צבא האימפריה הרוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צבא האימפריה הרוסית
Russian coa 1825.png
כוח אדם
כוחות פעילים 5,200,000 (1914)

צבא האימפריה הרוסית או הצבא הרוסי הקיסרירוסית: Русская императорская армия) הוא צבא היבשה של האימפריה הרוסית שהוקם על ידי פיוטר הגדול על בסיס כוחות היבשה של רוסיה הצארית. ברפורמות הצבאיות של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, הוקם משרד הצבא של האימפריה הרוסית כדי לנהל את הכוחות המזוינים של האימפריה הרוסית. בשיאו היה הצבא הרוסי הקיסרי הגדול ביותר באירופה, בתחילת המאה ה-20.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שר המלחמה הרוסי, דמיטרי מיליוטין, ממובילי הרפורמה הצבאית של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה
סיירת הקרב "הקיסרית מריה", 1914
מטוס איליה מורומץ ששימש בחיל האוויר הרוסי בתקופת מלחמת העולם הראשונה
אזורי הצבא הרוסי, 1913

הרפורמות הצבאיות שערך פיוטר הגדול בשנים 1698 - 1699 הביאו לפיזור גדודי הסטרלצי, אשר נוצרו כחיילים סדירים בחיל הרגלים. ההכנות לקראת המלחמה עם שבדיה, הביאו את פיוטר הגדול לגייס בשלב הראשון 25 רגימנטי חי"ר ושתי חטיבות פרשים. בתחילה הובאו קציני צבא זרים לשרת בצבא הרוסי, רובם היו צרפתים ואיטלקיים. לאחר התבוסה בקרב על הנארווה, הניח פיוטר הגדול דגש רב יותר על אימונים אינטנסיביים, תוך גיוס מאסיבי שהעלה את מספר החיילים ל-200 אלף איש.

חימוש הצבא נעשה בסגנון אירופאי: חיל הרגלים היה חמוש במוסקטים, כידוני רובה וחרבות. והדראגונים הצטיידו ברובי קרבין, אקדחים וחרבות.

ב-20 באוקטובר 1696, הדומה הבויארית אימצה את הצעתו של פיוטר הגדול והחליטה על הקמת חיל ים. הספינות נבנו על ידי מהנדסים אירופאים וכבר ב-1722 היה לרוסיה צי של 130 ספינות מפרש ו-396 גליאות.

במחצית השנייה של המאה ה-18 שולבו קלעים לחיל הרגלים, הפרשים ובגדודי ההוסארים. באותה עת, להכשרת החיילים תרם תרומה משמעותית הקציןאלכסנדר סובורוב. בשנת 1810 ביוזמתו של ארקצ'ייב החלו להנהיג מסדרים צבאיים ועד 1853, הצבא מנה 31,000 מפקדים, 911,000 חיילים סדירים, ו-250,000 חיילים במשמרות עילית.

מלחמת קרים בשנים 1853 - 1856 חשפה את חולשות הצבא הרוסי; לצי הרוסי היה רק ​​16 ספינות קיטור שאך זה הומצאו. בשנים 1860-1870 בוצעה רפורמה צבאית, בניהולו של דמיטרי מיליוטין. הצעדים הראשונים לחידוש הכוחות המזוינים ננקטו במהלך מלחמת קרים, בשנת 1855, על פי צו של הקיסר הוקמה "הוועדה לקידום המוכנות הצבאית", שלפיה נקבעו תיקונים לחוקי הצבא, ארגון מחדש של כוחות הצבא ושיפור אימוני הלחימה הפיזיים.

בשנת 1864, נערכה רפורמה במחוזות הצבאיים, נוצרו 15 מחוזות צבאיים, הוחלט כי מפקד המחוז ימונה בדרך כלל על ידי המושל הכללי של המחוז וכי לכל מחוז אחריות ותחום שיפוט משלו - מה שאיפשר בקלות ובמהירות להוביל גיוס כללי בעת הצורך. עם הקמתם של המחוזות הצבאיים, ניסה משרד המלחמה להיפטר ממגוון רחב של תחומי אחריות ולהותירם בידי המחוזות הצבאיים כאשר משרד המלחמה הותיר בידיו רק את תחום ניהול הצבא לצד המטה הכללי.

