המסילה המזרחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מסילות רכבת ישראל

המסילה המזרחית

IL Eastern Rail.PNG
חנוכת המסילה 1915
מיקום אזור השפלה
תחנות עיקריות לוד, ראש העין דרום וראש העין צפון

פורטל

למידע מקיף על רכבת ישראל -
עיינו גם בפורטל רכבת ישראל

מסילת הברזל הצבאית העות'מאנית בארץ ישראל 1917-1914
גשר בריטי על המסילה ליד לוד
רכבת משא על המסילה המזרחית סמוך למושב בני עטרות
סופה של המסילה המזרחית מדרום לנחל חדרה ולתחנת הרכבת חדרה מזרח
גשר הרכבת מעל נחל חדרה ומעברו הרחוק תחנת חדרה מזרח
תחנת חדרה מזרח (2011)
מסילה מפורקת מדרום לתחנת חדרה מזרח

המסילה המזרחית נבנתה כמסילת רכבת אורכית (לאורך אזור השפלה) בשלהי התקופה העות'מאנית בארץ ישראל בשנים 1915 - 1916. יחידות הצבא העות'מאני שהפעילו רכבות בארץ ישראל הניחו את המסילה כהמשך של מסילת השומרון כדי שתשמש ציר לוגיסטי לשינוע כוח אדם ומשאבים במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. המסילה קישרה בין שתי מסילות שנמתחו לרוחב הארץ - האחת, רכבת העמק בעמק יזרעאל שבצפון הארץ, והשנייה, המסילה מלוד לירושלים לאורך תוואי נחל שורק שבמרכז הארץ. לאחר כינון המנדט הבריטי הופעלה המסילה על ידי הרכבת המנדטורית, הוארכה עד חיפה והיוותה את הקטע המרכזי של הקו הראשי ברשת המסילות בארץ ישראל. לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל עברה המסילה לידי רכבת ישראל, והמשיכה לשמש כחלק מהקו הראשי של רכבת ישראל עד הקמת מסילת החוף, שהחליפה אותה.

לאחר השבתת המסילה בין כפר סבא לחדרה בסוף שנות ה-60, המקטע המרכזי של המסילה פורק, אך התוואי שלה נותר בשני מקטעים - בצפון הארץ נשמר התוואי המקורי של המסילה בקטע שבין חיפה לחדרה המהווה כיום חלק ממסילת החוף הפעילה ובקטע המשמש רכבות משא בודדות בלבד בין "צומת רמז", נקודת הפיצול ממסילת החוף שממערב לפרדס חנה-כרכור, לבין תחנת הרכבת חדרה מזרח; ובמרכז הארץ נשמר התוואי המקורי של המסילה בקטע שבין כביש 531 ממזרח לאלישמע לבין תחנת הרכבת ראש העין צפון (המהווה כיום חיבור מסילתי בין מסילת הירקון ומסילת השרון הפעילות), ובקטע המשמש להובלת רכבות משא ורכבות נוסעים ריקות בין תחנת הרכבת ראש העין דרום לבין נקודת המיזוג של המסילה עם הקו הראשי של רכבת ישראל מצפון לתחנת הרכבת לוד. קטע זה - הקטע הדרומי של המסילה המזרחית - הוא בעצם הקטע הפעיל היחיד של המסילה שעדיין מוכר בשמו המקורי ואינו מהווה חלק ממסילה אחרת, והוא משמש כציר הראשי של רכבות המשא של רכבת ישראל על מנת שלא להעמיס על הקו הראשי, שבו עוברות רכבות נוסעים רבות וגם כציר חירום במקרה של תקלה או השבתה מכוונת של מסילת איילון.

