum of Art. The Museum. 1988.
- ^ "Helen Maria Turner :: The Johnson Collection, LLC (Spartanburg, SC)". The Johnson Collection, LLC
- ^ Petteys, Chris, "Dictionary of Women Artists: An international dictionary of women artists born before 1900", G.K. Hall & Co., Boston, 1985
- ^ Heller, Jules and Nancy G, Heller, ed., "North American Women Artists of the Twentieth Century: A Biographical Dictionary" Garland Reference Library of the Humanities (Vol. 1219), Garland Publishing Company, New York & London, 1995
- ^ Carol Lowrey (2007). A Legacy of Art: Paintings and Sculptures by Artist Life Members of the National Arts Club. Hudson Hills. pp. 182–.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "הלן מריה טרנר".