מערך הגיוס הכללי הוחלף בשירות צבאי כולל; ב-1 בינואר 1874 אומצה "אמנת השירות הצבאי הכללית", שבהתאם לה נקבע כי האוכלוסייה הגברית, ללא הבחנה במעמדה ומצבה, כל הגברים חייבים לשרת בצבא החל מגיל 21. השירות בצבא נמשך 6 שנים בכוחות היבשה ו-9 שנות שירות במילואים, בחיל הים, השירות נמשך 7 שנים ו-3 שנים בשירות מילואים. באותן שנים גם בוצעה תוכנית חימוש מאסיבית.

בתחילת המאה העשרים נמשך פיתוח הטכנולוגיה הצבאית. בשנת 1902, בכוחות המזוינים הוקם חיל הרכבים (שהפך כעבור זמן לחיל התובלה) ובשנת 1911 - הוקם חיל האוויר הרוסי (חיל האוויר הקיסרי). מאז 1914 הצבא הקיסרי הרוסי החל בפיתוח כלי רכב משוריינים, ובשנת 1915 נקלטו דגמי טנקים ראשונים. אומצו תוכניות לבניית ספינות גדולות עבור הצי ופותחו סיירות קרב מדגם "סבסטופול", "הקיסרית מריה" וסיירות מדגם "ישמעאל".

נכון ל-1898 צבא האימפריה הרוסית היה הצבא הגדול יותר ביבשת אירופה עם 2,729,000 חיילים.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה

בתחילת מלחמת העולם הראשונה הצבא הרוסי הקיסרי מנה 1,350,000 חיילים, ועד מהרה גויסו 5,338,000 חיילים נוספים. המלחמה חשפה טכנולוגיות חדשות רבות; קרבות אוויר, טנקים ראשונים, שימוש בנשק כימי והתחפרות בתעלות, מה שייתר את חיל הפרשים הרוסי והפך אותו לחסר תועלת, אך העיקר הוא שהמלחמה הוכיחה את יתרונותיהן של המדינות המתועשות והאימפריה הרוסית, עם התפתחותה היחסית בהשוואה למערב אירופה, עדיין סבלה ממחסור חמור בנשק וחימוש והמלחמה הבליטה את חסרונותיה.

ב-1914 מחסני הנשק התרוקנו בתוך 4-5 חודשי לחימה. כבר ביום ה-53 לאחר ההכרזה על גיוס כללי, ב-8 בספטמבר 1914 המפקד העליון של הכוחות המזוינים הרוסיים, הדוכס הגדול ניקולאי ניקולאייביץ' הבן דיווח ישירות לקיסר ניקולאי השני כי קיים מחסור חמור מאוד בנשק וכי יש להאיץ את הבאת התחמושת וחימוש הצבא במהירות האפשרית - ומשרד המלחמה, בראשות ולדימיר סוכומלינוב, גילה אוזלת יד באותה עת.

עד אוקטובר 1917, הצבא הגיע ל-10 מיליון אנשים, למרות שבחזית עצמה היו רק 20% ממנו. במהלך המלחמה התגייסו 19 מיליון איש - כמעט מחצית מכלל הגברים בגיל צבא, כאשר המלחמה התבררה בתור המבחן הקשה ביותר עבור הצבא הרוסי שנחל כשלונות והפסדים צורבים ובראשם הרג 3 מיליון בני אדם.

המהפכה, מלחמת האזרחים והפירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת האזרחים ברוסיה

מהפכת פברואר של 1917 דרדרה מאוד את מעמדה של האימפריה הרוסית והביא להקמת הרפובליקה הרוסית שהונהגה על ידי ממשלה ובראשה המשפטן אלכסנדר קרנסקי. אולם חילופי השלטון לא הביאו לשיפור במצב הצבא שהלך והתדרדר.

באוקטובר 1917 השתלטו הבולשביקים על השלטון (מהפכת אוקטובר) ובפברואר 1918 הקימו את הצבא האדום, מאחר שראו בצבא הקיסרי עוולה ושריד צאריסטי שיש למחות. עם פרוץ מלחמת האזרחים הצבא הקיסרי פורק ומרבית קציניו הצטרפו לאחד מהצבאות הלבנים, בעוד שאחרים לקחו חלק בהנהגת הצבא האדום. בכך הקיץ הקץ על האימפריה הרוסית וצבאה.

הדרגות של צבא אימפריה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרגות הוסדרו ב-1716 ונכנסו לטבלת הדרגות ב-1722. דרגות הצי נוסדו מאפס כאשר דרגות הצבא נלקחו מדרגות שלרוסיה הצארית.


חיל רגלים צי תותחנים פרשים קזאקים המקבילה הצה"לית (אם יש)
רדובוי рядовой מאטרוס קאנוניר канонир טוראי קזאק казак טוראי
יפרייטור ефрейтор בומברדיר бомбардир יפרייטור ефрейтор פריקזני приказный רב טוראי
מלדשי אונטר אופיצר младший унтер-офицер מלדשי פיירוורקר младший фейерверкер מלדשי אונטר אופיצר младший унтер-офицер מלדשי אוריידניק младший урядник סמל
סטארשי אונטר אופיצר старший унтер-офицер סטארשי פיירוורקר старший фейерверкер סטארשי אונטר אופיצר старший унтер-офицер סטארשי אוריידניק старший урядник סמל ראשון
פלדפבל фельдфебель פלדפבל фельдфебель ואכמיסטר вахмистр ואכמיסטר вахмистр רב סמל
פודפרפורצ'יק подпрапорщик פודפרפורצ'יק подпрапорщик ופודחורונז'י подхорунжий רב סמל בכיר
פרפורצ'יק прапорщик פרפורצ'יק прапорщик
פודפורוצ'יק подпоручик גרדמרין Гардемарин פודפרפורצ'יק подпоручик קורנט корнет וחורונז'י хорунжий סגן משנה
פררוצ'יק поручик מיצ'מן Мичман פררוצ'יק поручик פררוצ'יק поручик סוטניק сотник סגן
שטאבס קפיטן штабс-капитан לייטננט лейтенант שטאבס קפיטן штабс-капитан שטאבס רוטמיסטר штабс-ротмистр פודייסאול подъесаул סרן
קפיטן капитан סטארשי לייטננט Старший лейтенант קפיטן капитан רוטמיסטר ротмистр יסאול есаул רב סרן
פודפולקובניק подполковник קפיטן מדרגה השנייה Капитан 2-го ранга פודפולקובניק подполковник פודפולקובניק подполковник ויסקובוי סטארשינה войсковой старшина סגן אלוף
פולקובניק полковник פולקובניק полковник קפיטן מדרגה הראשונה Капитан 1-го ранга פולקובניק полковник פולקובניק полковник אלוף משנה
גנרל מאיור генерал-майор גנרל מאיור генерал-майор קונטר-אדמירל Контр-адмирал גנרל מאיור генерал-майор גנרל מאיור генерал-майор תת-אלוף
גנרל לייטנטנט генерал-лейтенант ויצה-אדמירל Вице-адмирал גנרל לייטנטנט генерал-лейтенант גנרל לייטנטנט генерал-лейтенант גנרל לייטנטנט генерал-лейтенант אלוף
גנרל רגלים генерал от инфантерии אדמירל адмирал גנרל תותחנים генерал от артиллерии גנרל פרשים генерал от кавалерии
גנרל פילדמרשל генерал-фельдмаршал גנרל-אדמירל Генерал-адмирал רב אלוף

דרגות הקצונה והמשמר של הקיסרות הרוסית נשתמרו עד לפרוץ המהפכה הרוסית של אוקטובר 1917.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]