גורמי תכנון שונים מקדמים את חידושה והרחבתה של המסילה המזרחית (בין חדרה ללוד), כולל הקמתן של שבע תחנות נוסעים ומסוף מטענים ארצי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-1915 עד 1948[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסילה המזרחית נבנתה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. ראשיתה של המסילה בתחנת הרכבת טול כרם שהתחברה למסילת השומרון הטורקית באמצעות מסעף מתחנת הרכבת מסעודיה. מטול כרם נבנתה שלוחה לכיוון צפון מערב - תחנת הרכבת חדרה מזרח, אל יערות האלונים שהיו בסביבתה להסקת דודי הקיטור של הקטרים, ועל מנת לספק עצים לבנית המסילה דרומה. דרומה האריכו הטורקים את הקו עד קוסיימה שבחצי האי סיני דרך לוד, ובאר שבע. מטרתו העיקרית של הקו הייתה הובלת כוחות ואספקה לחזית הדרום. כמו רכבת העמק ומסילת השומרון, המסילה נבנתה ברוחב צר של 105 ס"מ. המסילה נבנתה בשפלה הרחק מקו החוף כדי להימנע מפגיעת תותחי הצי הבריטי ששלט בים התיכון לאורך המלחמה. עם נפילת ארץ ישראל בידי הבריטים, סללו הבריטים מחדש את המסילה מלוד אל חדרה מזרח ברוחב תקני, ומשם המשיכו את הקו צפונה אל חיפה ובכך איפשרו את פתיחת הקו חיפה - קנטרה ב-1 בנובמבר 1920, כחלק משרות הרכבת המנדטורית. בין חדרה ללוד היו תחנות בקאקון (אחיטוב), טול כרם, קלקיליה (אייל), ראש העין, רינתיה וכפר ג'יניס (תעופה).

מתחנת הרכבת כפר ג'יניס יצאו שתי שלוחות:

  • שלוחה מזרחה באורך של כ-4 קילומטרים, שנבנתה על ידי הבריטים למחצבת אבן באזור הכפר בית נבאללה. השלוחה נבנתה על בסיס מסילה צרה (762 מ"מ) שנסללה מלוד לכפר א-לובאן בזמן מלחמת העולם הראשונה ונזנחה לאחריה.
  • שלוחה מערבה שנבנתה בזמן מלחמת העולם השנייה אל תל השומר.

שתי השלוחות יצאו משימוש לאחר הקמת מדינת ישראל.

מ-1948 עד 1969[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העצמאות נשארה כל המסילה בתחומי מדינת ישראל למעט קטע קצר סמוך לטול כרם. לשם חידוש תנועת הרכבות, נבנתה מסילה שעקפה את טול כרם ממערב ואפשרה את פתיחת הקו מחיפה, דרך ראש העין ומשם דרך מסילת הירקון אל תל אביב ב-20 בספטמבר 1949 וכן מעבר של רכבות משא אל נמל חיפה. למעט תחנת הרכבת טול כרם שנותקה מהמסילה על ידי המעקף, המשיכו תחנות חדרה, אחיטוב ואייל לשמש את נוסעי הרכבת. בשנות ה-50 נבנתה שלוחה מתחנת הרכבת רינתיה אל מחצבות באזור טירת יהודה וברקת שמהן הועבר ברכבות משא חומר גלם לבניית נמל אשדוד. בשנות ה-60 ננטשה השלוחה ולאחר מספר שנים נסגרה תחנת רינתיה. תחנת הרכבת כפר ג'יניס שמשה רכבות שהובילו דלק לנמל התעופה בן-גוריון במשך מספר שנים, אך השימוש הזה הופסק וגם תחנה זו נסגרה. שלוחה אחרת נבנתה בשנות ה-60 מצומת חמד סמוך למושב שדי חמד והובילה אל אזור התעשייה של כפר סבא.

אחרי פתיחת מסילת החוף בשנת 1953 צומצם מאוד שירות הנוסעים בין כפר סבא לחדרה מזרח והמסילה שמשה בעיקר רכבות משא. בפרט שימשה המסילה להעברת צינורות המוביל הארצי ממפעל "יובל גד" באשקלון אל תחנת הרכבת אחיטוב באמצעות קרונות משא שטוחים שם נפרקו והועברו למקומם. ב-1968 נפסק לחלוטין שירות הנוסעים וב-1969 נפסק לחלוטין השימוש בקטע זה. המסילה פורקה בחלקה ושימשה בין השאר להקמת הביצורים לאורך קו בר לב.

