הנס בוהרדט
 | |
| לידה |
11 בפברואר 1857 ברלין, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
19 בדצמבר 1945 (בגיל 88) ברלין, שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה |
  | |
הנס בוהרדט (בגרמנית: Hans Bohrdt ; 11 בפברואר 1857 – 19 בדצמבר 1945) היה אמן גרמני. הוא היה צייר אוטודידקט, שלימים העביר שיעורים פרטיים לקייזר וילהלם השני. הקיסר הגרמני מימן את כל הפרויקטים של בוהרדט שלעיתים קרובות היו לאומניים באופיים. לאחר מלחמת העולם הראשונה התפרנס בוהרדט מציור גלויות ימיות, איורי ספרים, כתבי עת וסיפק תמונות לכתבות בעיתונים.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוהרדט נולד למשפחה ממעמד הביניים וגדל בנוחות. הוריו היו אדולף אדוארד בוהרדט ורוזאלי פאולין שימקובסקי, והוא היה אחד משבעה אחים. אביו היה עובד מדינה במחלקה המשפטית של הממשל הקיסרי.[2]
אהבתו של בוהרדט לים החלה כשהיה בן 15 לאחר ביקור בנמל המבורג.
בוהרדט חי ועבד בברלין, גרמניה, ברובע דהלם. הוא נישא לאנה לואיז קוק בברלין ריקסדורף בשנת 1898. נולדו להם שלושה ילדים הבכור נשאר בהמבורג והבן השני עבר לבואנוס איירס.
שתי מלחמות עולם לא רק הביאו להשמדת משפחתו של בוהרדט, אלא גם למספר רב של עבודותיו, כולל ציורו הידוע ביותר, "האיש האחרון". אותו צייר בשנת 1915 . בציור נראה מלח צי גרמני אוחז בדגל גרמני בזמן שספינתו טובעת במהלך קרב איי פוקלנד מכיוון שהוא מעדיף לטבוע עם הספינה מאשר להיכנע. "האיש האחרון" יהפוך לאחד מתמונות התעמולה המוכרות ביותר ששימשו במהלך המלחמה כדי לעורר אומץ. הציור המקורי אבד ב 1924.[3]
ישנן רפרודוקציות רבות מספור, זולות ומפוארות יותר, שהועתקו מיצירה זו. ונעשה בו שימוש נרחב למטרות פוליטיות שונות.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעוד שמדינות קטנות רבות יכלו להצביע על מסורת של ציור ימי המשתרע על פני כמה מאות שנים, ניתן לומר כי בגרמניה עסקו ברצינות בז'אנר הזה לאחר שהמדינה התאחדה בשנת 1871. הציור הימי היה סוג צעיר של אמנות גרמנית והפך ל"ליבת הארץ" של המדינה. עבור בתי הספר לאמנות בערים הפנימיות קרלסרוהה, דרזדן וברלין, ציור הנוף היווה את עמוד השדרה של תוכנית הלימודים שלהם. עם זאת, המחקר של נופי הים נכלל בתוכנית שלהם. בוהרדט היה במידה רבה אוטודידקט, אך הוא למד באופן ספורדי באקדמיה לאמנויות יפות בברלין. שם נמאס לו במהרה לצייר מעותקי גבס נושאים קלאסיים פחות או יותר, ומצא שדרך לימוד זו מהווה מכשול יותר מאשר עזרה בתחום שבחר.
בוהרדט הפך לכוכב בין הציירים הימיים ובלט בתקופת וילהלם. במהלך שנות השמונים של המאה ה-19 רכש הקיסר הצעיר כמה מציוריו של בוהרדט, לאוסף הפרטי משלו ולמבני ציבור. בוהרדט הפך לצייר שבאופנה וזכה לשבחים מאדולף רוזנברג, מבקר האמנות המוביל של ימיו, מה שהוביל לכך בוהרדט יצר ידידות אישית עם הקיסר עצמו. בשנת 1898 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד. בשנת 1904, עבודתו החלה להיות יותר צנועה, ומבקר אמנות ששיבח אותו בעבר הבחין באחת התערוכות שלו כי היא "מכילה ציורים רבים אך מעט אמנות".
לעיתים קרובות הוא השתמש בטמפרה לצורך איוריו, מכיוון שמדיום זה מתאים במיוחד להעתקה כהדפס, והוא הצליח לשמור על דרכו במשך זמן רב באופן מפתיע למרות התקדמות חסרת הרחמים של הצילום והמצלמה.[3]
במהלך העשור שקדם למלחמת העולם הראשונה גדלה נתח הסחר האמנותי הגרמני למקום שני אחרי בריטניה. לא רק הספינות עצמן, אלא אפילו המטענים והנוסעים, תוארו במטרה לפרסם את קווי הספנות השונים. העמלות לא איחרו להגיע.
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האמנות שלו כבר הפכה לחלק ממנגנון התעמולה בגרמניה שהוחלט על הפיכתה למעצמה עולמית, ושבה הצי לא היה אלא אחד האלמנטים החיוניים. עבודתו קיבלה הוקרה בקרב מעגל רחב של קונים אמידים. כחבר במועדון היאכטות הקיסרי הוא הצליח להציג את עבודותיו ולהשיג עבודה.[3]
עד לפרוץ המלחמה ניתנה לאמנים האפשרות ללוות את הצי בהפלגותיו ברחבי העולם וכאשר מגבלות הביטחון לא אפשרו זאת עוד, הרגיש בוהרדט כי איבד את הקשר שלו עם הים. זו הייתה תקופה מאוד קשה עבורו.
תוצאת המלחמה הביאה לצמצום צי הסוחר, החרמת ספינות וכתוצאה מכך לא היו לו עוד עמלות. כל שנותר היה לבוהרדט להיות צייר גלויות תמונות נוסטלגיות.
במהלך שנות העשרים של המאה העשרים, ההתאוששות של הסחר הימי הובילה עמלות חדשות עבור האמן, אך הוא מעולם לא הצליח להיות שוב בקנה אחד עם רוח התקופה.
הוא נפטר בבית אבות ב-19 בדצמבר 1945.
תערוכת זיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
לזכר יום השנה החמישים למותו, ארגן המוזיאון תערוכה מעבודותיו. בנוסף לציורים, כרזות, הדפסים ורפרודוקציות של בוהרדט שהוא החזיק באוסף משלו, אסף המוזיאון מספר יצירות ממקורות ציבוריים ופרטיים. מטרת המארגנים הייתה לספק תמונה ככל האפשר של אחרוני גדולי הציירים הימיים.
המיומנות הטכנית של אמן זה שכל כך אהב ספינות וים מתגלה על כל צורותם, ותשומת לב רבה ניתנת לכישוריו כמאייר.
המכון לארכאולוגיה פרהיסטורית של אוניברסיטת ברלין, נמצא בווילה של הנס בוהרדט שנבנתה בשנת 1906 .
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
פרסום קו אוניות -
ניצחון ליבק -
קאפרי -
דגלי איתות -
האדם האחרון
.jpg)
