אוטודידקטיות
 |
יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
אוטודידקט (בעברית: לומד בעצמו) הוא אדם שרכש את רוב ידיעותיו והשכלתו בכוחות עצמו. חלק מהאוטודידקטים לא רכשו כל השכלה פורמלית (מלבד, לעתים, השכלה תיכונית) בעוד אחרים למדו תחומים מסוימים בצורה מסודרת ובחרו בשיטה האוטודידקטית כדי ללמוד תחומים אחרים.
המונח "אוטודידקט" משמש לעתים לתאר לא רק אוטודידקטים טהורים, שלא נעזרו כלל בהדרכה חיצונית, אלא גם כאלה שנעזרו בספרים או בהדרכה בלתי פורמלית.
אוטודידקטים מפורסמים [עריכה]
אוטודידקט מפורסם הוא המיתולוג ג'וזף קמפבל[1], שנחשב על ידי רבים לנציג ראשי של המתודה האוטודידקטית. לאחר שהשלים את התואר השני שלו, החליט קמפבל לוותר על כוונתו להמשיך לדוקטורט ובילה את חמש השנים הבאות בקריאה אינטנסיבית של ספרים. קמפבל טוען שתקופה זו הייתה המשמעותית ביותר בהשכלתו ובפיתוח תפישת העולם שלו. חברו, המשורר והסופר רוברט בלי, טוען שקמפבל פיתח שיטת לימוד מסודרת שכללה קריאה יומיומית של תשע שעות.
אוטודידקט יהודי בולט הוא הגאון מווילנה, שרכש את רוב ידיעותיו התורניות בעצמו. על פי המסופר, אמר הגאון שהוא מכבד רק את מי שלימד אותו את האלפבית העברי, כיוון שיש להניח שהוא היחידי שלא טעה. רב מפורסם נוסף שלמד את תורתו בעצמו הוא המהר"ל מפראג.
אוטודידקטים אחרים:
| שם | תקופה | השכלה והישגים |
|---|---|---|
| לאונרדו דה וינצ'י | 1452 - 1519 | איש אשכולות איטלקי, מגדולי הרנסאנס, שהיה בין היתר מדען וממציא. לאונרדו היה אוטודידקט ולא למד מדע בצורה מסודרת. הוא הגדיר את עצמו כ"אדם חסר השכלה" (uomo sanza lettere), אך הכוונה אינה שהחשיב את עצמו כבור, אלא שלא למד לטינית, שפת המלומדים דאז, ולא קיבל הכשרה גבוהה בשבע האמנויות החופשיות. |
| ז'אן ז'אק רוסו[2] | 1712 - 1778 | פילוסוף צרפתי שנחשב לפילוסוף החשוב של עידן הנאורות, ורעיונותיו השפיעו על המהפכה הצרפתית כמו על התפתחות התאוריה הסוציאליסטית ועל תנועת הלאומיות. את השכלתו רכש בעצמו וחינוכו בילדותו כלל אך ורק את קריאת ספרו של פלוטארכוס "חיי אישים" ודרשות ברוח הדת הקלוויניסטית. |
| מייקל פאראדיי[3] | 1791 - 1867 | פיזיקאי וכימאי בריטי אשר תרם רבות לתחומי האלקטרומגנטיות והאלקטרוכימיה, ניסח את חוק פאראדיי והמציא את מבער בונזן. נולד למשפחה ענייה בלונדון ואת השכלתו רכש באופן עצמאי. |
| וולט ויטמן[4] | 1819 - 1892 | נחשב לאחד מגדולי המשוררים האמריקאים. למד בבית הספר במשך שש שנים בלבד עד שבגיל 11 החל לעבוד. רכש את השכלתו באופן עצמאי, וקרא רבות את כתבי הומרוס, דנטה ושייקספיר. |
| אחד העם | 1856 - 1927 | מראשי הוגיה של הציונות, מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית. במסות שכתב מוכיח את התמצאותו בתחומי ידע רבים, אותה רכש בכוחות עצמו. הוא מביא במסותיו דוגמאות להמחשת רעיונותיו מתחומי הפילוסופיה, הלוגיקה, המדע ותחומים נוספים. |
| ארנולד שנברג[5] | 1874 - 1951 | מלחין ותאורטיקן מוזיקה אוסטרי־יהודי, ששינה ללא הכר את הכללים הידועים לכתיבת מוזיקה, ויצר תחתם כללים חדשים. את ידיעותיו רכש בעצמו. לתקופה קצרה הודרך ברזי ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי, אך דבר זה נעשה יותר כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים. |
| תומאס מאן[6] | 1875 - 1955 | מחשובי הסופרים בתולדות הספרות הגרמנית בפרט, ובספרות העולמית בכלל. את רוב השכלתו רכש בעצמו, אך עם זאת רכש השכלה באוניברסיטת מינכן כהכנה לקריירה עיתונאית. |
| סריניוואסה רמנוג'אן[7] | 1887 - 1920 | מתמטיקאי הודי שהתפרסם באינטואיציה המתמטית המפותחת שלו. גדל בעוני, אך למד בעצמו את יסודות המתמטיקה. |
| הווארד פיליפס לאבקרפט[8] | 1890 - 1937 | סופר אמריקאי שזכה לאחר מותו להכרה כאחד מסופרי האימה המובילים של המאה ה-20. בקושי ביקר בבית הספר, לא סיים את התיכון בשל התמוטטות עצבים ולאחר מכן לא הצליח להתקבל לאוניברסיטת בראון. על אף שסבל במהלך חייו מבושה בשל עניינים אלו, רכש את השכלתו בעצמו ונחשב אוטודידקט. |
| בקמינסטר פולר[9] | 1895 - 1983 | אדריכל וממציא אמריקאי, ידוע בעיקר בזכות פיתוח הכיפה הגאודזית ולזכותו המצאות ופיתוחים רבים נוספים. בין השנים 1913 עד 1915 למד באוניברסיטת הרווארד עד שסולק משם בשל בעיות משמעת וחוסר אחריות. הוא לא השלים את לימודיו והשכלתו הרבה הייתה אוטודידקטית. |
| דב סדן | 1902–1989 | חוקר ספרות וחבר כנסת. שימש פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, אף שבהשכלתו לא היה אפילו תואר ראשון. |
| צבי ינאי | נולד ב-1935 | השכלתו הפורמלית מסתכמת בעשר שנות לימוד. שימש עורך כתב העת הבינתחומי "מחשבות" ומנכ"ל משרד המדע.[10] |
| כריסטופר לנגן[11] | נולד ב-1952 לערך | אוטודידקט אמריקאי אשר מנת המשכל שלו, כפי שדווח על ידי מקורות תקשורתיים שונים, נאמדת בין 195 ל–210. התפרסם ב־1999 כאשר תואר בידי מספר מקורות תקשורתיים כ"אדם החכם באמריקה", בעודו עובד כמאבטח בַּרִים בלונג איילנד. |
קישורים חיצוניים [עריכה]
 |
לשער לנושאים, אישים ומאמרים בחינוך, ראו פורטל החינוך. |
- רשימת אוטודידקטים מפורסמים, באתר Serving History (באנגלית)
הערות שוליים [עריכה]
- ^ אוטודידקטיות, באתר openDemocracy
- ^ Cathal J. Nolan, The Greenwood Encyclopedia of International Relations: M-R, עמ' 1434
- ^ מייקל פאראדיי, באתר euchems.org
- ^ וולט ויטמן, באתר About.com
- ^ Walter Frisch, Schoenberg and his world, עמ' 210
- ^ Hermann Kurzke, Thomas Mann, עמ' 25
- ^ Ehrhard Behrends, Five-minute mathematics, עמ' 118
- ^ ביוגרפיה של הווארד פיליפס לאבקראפט
- ^ Hsiao-yun Chu & Roberto G. Trujillo, New views on R. Buckminster Fuller, עמ' 147
- ^ צבי ינאי: קורות חיים, באתר ynet
- ^ רשימת אוטודידקטים מפורסמים, באתר Serving History