מ-1969[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטע הצפוני מחדרה מזרח (שהפכה לתחנת משא בלבד) לצומת רמז על מסילת החוף ליד פרדס חנה נשאר בשימוש עד היום ומשרת את מפעלי "גרנות" הסמוכים לתחנה. הקטע מלוד עד לצומת חמד (וממנו לאזור התעשייה של כפר סבא) נשאר בשימוש רכבות משא גם לאחר מכן וחלקו עד לראש העין שימש את רכבות הנוסעים בקו מחיפה לירושלים. בשנות ה-90 פורקה השלוחה אל אזור התעשייה של כפר סבא, ועם סגירת הקו לירושלים ב-1998 הופסק שירות הנוסעים במסילה המזרחית לחלוטין, אך הוא ממשיך לשרת רכבות משא עד היום, למעט בין השנים 2002 - 2003, אז שודרגה המסילה. מאז פתיחת קו הרכבת תל אביב - הוד השרון בשנת 2003 משמש קטע מסילה קצר בין צומת ראש העין וצומת חמד, בו נמצאת תחנת הרכבת ראש העין צפון, לחיבור מסילת הירקון ומסילת השרון המשמשות קו זה.

תכנון עתידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערך מסילות הגליל נועד ליצור מערכת מסילות שתחבר בין צפון הארץ למרכזה ובין היישובים בפריפריה לערים הגדולות. מערך זה מיועד להתחבר למסילה המזרחית. במסגרת תוכנית זו, ועל מנת להקטין זמני נסיעה במסילה העמוסה של חיפה-תל אביב, מתוכנן שיקום קו הרכבת המזרחי מחדרה לראש העין שפעל עד שלהי שנות ה-60. במסגרת הפרויקט מתוכננת מסילה חדשה לאורך התוואי ההיסטורי בקטע חדרה-כפר סבא ובהמשך הכפלת המסילה בקטע ראש העין-לוד הקיים. בעתיד תחובר המסילה בקצה הצפוני (חדרה מזרח) עם רכבת העמק דרך מסילת עירון העתידית. תחנות מיועדות בקו המשוקם הן חדרה מזרח, אחיטוב, בת חפר, שער אפרים/טייבה, כוכב יאיר, כפר סבא צפון, ובקטע הפעיל מדרום לראש העין צפון, תוספת או תפעול מחדש של תחנות בראש העין דרום, אלעד, ותעופה (בין איירפורט סיטי לתעשייה האווירית). בכל הנקודות האלו, למעט תחנות אלעד וכוכב יאיר פעלו בעבר תחנות בקו ההיסטורי וחלק מהמבנים שעדיין קיימים בהן יעברו שימור.

התוואי המחודש מיועד לרכבות משא ולרכבות נוסעים אשר יעדן אינו במרכז הארץ (לדוגמה קו חיפה-באר שבע או קו חיפה-ירושלים). מסילה זו מיועדת לגבות את מסילת החוף, במקרה של תקלה במסילה הראשית, ובכך למנוע השבתה של תנועת הרכבות. מטרות נוספות של קו זה הן סיוע בפיזור האוכלוסייה והגברת הבטיחות בכבישים עקב השימוש ברכבות משא במקום השימוש במשאיות.

באפריל 2008 קיבלה הוועדה לתשתיות לאומיות החלטה לשקם את תוואי המסילה מכפר סבא לחדרה מזרח כמסילת גיבוי למסילת החוף בין חדרה לתל אביב ולרכבות משא, כחלק מתוכנית החומש של רכבת ישראל. נקודת המוצא היא שיהיו כרבע מיליון נוסעים לשנה שיאפשרו איזון תפעולי.

לאחר הקמת הקו אמורות להסתעף מהמסילה המזרחית שלוש שלוחות: אחת לתחנת הרכבת שתבנה במרכז העיר אריאל שבשומרון (מסילת ראש העין - אריאל), אחת לתחנת המשא, המטען, והנוסעים (שער אפריים) שתמוקם בדרום טול כרם כחלק מקו עזה - חלץ - מחסום תרקומיא / טול כרם ("המעבר הבטוח"), ואחת לעפולה.

