השרון

ערך זה עוסק באזור בארץ ישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו השרון (פירושונים).

מפת השרון

מצוק הכורכר בגן לאומי חוף השרון

אלון התבור ברחוב זלמן שזר פינת ויצמן בהוד השרון

השרון, המכונה גם מישור החוף התיכון, הוא חבל ארץ בארץ ישראל. מבחינה אדמיניסטרטיבית, השרון היא אחת מארבע הנפות של מחוז המרכז, אולם אין חפיפה מלאה בין השטח האדמיניסטרטיבי של נפת השרון במחוז המרכז לבין השטח של השרון כחבל ארץ. מקור השם 'שרון' הוא במילה האכדית "שָרנֻ", שפירושה יער – שכן עד התקופה העות'מאנית היה האזור מיוער בצפיפות. השורש ש.ר. בשפות השמיות משותף למילים רבות הקשורות ביער ובעצים, כמו אשרה.

בכתובות מצריות על מסעו של אמנחותפ השני לארץ כנען, שעבר גם בשרון, נקרא האזור "פא-עמקו סרן" (עמק שרון), ובכתובת אשמנעזר מלך צידון נקרא השרון "שד(ה) שרן".

גבולות השרון

• צפון – נחל אלכסנדר (יש המחשיבים את נחל תנינים כגבול הצפוני, כך שהשרון כולל גם את חדרה ויישובי מנשה)
• דרום – נחל הירקון
• מערב – הים התיכון
• מזרח – רצועת הרי יהודה ושומרון

אזורי המשנה של השרון ומאפייניהם הפיזיים

ניתן לחלק את אזור השרון לארבעה אזורי משנה עיקריים:

1. השרון המזרחי – "המרזבה" – כוללת רצועות נרחבות של אדמות בינוניות ומנוקזות על ידי נחלים (ומכאן גם כינויו של האזור בשם "מרזבה"), הניתנות לעיבוד רב-שנתי בתנאי חקלאות הבעל המסורתית, ומאופיינת במקורות מים זמינים קבועים: בארות ומעיינות.
2. השרון הצפוני מאופיין בקרקעות בינוניות בלתי מנוקזות באגני הניקוז של הנחלים, באדמות חול אדום ובדיונות חול החודרות לפנים היבשת. במזרח האזור נובעים מספר מעיינות אולם רובו של אזור זה אינו מתאים לעיבוד חקלאי ללא ניקוז מסיבי, עצירת החולות הנודדים מלהתקדם מזרחה ודישון החול האדום.
3. השרון המרכזי כולל את השטח המשתרע מקו נתניה–טול כרם ועד הירקון, ובו מצויות רוב אדמות החמרה, שבתנאים של טכנולוגיה חקלאית מסורתית כמעט ולא ניתן היה להתמודד עם טיב הקרקע הירוד שלהן, פתרון בעיות הניקוז וניצול פוטנציאל מי התהום העמוקים.
4. חוף השרון מאופיין ברצועה צרה של רכס הכורכר המערבי ובדיונות חול המשתרעות עד לחוף הים, ברובו אינו ראוי לעיבוד חקלאי בתנאי הטכנולוגיה החקלאית המסורתית וסובל ממחסור במקורות מים. עם זאת, הים הסמוך סיפק בעבר לאזור זה את הבסיס הכלכלי העיקרי – מעגנים ימיים לייצוא תוצרת חקלאית, בעיקר אבטיחים.

היער והביצות

זאב וילנאי כותב בספרו "אגדות ארץ ישראל" כי "יש סברה שהשם 'שרון' נגזר מהמילה החורית הקדומה: שרנה, ופירושה יער. השרון נקרא בפי היוונים בשם דרימוס, ופירושו יער אלונים". עד המאה ה-19 היו רוב קרקעותיו של אזור השרון מכוסות ביער של אלון התבור, אך במשך השנים לא נשאר מכך כמעט שום שריד. שניים מאחרוני עצי אלון התבור בשרון נמצאים בעיר הוד השרון, הראשון בסמוך לקצה הצפוני של רחוב זלמן שזר פינת ויצמן והשני ברחוב חנקין.

חלק מהחוקרים משערים כי קרקעות השרון, שהן ברובן חמרה, היו בעבר חול ים, ונוכחותם של עצי אלון התבור במשך אלפי שנים שינתה את סוג הקרקע.

בעבר היה רוב השרון מכוסה ביצות; זאת משום שבאזור זה ישנם מספר נחלים, שנחסמו בעבר על ידי רכסי הכורכר והדיונות של חוף הים, ובקרקע הסחף שמסביב לרכסי הכורכר המים מחלחלים באטיות רבה. הביצות נוקזו בתחילת ההתיישבות הציונית, ורוב מי המעיינות והנחלים מנוצלים לפני שהם מגיעים לאזור.

שיוך מוניציפלי

בשרון ישנן ארבע מועצות אזוריות, שתים עשרה ערים ועשר מועצות מקומיות. כיום מהווה דרומו של השרון חלק מגוש דן הזורם צפונה.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: השרון

• השרון, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך: יואב רגב (עורך), השרון, בסדרה: ספי בן יוסף (עורך), מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול, כרך 8, משרד הביטחון - ההוצאה לאור; כתר הוצאה לאור; ידיעות ספרים, 2001
• מעין הס-אשכנזי, ‏ההגירה הערבית לשרון בתקופת המנדט, קתדרה 116, יולי 2005, עמ' 116-103
• טיולים בשרון - רשימת אתרים וטיולים בשרון מאתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".