הסרט הכחול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוניית הקיטור "סיריוס" נחשבת לזוכה הראשונה בסרט הכחול לאחר שהפליגה ב-1838 אל ניו יורק במהירות ממוצעת של 8.03 קשרים

הסרט הכחולאנגלית: Blue Riband, "בְּלוּ רִיבֶּנְד") הוא תואר בלתי רשמי הניתן לאוניית נוסעים שחצתה את האוקיינוס האטלנטי במהלך הפלגה סדירה במהירות שיא. המונח הושאל ממרוצי סוסים ולא היה בשימוש נרחב אלא לאחר 1910. על פי החוקים הבלתי כתובים של התחרות, השיא נקבע לפי המהירות הממוצעת ולא על פי משך ההפלגה, מאחר שאוניות מפליגות בנתיבים שונים. אונייה נחשבת לשוברת שיא אם עברה את השיא הקודם בהפליגה מזרחה, אך אינה זכאית לסרט הכחול אלא אם שברה גם את השיא הקשה יותר בהפלגה מערבה, נגד זרם הגולף.‏[1] מבין 35 אוניות נוסעים טרנס-אטלנטיות המחזיקות בתואר "הסרט הכחול", 25 היו בריטיות, 5 גרמניות, 3 אמריקניות, אחת מאיטליה ואחת מצרפת. 13 אוניות השתייכו לחברת הספנות קונארד ליין (כולל "קווין מרי" של חברת קונארד וייט סטאר), 5 לוייט סטאר ליין, 4 לנורדדויטשר לויד, 2 לקולינס ליין, 2 לאינמן ליין, 2 לגאיין ואחת לבריטיש אנד אמריקן, גרייט וסטרן, המבורג-אמריקה ליין, איטליה נוויגציונה, קומפני ז'נרל טרנסאטלנטיק ו-יונייטד סטייטס ליינס.‏[2] רבות מבין אוניות אלו נבנו בסיוע סובסידיות ממשלתיות נדיבות ותוכננו למלא צרכים צבאיים בעת מלחמה.‏[3] וינסטון צ'רצ'יל העריך כי שתי הקווינים של חברת קונארד סייעו לקיצורה של מלחמת העולם השנייה בשנה אחת.‏[4] אוניית הנוסעים הטרנס-אטלנטית האחרונה שזכתה בסרט הכחול, אוניית הקיטור "יונייטד סטייטס", תוכננה לשמש הן כמובלת צבא הן כאוניית נוסעים מסחרית. עד 1935 לא הוענק כל פרס לאונייה ששברה את השיא. הרולד היילז (1868-1942), פוליטיקאי בריטי והבעלים של חברת הספנות Hales Brothers, העניק לראשונה בשנה זו את גביע הפרס.‏[5] חוקי גביע היילז שונים מן החוקים המסורתיים של הסרט הכחול. בגביע היילז יכולה לזכות אוניית נוסעים מסחרית מכל סוג שהוא בהפלגה לכל כיוון. האונייה הראשונה שקיבלה את הגביע ואינה אוניית נוסעים העורכת הפלגות סדירות (liner) היא מעבורת הנוסעים/מכוניות "הוברספיד גרייט בריטיין"; היא שברה את השיא בהפלגה מזרחה ללא נוסעים ב-1990.‏[6] ברם, "יונייטד סטייסט" מוסיפה להחזיק בתואר הסרט הכחול משום שהאוניות ששברו את השיא אחריה לא היו אוניות נוסעים טרנס-אטלנטיות בהפלגה סדירה מערבה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kludas, Arnold (2000). Record breakers of the North Atlantic, Blue Riband Liners 1838-1952. London: Chatham.
  2. ^ Kludas, Arnold (2000). Record breakers of the North Atlantic, Blue Riband Liners 1838-1952. London: Chatham.
  3. ^ Gibbs, Charles Robert Vernon (1957). Passenger Liners of the Western Ocean: A Record of Atlantic Steam and Motor Passenger Vessels from 1838 to the Present Day. London: Staples Press.
  4. ^ Maxtone-Graham, John (1972). The Only Way To Cross. Collier.
  5. ^ Maxtone-Graham, John (1972). The Only Way To Cross. Collier.‏ Steve Birks (Tuesday, 22 January 2008). "Hanley – Stoke-on-Trent District.‏ The Potteries. Retreived 10 July 2010.
  6. ^ Barbara Lloyd (July 15, 1990).‏ "Yachting: Suit May Be Filed Over Hales Trophy.


11 13 31.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תחבורה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.