ב-31 בינואר 2012 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את תוואי המסילה המזרחית, שתפעל משנת 2018 ותכלול שבע תחנות רכבת חדשות (חדרה מזרח, אחיטוב, טייבה, טירה, כפר סבא צפון, אלעד ותעופה), בנוסף לשתי תחנות הרכבת הקיימות, ראש העין צפון וראש העין דרום. את הפרויקט תבצע חברת כביש חוצה ישראל[1].

כמו כן עיריית לוד והועדה המחוזית (מרכז) מקדמים הקמת תחנת רכבת לנוסעים (לוד צפון) מול אזור התעשייה הצפוני של לוד ומתחם "קשב" בסמוך לכניסה החדשה המתוכננת מכביש 40 לאזור התעשייה.‏[2]

תחנות מתוכננות
שם התחנה מרחק מתחנת חיפה מזרח (ק"מ)
חדרה (מזרח) 50
אחיטוב 58
טייבה 70
כוכב יאיר 76
כפר סבא (צפון) 81
ראש העין (צפון) 90
ראש העין (דרום) 91
אלעד 96
תעופה 104
לוד 111
תמונה 1 תמונה 2 תמונה 3 תמונה 4
גשר רכבת טורקי ליד מחלף ניצני עוז בכביש 6

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


המסילה המזרחית

(חדרה מזרח) • (אחיטוב) • (טול כרם) • (אייל) • ראש העין צפון • (ראש העין) • (רינתיה) • (תעופה) • לוד

מקרא: כתב מודגש - תחנה שהתווספה לקו המקורי ברבות השנים; (בסוגריים) - תחנת נוסעים שאינה פעילה כיום
רכבת משא נוסעת על המסילה המזרחית
תחבורה בישראל

כבישי ישראל: · כביש 1 · כביש 2 · כביש 3 · כביש 4 · כביש 5 · כביש 6 (חוצה ישראל) · כביש 7 · נתיבי איילון (כביש 20) · כביש 22 (נתיבי המפרץ) · מנהרות הכרמל (כביש 23) · כביש 40 · כביש 50 (שד' בגין בירושלים) · כביש 60 · כביש 90 · כביש 431 · כביש 443 · כביש מכבית (כביש 471) · כביש אלון · כביש הצפון (כביש 899) · לרשימה המלאה

חברות כבישים: · נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה · חברת דרך ארץ · חברת נתיבי איילון · נתיבי הכרמל מערכות ותפעול · נתיבי היובל

תחבורה ציבורית: אגד · אגד תעבורה · דן · מטרודן · מטרופולין · נתיב אקספרס · אומני אקספרס · סופרבוס · קווים · חברת הנסיעות והתיירות נצרת · שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת · אפיקים · רמה תחבורה ציבורית גולן · גלים · עילית · רב-קו · המטרונית

תחנות מרכזיות: התחנה המרכזית החדשה של תל אביב · התחנה המרכזית הישנה של תל אביב · מסוף 2000 · התחנה המרכזית של ירושלים · מרכזית המפרץ · מרכזית חוף הכרמל · מרכזית הקריות · התחנה המרכזית בבאר שבע · התחנה המרכזית של אשדוד · התחנה המרכזית של נתניה · תחנה מרכזית חדרה · התחנה המרכזית של הרצליה

נמלים: נמל אילת · נמל אשדוד · נמל חיפה · נמל הקישון · רשות הספנות והנמלים

רכבת ישראל: פורטל רכבת ישראל · הקו הראשי של רכבת ישראל · מסילת הרכבת לירושלים · קו הרכבת המהיר לירושלים · מסילת איילון · תחנות רכבת בישראל

רכבות קלות ותחתיות: הכרמלית · הרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום) · הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום)

תעופה: רשות התעופה האזרחית · רשות שדות התעופה · נמל התעופה בן-גוריון · אל על · ישראייר · ארקיע · סאן דור · שדות תעופה בישראל

היסטוריה: נמל תל אביב · נמל יפו · הרכבת המנדטורית · רכבת העמק · חברות תעופה עבריות ביישוב · כביש הנפט · כביש הגבורה · דרך בורמה

שונות: משרד התחבורה · מוניות בישראל · מוניות שירות בישראל · תחבורה בתל אביב · תל-אופן · ערכים נוספים
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים