המטה הכללי של צבא האימפריה הרוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המטה הכללי הרוסי הקיסרי
Главный штаб Русской императорской армии
פרטים
מדינה האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
שיוך משרד המלחמה
סוג מטה כללי
בסיס האם סנקט פטרבורגסנקט פטרבורג סנקט פטרבורג
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 31 בדצמבר 18658 במאי 1918 (כ־1,887 שנים)
נוצרה מתוך מחלקת הפיקוח של משרד המלחמה
התמזגה לתוך הצבא האדום
מלחמות כל מלחמות רוסיה
נתוני היחידה
ייעוד ניהול צבא האימפריה הרוסית
בניין המטה הכללי בכיכר הארמון בסנקט פטרבורג. כיום זהו המטה של המחוז הצבאי המערבי.
קציני המטה הכללי
מטכ"ל רוסיה. גנרלים במדי טקס, קצין מטה במדים רגילים וקצין ראשי בלבוש מלא. 1882.
נוף מההרמיטאז' אל בניין המטכ"ל.

המטה הכללירוסית: Главный штаб Русской императорской армии) היה גוף הניהול העליון לענייני צבא ואסטרטגיה של הכוחות המזוינים של האימפריה הרוסית. המטה הראשי שימש כאחד משמונה המנהלות הראשיות של משרד המלחמה של האימפריה הרוסית. המטה היה ממוקם בבירת האימפריה - סנקט פטרבורג.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטה הוקם ב-31 בדצמבר 1865 ממיזוג מחלקת הפיקוח עם המנהל הראשי של המטה הכללי.

פיקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשו עמד מפקד עם שני עוזרים.

ראשי המטה הכללי הרוסי הקיסרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם דיוקן דרגה תקופת כהונה
מנהל מחלקת הפיקוח של משרד ההגנה
פאבל גגארין גנרל-אדיוטנט 9 באוגוסט 1812 - 13 בדצמבר 1814
אנדריי קליינמיכל גנרל-אדיוטאנט 13 בדצמבר 1814 - 25 ביוני 1815
ראש המטה הכללי של צבא האימפריה הרוסית
פיודור גיידן גנרל-אדיוטנט, גנרל-לויטננט 1 בינואר 1866 - 22 במאי 1881
ניקולאי אוברוצ'ב גנרל-לויטננט, גנרל חיל הרגלים 10 ביוני 1881 - 31 בדצמבר 1897
ויקטור סחרוב גנרל-לויטננט 20 בינואר 1898 - 11 במרץ 1904
פיוטר פרולוב גנרל לויטננט 11 במרץ 1904 - 28 ביוני 1905
ראש מינהל המטה הכללי של צבא האימפריה הרוסית
פיודור פאליצין גנרל חיל הפרשים 21 ביוני 1905 - 2 בדצמבר 1908
ולדימיר סוכומלינוב גנרל חיל הפרשים 2 בדצמבר 1908 - 11 במרץ 1909
אלכסנדר מישלאייבסקי גנרל חיל הרגלים 11 במרץ 1909 - ספטמבר 1909
יבגני גרנגרוס גנרל-לויטננט ספטמבר 1909 - 22 בפברואר 1911
יאקוב ז'ילינסקי גנרל חיל הפרשים 22 בפברואר 1911 - 4 במרץ 1914
ניקולאי יאנושקביץ' גנרל מאיור 5 במרץ 1914 - 1 באוגוסט 1914
מיכאיל בלאייב גנרל מאיור 1 באוגוסט 1914 - 10 באוגוסט 1916
פיוטר אווריאנוב גנרל-לויטננט 10 באוגוסט 1916 - 15 במאי 1917
איוואן רומנובסקי גנרל-לויטננט 18 ביולי 1917 - 26 בספטמבר 1917
ולדימיר מארושבסקי גנרל מאיור 26 בספטמבר 1917 - 23 בנובמבר 1917
ניקולאי פוטאפוב גנרל מאיור 23 בנובמבר 1917 - מאי 1918

מבנה וארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1903 המטה הכללי אורגן מחדש וכלל את היחידות הראשיות, שנקראו דירקטוריונים 1 ו-2 וכללה גם מחלקה לתקשורת צבאית וטופוגרפיה צבאית. בראש כל אחת מהמחלקות הללו עמד מפקד, שנהנה מזכויותיו כעוזר לראש המטה הכללי.

