רכבת ישראל

רכבת ישראל
סוג:	חברה ממשלתית
שנת הקמה:	1948
משרד ראשי:	תחנת הרכבת - תל אביב מרכז
בעלות:	מדינת ישראל
ענפי תעשייה:	תחבורה, הובלת מטענים
עובדים:	2,370
דף הבית:	www.rail.co.il

עיינו גם בפורטל פורטל רכבת ישראל הוא שער לכל הנושאים הקשורים ברכבת ישראל - בעבר, בהווה ובעתיד. הפורטל כולל קישורים לערכים בנושא קווי הרכבת, תחנותיה וההיסטוריה של רכבת ישראל, יחד עם תמונות ואנקדוטות בנושא.

רכבת ישראל בע"מ היא חברה ממשלתית המפעילה את התחבורה המסילתית בישראל. החברה עוסקת בשינוע נוסעים ומטען באמצעות רכבות ואחראית גם על הפעלת תחנות הנוסעים ותחנות טעינת משא וכן, על תכנון ופיתוח תשתיות הרכבת במדינה. מנכ"ל החברה הוא בעז צפריר‏ ולפניו שימש בתפקיד יצחק (חקי) הראל; יושב-הראש הנוכחי של החברה הוא דורון וייס. משרדי הנהלת רכבת ישראל נמצאים סמוך לתחנת הרכבת תל אביב מרכז, לשם עברו לאחר שבמשך שנים שכנו בצמידות למוזיאון רכבת ישראל בחיפה.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של רכבת ישראל

לפני קום המדינה

תחנת הרכבת יפו בשנת 1891, עוד בטרם נפתחה כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת לירושלים

תחנת הרכבת חיפה מזרח, מטה הרכבת המנדטורית בארץ ישראל, שנת 1931 לערך. מראהו המפואר של הבניין אבד לבלי שוב לאחר שפוצץ בשנת 1946.

קטר 112 מסוג G12 מוביל רכבת נוסעים סמוך לנתניה בשנת 1988

עיטורים בצורת סמל רכבת ישראל על הקיר התומך של מסילת הרכבת בכביש 431

שורשי רכבת ישראל טמונים בהתפתחות הרכבות בארץ ישראל לפני קום המדינה, מהנחת מסילת הרכבת לירושלים בסוף המאה ה-19 עד החלטת המוסדות הלאומיים באפריל 1948 על הקמת חברת רכבת ישראל.

ניתן לחלק את ההיסטוריה של הרכבות בארץ ישראל טרם קום המדינה לשלוש תקופות - תקופת השלטון העות'מאני, תקופת מלחמת העולם הראשונה ותקופת המנדט הבריטי.

• בתקופת העות'מאנים הונחה מסילת הרכבת לירושלים (1892), נוסדה רכבת העמק (1905) ובשפלה הונחה המסילה המזרחית בין עפולה לבאר שבע (1915).
• בתקופת מלחמת העולם הראשונה התקדם הצבא הבריטי צפונה מחצי האי סיני לכיוון עזה, וכל אספקתו התבססה על מסילת רכבת שהונחה עם התקדמות החיילים. במקביל עקרו הטורקים את הקטע המערבי של מסילת הרכבת לירושלים (הקטע שחיבר בין יפו ולוד) והשתמשו במסילה המזרחית כציר לוגיסטי בעודם סוללים את המשך הדרך לעבר ניצנה.
• בתקופת המנדט הבריטי פעלה חברת הרכבת המנדטורית לפיתוח רשת הרכבות בפלשתינה-א"י - המסילות הקיימות (למעט רכבת העמק) שודרגו מרוחב צר (105 ס"מ) לרוחב תקני (143.5 ס"מ) וכמה שלוחות קצרות חוברו אליהן. הרכבת המנדטורית הגיעה לשיאה בסוף שנות ה-20, עת יצאו רכבות מתחנת הרכבת חיפה מזרח לשלוש יבשות - למצרים שבאפריקה, לסוריה שבאסיה ולאיסטנבול שבאירופה. לאחר המשבר הכלכלי של 1929 והשפל הגדול שבא לאחריו, התקשתה הרכבת לחזור לפעול בהיקף נרחב, בייחוד על רקע שיפור הכבישים והשתכללות המכוניות והאוטובוסים. ב-1946 נותקה רשת המסילות של פלשתינה-א"י מהמדינות השכנות - מצרים ולבנון הלאימו את המסילות שהיו בשטחן וגשר אל חמה שחיבר את רכבת העמק לסוריה וירדן פוצץ על ידי הפלמ"ח בליל הגשרים. במאי 1948 הוקמה חברת רכבת ישראל על מנת לרשת מהרכבת המנדטורית את האחריות על התחבורה המסילתית בארץ.

