הערת שוליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הערת שוליים היא הערה המופיעה בשוליו (בדרך כלל בתחתיתו) של ספר או מאמר, ובה ניתן מידע, שמשיקולים שונים אינו ניתן בגוף הטקסט. בדרך כלל יכול הקורא להתעלם כליל מקיומה של הערת השוליים ולהמשיך ברצף הקריאה.

הערות השוליים נכתבות בדרך כלל על ידי כותב הטקסט כחלק מהטקסט המקורי, אך לעתים ההערות נוספות על ידי כותב נוסף, מאוחר יותר, שעסק בתרגום הטקסט או בפרשנותו.

מטרות של הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים משמשות למטרות שונות:

  • ציון המקור ממנו מצוטט הכתוב.
  • מתן תודה, מפורשת או משתמעת, לגורם שתרם לרעיון המוצג.
  • הפניה לביבליוגרפיה המרחיבה את הדיון בנושא. הערות מסוג זה אופייניות למאמרים מדעיים.
  • היענות לדרישות חוק, למשל ההערה העוסקת בסימן מסחר, כדוגמת ההערה:
UNIX is a trademark of Bell Labs
  • העמקת הדיון בפרטים שאינם נחוצים להבנה ראשונית של הנושא, ולכן הכללתם ברצף עלולה להכביד על הקורא. למען השלמות מוצגים פרטים אלה בהערת שוליים.

ספרות משפטית מתאפיינת בריבוי הערות שוליים, עד שבדפים אחדים עולה גודל השוליים על גודל הטקסט הרגיל. דוגמה קיצונית לכך מהווה עמ' 98 בספר "שיקול דעת שיפוטי" (אהרן ברק, "פפירוס"). בעמוד זה 5 שורות טקסט, שאותן מלוות 38 שורות שבהן 15 הערות שוליים הקשורות לטקסט זה.

סימון הערות השוליים ומיקומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון הופעתה של הערת שוליים נעשה באמצעות רישום מספרה הסידורי. המספר הסידורי רץ לאורך הפרק. כאשר הערות השוליים ניתנות בתחתית כל דף, ניתן להתחיל מחדש מ-1 בכל דף. כאשר הערות השוליים מרוכזות בסוף הספר, רצוי לציין בראש כל עמוד של הערות שוליים את מספרי העמודים אליהן מתייחסות הערות אלה.

לרישום מספרה של הערת השוליים בגוף הטקסט מקובלות שתי שיטות:

  • מספר קטן המורם מעל השורה (superscript), למשל כך 1.
  • מספר הנתון בסוגריים מרובעים, למשל כך [1].

כדי לצמצם את ההפרעה ברצף הקריאה נהוג, בשתי השיטות, למקם את הסימון בסוף משפט. הערת שוליים המציינת מקור של ציטוט מופיעה בסוף הציטוט.

יש הנוהגים לסמן את הערות השוליים בכוכביות; הערה ראשונה בכוכבית אחת, הערה שנייה בשתי כוכביות, וכו'. שיטה זו סבירה כאשר יש רק הערה אחת בדף, אך כאשר ההערות מתרבות נוצרת שורה ארוכה ומכוערת של כוכביות. דרך מיושנת, אשר מתגברת על בעיית ריבוי הכוכביות, היא סימון הערות השוליים באוסף של סימנים מיוחדים. הערה ראשונה בעמוד תסומן בכוכבית, הערה שנייה תסומן בצלבון (†), הערה שלישית תסומן בצלבון כפול (‡) והערה רביעית תסומן בסימן הסעיף (§).

יש טקסטים המשלבים בין שתי השיטות: כוכביות מציינות הערות שוליים תוכניות המופיעות בתחתית העמוד ואילו מספרים מציינים הפנייה למראי מקומות המרוכזים בסוף הטקסט. הערות שוליים המפנות לאסמכתאות ומקורות מסומנות במספר סידורי, ומופיעות בסוף כל פרק. הערות שוליים המוסיפות פרטים שאינם חיוניים לקריאה השוטפת מסומנות בכוכבית ומופיעות בתחתית הדף.

בפרשנות המקרא והתלמוד, הפירושים הם למעשה הערות שוליים לטקסט המקורי (הערות שוליים שנוספו מאוחר יותר). בעיצוב הנפוץ של ספרי תנ"ך, הטקסט המקראי מופיע בחלקו העליון של הדף, והפירושים בחלקו התחתון, בדומה לטיפול המקובל בהערות שוליים בטקסט חילוני מודרני. בעיצוב הסטנדרטי של התלמוד, הטקסט התלמודי מופיע בראש הדף, והפרשנות עוטפת אותו משלושה עברים מלמעלה, מימין ומשמאל ולרוב אף מלמטה.

עיצוב דומה, שבו הערות שוליים פרשניות, שנכתבו לא על ידי הכותב המקורי של הטקסט אלא על ידי פרשניו, מופיעות גם בטקסטים חילוניים מעטים. דוגמה לכך הוא הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" שבהוצאת "הספרייה החדשה", שבשוליו השמאליים מופיעים דברי פרשנות של מרטין גרדנר, ושל המתרגמת לעברית, רנה ליטוין (להבחנה בין שני סוגי ההערות, אלה של גרדנר מסומנות בספרות, ואלה של ליטוין - באותיות).

תוכן הערות השוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הערת שוליים משמשת לציון מקור המהווה אסמכתא, או מקור ממנו מצוטט הטקסט, ייתכן שהערות שוליים אחדות באותו פרק מתייחסות לאותו מקור. במקרה זה יינתנו רק בהערת השוליים הראשונה הפרטים המזהים של מקור זה, ובהערות הבאות תינתן הפניה להערה הראשונה לשם השלמת הפרטים המזהים. המילים המשמשות להפניה מבחינות בין שני מצבים:

  • ההערה בה נמצאת ההפניה עוקבת להערה אליה מתבצעת ההפניה. למקרה זה משמשת המלה "שם", ובאנגלית (או, ליתר דיוק, בלטינית) ibid. הצירוף "שם, שם" פירושו באותו מקור ובאותו עמוד. כאשר ההפניה היא לעמוד אחר באותו מקור, ייכתב מספר העמוד, למשל "שם, עמ' 12".
  • המרחק בין שתי ההערות גדול יותר. למקרה זה משמשת המלה "לעיל", בתוספת שם (מלא או מקוצר) של המקור, ובאנגלית op. cit. או supra.

הערת שוליים כביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים הפך הביטוי הערת שוליים למושג אשר משתמשים בו עבור דברים זניחים יחסית לנושא המקורי. שימוש מפורסם בביטוי זה עשה הפילוסוף אלפרד נורת' וייטהד, כאשר טען כי "כל הפילוסופיה המודרנית אינה אלא הערת שוליים לאפלטון".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Anthony Grafton, The Footnote: A Curious History, Harvard 1997