לשכת מפקד הדירקטוריון הראשון היה אחראי על ארגון וגיבוש כוחות בעת שלום ועל שירותם של קציני המטה הכללי.

לשכת מפקד הדירקטוריון השני הייתה אחראית על ההכנות למלחמה. כללה את המחלקה לסטטיסטיקה צבאית ומחלקות גיוס, מחלקה מבצעית שתפקידה היה לפתח סוגיות בנושאי הגנה ופעילות לחימה של חיילים.

לשכת האלוף התורן הייתה אחראית על מה שמכונה "יחידת הפיקוח" - העברת שירות, פרסים, פנסיות וכדומה, וכן כל המשימות המשניות של המטה הכללי.

משרד התקשורת הצבאית היה אחראי על תנועת הכוחות והמטען הצבאי. הוא חולק לשתי מחלקות: 1) ניהול ודיווח וארגוני, 2) גיוס.

המנהל לטופוגרפיה צבאית היה אחראי על העבודה האסטרונומית, הגאודטית, הטופוגרפית והקרטוגרפית של המחלקה הצבאית ואנשי חיל הטופוגרפים הצבאיים.

החלק האסייתי במטה הכללי היה אחראי על הממשל הצבאי והאזורי בקווקז, טורקסטן, סיביר וחבל עבר אמור.

המוסדות הבאים השתייכו למטה הכללי:

  • הוועדה המדעית הצבאית, שהייתה אחראית על הפעילות המדעית של קציני המטכ"ל והטופוגרפים הצבאיים, מינוי פרסים על חיבורים מדעיים ומדריכים לפרסומם, גליונות הכשרת כוחות וכדומה. הייתה כפופה לראש המטה הכללי. הורכבה מכל ראשי המחלקות, ראש האקדמיה של המטה הכללי ועשרה חברים מהמינוי הגבוה ביותר.
  • ועדת הגיוס, האחראית על נושאי הגיוס ובראשה ראש המטה הכללי וחברי לשכתו, למעט ראשי האקדמיה והמנהל לטופוגרפיה צבאית, ועוזרי ראשי כל הדירקטוריונים הראשיים, למעט הגוף לענייני ספינות צבאיות ומוסדות חינוך צבאיים.
  • ישיבה מיוחדת על תנועת חיילים ומטענים בראשות ראש המטה הכללי ובו היו חברים - ראשי המנהלות וכמה מחלקות המטכ"ל ונציגי משרדי הצי והתקשורת; אחראי על שיפור רשת הרכבות האסטרטגית, תקשורת מים, פיתוח דרכים אסטרטגיות וכדומה.

בשנת 1905 נערך ארגון חדש של המטה הכללי, כאשר מנהל התקשורת הצבאית והמנהל לטופוגרפיה צבאית הופרדו מהמטכ"ל והפכו לחלק מהמינהל הראשי של המטכ"ל.

משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשירות המטכ"ל כיסתה את כל שירות הכוחות, ולא נגעה רק בצד הטכני ובהכנת סוגים מיוחדים של כלי נשק וחילות. הוא היה אחראי על השירות כולו של קציני המטה הכללי, חיל הטופוגרפים הצבאיים ושליחי הדואר הצבאי, כמו גם מוסדות בתי הכלא הצבאיים שעסק בניהול מעבר של אסירים ברחבי האימפריה.

המטה הכללי היה אחראי על עבודת המשרדים לניהול כל כוחות הצבא של האימפריה ביחסי לחימה ופיקוח; על עבודה צבאית-טופוגרפית וצבאית-סטטיסטית; על בית דפוס צבאי, האפסנאות, ועדות זמניות, שהוקמו בכדי לשקול נושאים הדורשים ידיעה על תנאי השירות והכוחות. יושבי ראש וחברי ועדות אלה מונו על ידי שר המלחמה וראש המטה הכללי מקרב חברי מחלקות המטכ"ל; על האקדמיה של המטה הכללי על שם ניקולאי, על בית הספר הטופוגרפי הצבאי ועל קורס הקצינים בשפות מזרחיות.

פירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל מהפכות 1917, ב-8 במאי 1918, הפך המטכ"ל לחלק ממטה הצבא האדום.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Главный штаб // Энциклопедический словарь Брокгауза и Ефрона : в 86 т. (82 т. и 4 доп.). — СПб., 1890—1907.
  • Генеральный штаб // Энциклопедический словарь Брокгауза и Ефрона : в 86 т. (82 т. и 4 доп.). — СПб., 1890—1907.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]