לאחר קום המדינה

זמן קצר לאחר הקמת המדינה החלה רכבת ישראל בפעילות בהיקף מוגבל של רכבות הנוסעים. ב-20 ביוני 1948 נפתח מחדש לתנועה קו הרכבת הפרברית בין חיפה לקריית מוצקין ובהמשך נוספו לקו תחנות עד לנהריה. בשנה זו נפתחה לתנועה אף מסילת הרכבת דרומה, שמסלולה מגיע עד חדרה, אולם היא שימשה בעיקר לרכבות משא.

ב-4 בינואר 1949 נפתח שירות נוסעים סדיר בין חיפה לתל אביב: קטע הנסיעה שבין חיפה לחדרה נעשה ברכבת ומשם המשיכו הנוסעים באוטובוס לתל אביב, כאשר בתחילה היו שתי רכבות יומיות בכל כיוון. בפתיחה החגיגית של הקו נכח שר התחבורה דוד רמז. באותו היום החלה רכבת ישראל אף בהפעלת חמש רכבות נוסעים יומיות עד לעכו. בספטמבר 1949 חודש קו הרכבת בין חיפה לתל אביב, לאחר ששונה תוואי המסילה הישן אשר עבר דרך טולכרם ‏‏. התוואי החדש, מדרום לחדרה, עבר על הקו הירוק.

ב-7 באוגוסט 1949 חודש קו הרכבת מתל אביב לירושלים, זאת לאחר שהירדנים נסוגו מקטע המסילה החולף ליד הכפר בתיר. מתחנת תל אביב דרום יצאה בשעה 8:00 בבוקר רכבת חגיגית ומקושטת לעבר הבירה, כאשר על הרכבת נסעו בין השאר דוד בן-גוריון ודוד רמז. המונים עמדו לאורך המסילה והריעו לרכבת. אולם, שירות רכבות נוסעים סדירות לירושלים חודש רק בחודש מרץ 1950.

ב-15 באפריל 1953 צוינה בטקס חגיגי השלמת בניית מסילת החוף, לאורך 47 ק"מ, בין צומת רמז סמוך לפרדס חנה ותחנת הרכבת תל אביב צפון, אשר לימים נקראה תחנת הרכבת בני ברק. המסילה נבנתה בסיוע אמריקאי וקיצרה באופן משמעותי את זמן הנסיעה בין תל אביב לחיפה. ב-4 בנובמבר 1954 הושלמה הארכת המסילה כ-4 ק"מ עד לתחנת הרכבת תל אביב מרכז וזו נפתחה באותו היום לתנועת נוסעים. תחנה זו הייתה ממוקמת בשוליה הצפוניים של העיר ומרוחקת ממרכז העיר תל אביב של אז, ועקב כך עד היום מכונה לעתים התחנה בטעות "רכבת צפון" בידי הציבור.

ב-29 במרץ 1956 נפתחה לתנועה מסילת הרכבת לבאר שבע.

בחודש נובמבר 1961 נפתח קטע מסילה קצר של שבעה קילומטר מצומת פלשת לנמל אשדוד. מסוף המטענים בנמל אשדוד משמש עד היום כתחנת מוצא לרבות מרכבות המשא ברכבת ישראל.

ב-26 בדצמבר 1963 אירע המקרה החמור ביותר של התנגשות רכבות נוסעים בשנותיה הראשונות של רכבת ישראל, כאשר שתי רכבות מחיפה ומתל אביב התנגשו חזיתית בבית יהושע. איש לא נהרג בתאונה ומתוך 55 הפצועים, 5 נזקקו לאשפוז בבית חולים. בתאונה נהרסו שני קטרי דיזל (105 ו-118) ולאור המחסור בקטרים, נאלצה רכבת ישראל להפסיק את השירות בין חיפה לירושלים עד לחודש מרץ 1964, כאשר הגיעו קטרי דיזל נוספים מארצות הברית.

ב-1970 נסגרה התחנה ששכנה בסמוך לבית הדר, באזור שהיה בזמנו מרכזה של תל אביב. במקומה הוקמה תחנת הרכבת תל אביב דרום שמוקמה בקצה העיר ליד בית הספר הולץ. מהלך זה גרם לירידה משמעותית בכמות הנוסעים ברכבת, וסימל את תחילת דעיכתה של הרכבת בארץ, תקופה שנמשכה כמעט דור שלם עד להתחדשות הרכבת בשנות ה-90. במשך שנים סבלה הרכבת בישראל מהזנחה מתמשכת עקב העדפה לתחבורה ציבורית באמצעות אוטובוסים. בשנת 1994 שינתה הנהלת הרכבת את מדיניותה התקציבית - במקום לבקש מהממשלה תקציבים לפיתוח, שלא הגיעו, על מנת לבצע שיפורים במערך הרכבות, הוחלט להפעיל כל קו וכל תחנה שניתן להפעיל על מנת שהציבור יתחיל שוב לנסוע ברכבת ויפעיל לחץ על הממשלה להגדלת התקציב. הרכבת המאספת המייגעת מתל אביב לחיפה מולאה עד תום. הציבור דרש רכבת מהירה לחיפה לצד רכבת מתחנות הביניים לתל אביב. גם קווים אחרים שנפתחו בשנים אלו התמלאו עד מהרה בנוסעים כמו הקו בין רחובות לתל אביב. הגברת הדרישה אכן הביאה לשינוי. בו בזמן נעשה אף חיבור של רשת הרכבות הצפונית והדרומית דרך לבה של תל אביב באמצעות מסילת איילון העוברת בין מסלולי נתיבי איילון (עד אז יכלו רכבות מהצפון להגיע לדרום רק דרך עקיפת אזור המרכז במסילת ראש העין-לוד). בסוף שנות ה-90 חלה תפנית חדה בסדרי העדיפויות וכיום הרכבת נהנית מתקציב פיתוח הגדול יותר מתקציב הכבישים (לפי הצעת התקציב לשנת 2004). כתוצאה מהשיפור בהשקעות, גדלה תנועת הנוסעים ביותר מפי ארבעה, מ-6 מיליון נוסעים ב-1998 ל-26.8 מיליון נוסעים בשנת 2005. חברת רכבת ישראל נוסדה בשנת 2003 לאחר שפעלה שנים רבות כחלק ממשרד התחבורה ולאחר מכן כחלק מרשות הנמלים והרכבות.

כיום

מפה טופולוגית של קווי רכבות הנוסעים בישראל

תחנת הרכבת ראש העין

רכבת נוסעים דו-קומתית הנוסעת מכיוון פתח תקווה לתל אביב במעבר מתחת לכביש 4

7 באפריל 2011 - תאונה בין שתי רכבות סמוך לתחנת נתניה

נכון לראשית שנת 2011, רכבת ישראל מפעילה באופן שוטף מדי יום 340 רכבות נוסעים ובהן כ-36 אלף מקומות ישיבה. רכבות הנוסעים נעות בין 53 תחנות נוסעים פעילות ומשנעות כ-30 מיליון נוסעים בשנה. בנוסף, מפעילה הרכבת כ-150 רכבות משא מדי יום ובדרך זו משנעת כ-20,000 טון משא בכל יום.

בשנת 2005 היה אורך המסילות הכללי של רכבת ישראל עומד על 941.5 ק"מ, מתוכן 719 ק"מ משמשים כמסילות קו ראשי ו-222.5 ק"מ שלוחות משניות.

בתחילת שנת 2010 עמד מספר עובדיה של חברת רכבת ישראל על יותר מ-2,000. היקף פעילותה הכספית של החברה עמד אז על כמיליארד ש"ח ובמחזור זה נכלל תקציב פיתוח בסדר גודל של כ-30 מיליארד ש"ח . את שנת 2008 סיכמה רכבת ישראל בשינוע של 130,000 נוסעים בממוצע ליום, ובהכנסה של חצי מיליארד שקלים ממכירת כרטיסים. מספר הנוסעים עלה ב-10.5% לעומת השנה שקדמה לה‏‏‏.

בפברואר 2012 הורשעה הרכבת בגרימת מוות ברשלנות עקב אסון רבדים ב-2005 בו נהרגו שבעה בני אדם‏.

רשת המסילות

רשת קווי הנוסעים שמפעילה רכבת ישראל מרוכזת סביב מסילה מרכזית, הקרויה הקו הראשי: הר צין - דימונה - באר שבע - לוד - תל אביב - בנימינה - חיפה - עכו - נהריה. מהקו הראשי מתפצלות המסילות המשניות הבאות (מצפון לדרום):

• צומת רמז - תחנת חדרה מזרח (חלק מן המסילה המזרחית)
• תל אביב אוניברסיטה - בני ברק - פתח תקווה סגולה - ראש העין - הוד השרון - כפר סבא
• המסילה המזרחית מראש העין ללוד
• מחלף גנות - נמל התעופה בן-גוריון - מודיעין
• לוד - באר יעקב - רחובות - יבנה - אשדוד - אשקלון
• באר יעקב - ראשון לציון
• תל אביב ההגנה - ראשון מערב
• צומת פלשת - נמל אשדוד
• נען - בית שמש - ירושלים מלחה
• מסילת חלץ מקריית גת לאשקלון
• באר שבע צפון - באר שבע מרכז
• באר שבע - רמת חובב
• צומת רותם - מפעלי רותם

ציוד נייד ברכבת ישראל

ערך מורחב – ציוד נייד ברכבת ישראל

עם הקמת רכבת ישראל ב-1948, ירשה הרכבת את הציוד של הרכבת המנדטורית. ציוד זה התבסס על קטרי קיטור ועל קרונות נוסעים ומשא שרובם היו ישנים ובמצב תחזוקתי גרוע. במהלך שנות ה-50 קנתה רכבת ישראל קטרי דיזל מודרניים והוציאה משימוש את כל קטרי הקיטור. בשנות ה-60 נרכשו קרונות נוסעים רבים והוצאו משימוש כל הקרונות של הרכבת המנדטורית. מאז שנות ה-90, עם העלייה הניכרת במספר הנוסעים נרכשו קטרים חדשים וקרונות נוסעים רבים, בהם גם מערכי קרונועים וקרונות דו-קומתיים. נכון לשנת 2011 ממשיכה רכבת ישראל להצטייד בקטרים ובקרונות נוסעים חדשים, כך שכל הציוד המשמש להסעת נוסעים הוא לכל היותר בן 20 שנים, אך עדיין מתקשה להתמודד עם העומס הכבד על רכבות הנוסעים שלא מצליחות לעמוד בביקוש.

מבנה ארגוני

באפריל 2012 בוצע רפורמה ארגונית ברכבת ישראל. פעילות הרכבת חולקה בין 8 חטיבות ומספר אגפים. כמו כן הוקמו שתי חברות בת: חברה להובלת מטענים (51% ממניות שלה עתידים לעבור למשקיע פרטי) וחבר לנדל"ן ולפיתוח מסחרי בבעלות מלא של הרכבת ישראל. בנוסף לכך, 30% מהציוד הנייד הקיים והעתידי של רכבת ישראל יתוחזק באמצעות חברה פרטית חיצונית‏.

תוכנית החומש

ערך מורחב – תוכנית החומש של רכבת ישראל

תוכנית החומש של רכבת ישראל לשנים 2003-2008 מבוססת על תקציב של כ-30 מיליארד שקלים חדשים. במסגרתה מתוכננת הרחבה משמעותית של רשת הרכבות. חלק מתאריכי היעד של הפרויקטים נדחו, כך שעל פי הערכות, השלמות חלקים ממנה עתידות להסתיים לכל המוקדם בשנת 2020.

עם המיזמים הנכללים בתוכנית החומש נמנים:

• בניית קו רכבת מהיר לירושלים דרך נמל תעופה בן-גוריון (נתב"ג) עם שלוחה למודיעין שיאפשר נסיעה בין תל אביב לירושלים ב-28 דקות, לפי נתוני רכבת ישראל.
• בניית מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום מתחנת ההגנה בתל אביב לראשון לציון מערב דרך חולון ובת ים, בין מסלוליו של כביש איילון דרום. קו זה יתחבר בעתיד הרחוק יותר לקו המהיר לירושלים ולמודיעין, לתחנת הראשונים הקיימת ומשם ימשיך מדרום לרמלה בין מסלוליו של כביש 431 עד לנקודת הפיצול למודיעין של הקו המהיר נתב"ג-ירושלים באזור מחלף ענבה. הקו לראשון לציון מערב ימשיך דרומה מתחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין דרך חולות יבנה לאשדוד.
• הכפלת המסילה ויישור תוואי הקו לבאר שבע. דבר זה יאפשר להגביר משמעותית את כמות הרכבות לבאר שבע ויקצר את זמן הנסיעה מתל אביב לבאר שבע ל-50 דקות, לפי נתוני רכבת ישראל.
• בניית קו חדש, מסילת העמק, מחיפה דרך עפולה לבית שאן מתוך כוונה להמשיכו לירדן כדי להוביל מטענים מירדן דרך נמל חיפה. חלק מקו זה ייבנה על התוואי ההיסטורי של רכבת העמק.
• בניית קו חדש מעכו לכרמיאל.
• בניית קו חדש מאשקלון לבאר שבע דרך שדרות, נתיבות ואופקים.
• בניית קו חדש מקו החוף מנקודה בין רשפון לכפר שמריהו עד לרעננה לאורך כביש 531 העתידי.
• הכפלת הקו לכפר סבא וחיבור התחנה החדשה ברחוב סוקולוב עם תחנת רעננה העתידית ממערב לה כדי ליצור רצף "לולאה רכבתית" בצפון גוש דן.
• שדרוג והכפלת הקו בין קריית מוצקין לנהריה.
• העברת חלק מן המסילות לאספקת כוח חשמל לרכבות.
• רכישת ציוד נייד (קטרים וקרונות) בהיקף נרחב כדי לספק שירות בקווים החדשים ולתגבור השירות בקווים הקיימים.

נתיבי ישראל

ערך מורחב – נתיבי ישראל

"נתיבי ישראל" הוא שמה של תוכנית להאצת הקמתם של כבישים ומסילות רכבת לאורכה ולרוחבה של המדינה, בדגש על הנגב וצפון הארץ. התוכנית נהגתה וקודמה בשנת 2010 על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץ. היקף ההשקעה המקורי של התוכנית היה 51 מיליארד שקל, אולם בשל התנגדות משרד האוצר, קוצץ היקף ההשקעה ל-27.5 מיליארד שקל‏. התוכנית עוסקת בקידומם והקמתם של קווי רכבת חדשים שיאפשרו נסיעה במהירות של עד 200 קמ"ש. בין המיזמים הרכבתיים הכלולים בתוכנית, נמצאים תכנונם וסלילתם של קווי רכבת לקריית שמונה ולאילת. "המסילה המזרחית" בין לוד לחדרה, עכו-כרמיאל ורכבת העמק בין חיפה לבית שאן. עוד נקבע בתוכנית כי קווי המסילה עכו-כרמיאל ורכבת העמק, יבוצעו בידי החברה הלאומית לדרכים.

רכבת ישראל והרשות הפלסטינית

בנוסף לתוכניות אלה הועלה גם הרעיון של שימוש ברכבת ליצירת ה"מעבר הבטוח" של פלסטינים בין רצועת עזה ליהודה והשומרון. יתרונה של הרכבת בהקשר זה הוא שקיום המעבר באמצעות רכבת מספקת שליטה ביטחונית טובה יותר על תהליך המעבר מעזה ליהודה והשומרון לעומת התהליך שנוסה בעבר בו הוקדשו כבישים מסוימים ל"מעבר הבטוח". במסגרת תוכנית זאת ישוקם קו הרכבת הישן מיד מרדכי למעבר ארז ו"הקו המזרחי" מהוד השרון לטול כרם. כמו כן יוקמו תחנות רכבת לנוסעים וסחורות בטול כרם ובמסוף ארז. בנוסף, הגישה רכבת ישראל לאישור תוכנית למסוף נוסף באזור ג'נין בקצה שלוחה מקו רכבת העמק המשוקם שיעבור ליד עפולה (שלוחה דומה לג'נין מקו העמק פעלה לפני קום המדינה). קו מוצע נוסף הוא קו שיקשר בין עזה למחסום תרקומיא הממוקם צפון-מערבית לחברון (באופן מעשי מדובר על הארכת מסילת חלץ המגיעה לקרית גת ממערב לכיוון מזרח למרחק של 25 ק"מ בערך). שיקום הקטע הקצר מיד מרדכי לארז יאפשר גם לשנע סחורות מעזה לנמל אשדוד ולשאר חלקי הארץ.

כרטיסי נסיעה ברכבת

עלות כרטיס הנסיעה נקבעת על פי מרחק הנסיעה ומאפייני הנוסע, כגון גיל, שירות בצה"ל וכו'. ניתן לרכוש במחיר מוזל כרטיס המכיל מספר נסיעות (כרטיסייה), או כרטיס חופשי-חודשי. כמו כן, קיימים כרטיסי נסיעה ברכבת המשולבים עם כרטיסי נסיעה באוטובוס.

במקרה של הגעת הרכבת לתחנת היעד באיחור של מעל לחצי שעה, זכאים הנוסעים לקבל כרטיס פיצוי חינם. היה והגיעה הרכבת ליעדה למעלה משעה לאחר המועד הנקוב בלוח הזמנים, יהיה זכאי הנוסע לקבל כפיצוי שני כרטיסים לאותו קו.

כרטיס נסיעה בעיצוב ישן כרטיס נסיעה בעיצוב ישן כרטיס פיצוי בעיצוב ישן כרטיס נסיעה לשוטר חובה בעיצוב חדש כרטיס חגיגי שהונפק לכבוד 60 שנות עצמאות לישראל כרטיס חגיגי לרגל סוכות תשס"ח כרטיס נסיעה לבוחר בבחירות לכנסת ה-18 כרטיס נסיעה בעיצוב חדש משנת 2010

ראו גם

• תחבורה ציבורית בישראל
• תחנות רכבת ישראל
• מוזיאון רכבת ישראל

לקריאה נוספת

• פול קוטרל, ישרו בערבה מסילה: היסטוריה מצולמת של הרכבת בארץ ישראל, הוצאת רכבת ישראל, 2008.
• אילן פלקוב, רכבות בארץ-ישראל, עבר, הווה, עתיד, הוצאת "רכבת-ישראל", חיפה ספטמבר 1982.
• אטלס רשת מסילות הברזל , רכבת ישראל בע"מ, חטיבת תשתיות, המרכז למיפוי ישראל, 2003.
• יעקב אבוטבול (עורך), מילון מושגי הרכבת עברי אנגלי צרפתי, הוצאת רכבת ישראל, מהדורה ראשונה, ספטמבר 2001.
• שמואל אביצור, ההינע בארץ-ישראל, תולדות ההרמה, הנשיאה, ההובלה וההסעה בארץ-ישראל, 'ארץ'- מחקרים ופרסומים בגאוגרפיה - מפעל לקידום ידע ארץ-ישראל: אוניברסיטת תל אביב, הסתדרות העובדים הכללית החדשה: האגף לחינוך, השכלה וספורט, מכון אבשלום: מכון לידיעת הארץ ע"ש חיים אבשלום, תל אביב תשנ"ז 1996.
• יוסי ביילין, התעשייה העברית – שורשים, בית הוצאה כתר (במסגרת 100 שנה לתעשייה העברית), ירושלים, 1987.
• ב. ברכמן, סלומון א., פייטלסון ע., שפר ד., מקומה של הרכבת במערכת התחבורה בישראל, מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 1993.
• ראובן גפני (עורך), עת-מול – עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל – דו-ירחון, חוברת מס' 185, (חוברת נושאית. נושא החוברת: על הפסים וביניהם – עולמה של הרכבת בישראל, יד יצחק בן-צבי, ינואר 2006.
• ד. כרמל, מסילות ודרכים – עתיד התחבורה בארצנו, מאי 1953.
• גרשון ניסים (צדקיהו), ההתקפה על בתי המלאכה של רכבת פלשתינה (א"י) במפרץ חיפה – 17.6.1946 – י"ח בסיון, תש"ו – פרשת הקרב ולקט דברי רקע עליו, מפעולות לח"י בתנועת המרי העברית, הוצאת א. בן-הר (ממשתתפי ההתקפה), 2003.
• רנה סיון, מרגלית ליאת (עורכות), רכבת לירושלים, מוזיאון מגדל דוד – המוזיאון לתולדות ירושלים, אביב 2005 (אפריל 2005).
• אבנר עובדיה (עורך), בתנועה מתמדת – תחבורה בישראל ביבשה, בים ובאוויר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, 2006.
• פרידריך פרייהר, קרס-פון קרסנשטיין, עם הטורקים אל תעלת סואץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור בשיתוף בית-ספר שדה שדה-בוקר, 2003.
• ברוך קטינקא (מהנדס), מאז ועד הנה, הוצאת "קרית-ספר", 1961.
• צבי שטאל, תולדות התחבורה הציבורית בארץ-ישראל בראי כרטיסי הנסיעה, הוצאת ירון גולן, חולון 1995.
• דוד תירוש, רכבת העמק, משרד החינוך והתרבות, אגף הנוער , האגף לטיפוח רווחה ושיקום, היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה, החברה להגנת הטבע, מהדורה שנייה, 1994.

• Paul Cotterell, The Railways of Palestine and Israel, Tourret Publishing, 1986.
• crowther g.l., railway atlas of the middle east – m – 653 (also nanigations and street tramways), publisher: g.l. crowther, preston, england, 2006.
• hateley r. k., (comp.), locomotives of the ministry of defence, industrial railway society, london, england, 1992.
• hughes hugh, middle east railways, the continental railway circle, middlesex, england 1981, (designed by oxford publishing co.,oxford, england.
• khairallah shereen, railways in the middle-east 1856 – 1948, political and economic background, (arab background series), librairie du liban, beirut 1991.
• l'abbe nicole, les voyages artistiques (mis a la portee de tout le monde) jerusalem & la palestine, tolra – editeur, paris, 1898.
• lockman zachary, comrades and enemies – arab and jewish workers in palestine, 1906 – 1948, university of california press, berkeley 94720, usa 1996.
• nicholson j., the hedjaz railway, stacey international press, england 01.05.20051 900988 81x]
• noll dieter (herausgeber), bickel benno, denffer ahmag v., die hedschas-bahn – eine deutsche eisenbahn in der wüste, deutsche gesellschaft für eisenbahngeschichte e. v. sitz karlsruhe, (dgeg), werl, germany 1995.
• ochsenwald w., the hijaz railroad, charlottesville, university press of virginia, usa 1980
• pick w.p, ‘development of railways in palestine’, ph.d. dissertation, dropsie university, usa 197?,
• robinson neil, world rail atlas and historical summary vol. 8 – the middle east and caucasus, world rail atlas ltd, england, printed by the higher school of transport "t. kableshkov", sofia, bulgaria, 2006.
• rothschild rabbi walter, arthur kirby and the last years of the palestine railways 1945 – 1948, ph.d thesis, king's college university, london 2007.
• taylorson keith, narrow gauge at war, plateway press, brighton, england 1987.
• taylorson keith, narrow gauge at war ii, plateway press, brighton, england 1996.
• the standard gauge locomotives of the egyptian state railways and the palestine railways 1942 – 1945, compiled by: the middle east branch, the railway correspondence & travel society, railway observer supplement №. 8, july 1946. (12pp.)
• tourret rick, allied military locomotives of the second world war, tourret publishing, abingdon, oxon, england 1995.
• tourret rick, hedjaz railway, tourret publishing, abingdon, oxon, england 1989.
• travis anthony s., on chariots with horses of fire and iron – the excursionists and the narrow gauge railroad from jaffa to jerusalem, hebrew university magnes press, jerusalem, israel, november 2008.
• usul ibrahim (ed.), hicaz demiryolu - fotoğraf albümü - istanbul' dan medine' ye bir tarih belgeseli, albaraka türk, istanbul 1999 [the hejaz railway - album of photographs - from istanbul to madinah, a documentary of history, albaraka turkish finance house, istanbul 1999.

קישורים חיצוניים

• rail.co.il - אתר האינטרנט של רכבת ישראל
• צור שיזף, מסע בעקבות הפסים - סרט על הרכבות בארץ-ישראל מהקמתן ועד 2001, באתר Shezaf.net של צור שיזף
• ארנה קזין, רכבת ישראל מתפשטת במהירות, באתר וואלה!, 31 בדצמבר 2003
• נועם דביר, תרדו קצת מהפסים - מסע בין תחנות הרכבת, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2008
• עופר אדרת, המלים שהתניעו את גלגלי הרכבת העברית הראשונה, באתר הארץ, 12 באפריל 2013