אוטודידקטיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

אוטודידקטיותעברית: למידה עצמית) פירושה המקובל הוא "רכישת השכלתו בלבד או כמעט-בלבד באופן עצמאי".[דרוש מקור] לאורך ההיסטוריה, חלק מהאוטודידקטים לא רכשו כל השכלה פורמלית (מלבד, לעתים, השכלה תיכונית) בעוד אחרים למדו תחומים מסוימים בצורה הכוללת הרצאות ובחרו בשיטה האוטודידקטית כדי ללמוד תחומים אחרים. למידה אוטודידקטית בצורתה הקלאסית, לפחות בהקשרה האקדמי, אינה מקובלת עוד בדורנו, והיא נחשבת לבעייתית בשיח המדעי, בחברה, ובחוק מסיבות שונות ומגוונות. הלמידה האוטודידקטית לצורך השכלה דהיום היא בעיקרה פורמלית, ולרוב נעשית באוניברסיטאות פתוחות[1], לעתים בשיטה של ולמידה מרחוק, כך יוצא שהלמידה היא אוטודידקטית רק באופיה, משום שעצם הלמידה במוסד היא על פי כלל אובייקטיבית, כרוכה בהוכחת ידע, מספקת הסמכה מוכרת, וחוקית, ללומדים דרכה.

דיון פילוסופי בהשלכות האוטודידקטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרט בעידן הנוכחי בו רוב בני האדם אוריינים והמידע מוצע בשפע ממקורות שונים ומגוונים, מסגרת למידה אוטודידקטית לא-פורמלית כרוכה לעתים בלמידה לא מבוססת ולא מאורגנת, ומוטה לקריאה סלקטיבית, שטחית, ואף פסבדו מדעית. היא עלולה לפתוח צוהר לשרלטנות מצד פרטים שונים, ולכן בעייתית בהשוואה ללמידה אוטודידקטית פורמלית במסגרת אוניברסיטאית, כמו זו של אוניברסיטה פתוחה, או אוניברסיטה רגילה. זוהי אחת הסיבות בשלה קמו אוניברסיטאות, בפרט אלו הפתוחות, כמו האוניברסיטה הפתוחה שקמה בישראל, המאפשרת לאדם המכנה את עצמו "אוטודידקט" להוכיח ידע כך שיזכה לתעודה המעידה מצד גוף השכלה גבוהה מוכר, עדות אובייקטיבית, שאכן הפרט למד את אשר הוא טוען שלמד, והוא בעל בקיאות מספקת לכאורה, בתחום ידע זה. כמו כן כיום, לגבי תחומי עיסוק רבים, החוק אוסר‏[2] על אדם להסמיך את עצמו לעיסוק הרלוונטי באופן אוטודידקטי עצמאי ולא פורמלי, ומחייב את בעלי העיסוקים השונים או אלו הדומים להם להיסמך מקצועית במוסד אקדמי מוכר או בהסמכה המוכרת על ידי ממשרד ממשלתי ושהיא מעוגנת בחוק. הוא שאינו בעל הסמכה כזו ועוסק במקצוע שהוסדר בחקיקה ללא הסמכה מתאימה נחשב לשרלטן, כמו גם לעבריין.

בעיה זו לא פוסחת גם על הממסד הדתי. בישראל למשל, לא אחת התקיימו מחלוקות על "סמיכתם לרבנות" של אישים שונים שהם עצמם או קהלם הגדירו עצמם כ"רבנים", מחלוקות אשר לעתים זכו להד תקשורתי רב.

מיסוד האוטודידקטיה - אוניברסיטאות פתוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטודידקטיה בראי החוק בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטודידקטים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטודידקט מפורסם הוא המיתולוג ג'וזף קמפבל[3], שנחשב על ידי רבים לנציג ראשי של המתודה האוטודידקטית. לאחר שהשלים את התואר השני שלו, החליט קמפבל לוותר על כוונתו להמשיך לדוקטורט ובילה את חמש השנים הבאות בקריאה אינטנסיבית של ספרים. קמפבל טוען שתקופה זו הייתה המשמעותית ביותר בהשכלתו ובפיתוח תפישת העולם שלו. חברו, המשורר והסופר רוברט בלי, טוען שקמפבל פיתח שיטת לימוד מסודרת שכללה קריאה יומיומית של תשע שעות.

אוטודידקט יהודי בולט הוא הגאון מווילנה, שרכש את רוב ידיעותיו התורניות בעצמו. על פי המסופר, אמר הגאון שהוא מכבד רק את מי שלימד אותו את האלפבית העברי, כיוון שיש להניח שהוא היחידי שלא טעה. רב מפורסם נוסף שלמד את תורתו בעצמו הוא המהר"ל מפראג. גם הרב אלישיב, מגדולי רבני הציבור החרדי, למד במשך שנות חייו לבד.

אוטודידקטים אחרים:

שם תקופה השכלה והישגים
לאונרדו דה וינצ'י 1452 - 1519 איש אשכולות איטלקי, מגדולי הרנסאנס, שהיה בין היתר מדען וממציא. לאונרדו היה אוטודידקט ולא למד מדע בצורה מסודרת. הוא הגדיר את עצמו כ"אדם חסר השכלה" (uomo sanza lettere)‏, אך הכוונה אינה שהחשיב את עצמו כבור, אלא שלא למד לטינית, שפת המלומדים דאז, ולא קיבל הכשרה גבוהה בשבע האמנויות החופשיות.
ז'אן ז'אק רוסו[4] 1712 - 1778 פילוסוף צרפתי שנחשב לפילוסוף החשוב של עידן הנאורות, ורעיונותיו השפיעו על המהפכה הצרפתית כמו על התפתחות התאוריה הסוציאליסטית ועל תנועת הלאומיות. את השכלתו רכש בעצמו וחינוכו בילדותו כלל אך ורק את קריאת ספרו של פלוטארכוס "חיי אישים" ודרשות ברוח הדת הקלוויניסטית.
מייקל פאראדיי[5] 1791 - 1867 פיזיקאי וכימאי בריטי אשר תרם רבות לתחומי האלקטרומגנטיות והאלקטרוכימיה, ניסח את חוק פאראדיי והמציא את מבער בונזן. נולד למשפחה ענייה בלונדון ואת השכלתו רכש באופן עצמאי.
וולט ויטמן[6] 1819 - 1892 נחשב לאחד מגדולי המשוררים האמריקאים. למד בבית הספר במשך שש שנים בלבד עד שבגיל 11 החל לעבוד. רכש את השכלתו באופן עצמאי, וקרא רבות את כתבי הומרוס, דנטה ושייקספיר.
אחד העם 1856 - 1927 מראשי הוגיה של הציונות, מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית. במסות שכתב מוכיח את התמצאותו בתחומי ידע רבים, אותה רכש בכוחות עצמו. הוא מביא במסותיו דוגמאות להמחשת רעיונותיו מתחומי הפילוסופיה, הלוגיקה, המדע ותחומים נוספים.
ארנולד שנברג[7] 1874 - 1951 מלחין ותאורטיקן מוזיקה אוסטרי־יהודי, ששינה ללא הכר את הכללים הידועים לכתיבת מוזיקה, ויצר תחתם כללים חדשים. את ידיעותיו רכש בעצמו. לתקופה קצרה הודרך ברזי ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי, אך דבר זה נעשה יותר כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים.
תומאס מאן[8] 1875 - 1955 מחשובי הסופרים בתולדות הספרות הגרמנית בפרט, ובספרות העולמית בכלל. את רוב השכלתו רכש בעצמו, אך עם זאת רכש השכלה באוניברסיטת מינכן כהכנה לקריירה עיתונאית.
סריניוואסה רמנוג'אן[9] 1887 - 1920 מתמטיקאי הודי שהתפרסם באינטואיציה המתמטית המפותחת שלו. גדל בעוני, אך למד בעצמו את יסודות המתמטיקה.
הווארד פיליפס לאבקרפט[10] 1890 - 1937 סופר אמריקאי שזכה לאחר מותו להכרה כאחד מסופרי האימה המובילים של המאה ה-20. בקושי ביקר בבית הספר, לא סיים את התיכון בשל התמוטטות עצבים ולאחר מכן לא הצליח להתקבל לאוניברסיטת בראון. על אף שסבל במהלך חייו מבושה בשל עניינים אלו, רכש את השכלתו בעצמו ונחשב אוטודידקט.
בקמינסטר פולר[11] 1895 - 1983 אדריכל וממציא אמריקאי, ידוע בעיקר בזכות פיתוח הכיפה הגאודזית ולזכותו המצאות ופיתוחים רבים נוספים. בין השנים 1913 עד 1915 למד באוניברסיטת הרווארד עד שסולק משם בשל בעיות משמעת וחוסר אחריות. הוא לא השלים את לימודיו והשכלתו הרבה הייתה אוטודידקטית.
דב סדן 19021989 חוקר ספרות וחבר כנסת. שימש פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, אף שבהשכלתו לא היה אפילו תואר ראשון.
צבי ינאי 1935-2013 השכלתו הפורמלית מסתכמת בעשר שנות לימוד. שימש עורך כתב העת הבינתחומי "מחשבות" ומנכ"ל משרד המדע[12].
כריסטופר לנגן[13] נולד ב-1952 לערך אוטודידקט אמריקאי אשר מנת המשכל שלו, כפי שדווח על ידי מקורות תקשורתיים שונים, נאמדת בין 195 ל–210. התפרסם ב־1999 כאשר תואר בידי מספר מקורות תקשורתיים כ"אדם החכם באמריקה", בעודו עובד כמאבטח בַּרִים בלונג איילנד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אם כי אין הכרח שדווקא באוניברסיטה כזו תתבצע הוכחת הידע מצד האוטודידקט.
  2. ^ לעתים באופן עקיף
  3. ^ אוטודידקטיות, באתר openDemocracy
  4. ^ Cathal J. Nolan,‏ The Greenwood Encyclopedia of International Relations: M-R, עמ' 1434
  5. ^ מייקל פאראדיי, באתר euchems.org
  6. ^ וולט ויטמן, באתר About.com
  7. ^ Walter Frisch‏, ‏Schoenberg and his world, עמ' 210
  8. ^ Hermann Kurzke‏, ‏Thomas Mann, עמ' 25
  9. ^ Ehrhard Behrends‏, ‏Five-minute mathematics, עמ' 118
  10. ^ ביוגרפיה של הווארד פיליפס לאבקראפט
  11. ^ Hsiao-yun Chu & Roberto G. Trujillo,‏ New views on R. Buckminster Fuller, עמ' 147
  12. ^ צבי ינאי, צבי ינאי: קורות חיים, באתר ynet‏, 24 בפברואר 2004
  13. ^ רשימת אוטודידקטים מפורסמים, באתר Serving History