מאמר מדעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מאמר מדעי הוא מאמר שנכתב על ידי חוקר או קבוצת חוקרים, ומשקף את תוצאותיו של מחקר שבו עסקו.

פרסום מאמר מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסום מאמר מדעי הוא הדרך העיקרית לפרסומו של מחקר בתפוצה רחבה‏[1] ולכן למאמר יש מקום מרכזי בפעילות המדעית. מאמר מדעי מתפרסם בדרך כלל בכתב עת מדעי, בקובץ המאמרים של כנס מדעי, או בקובצי מאמרים אחרים, כגון ספר שיצא לאור לכבודו של חוקר שהגיע לגיל פרישה.

מבנה מאמר מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת פרסומו מלווה המאמר לעתים, בהתאם לנהוג בכתב העת שבו הוא מתפרסם, בתקציר המציג את תמציתו של המאמר. בתחומים אחדים, כגון משפטים, מאפיין ויזואלי בולט של מאמר מדעי הוא ריבוי הערות השוליים, כך שלעתים רוב שטח הדף מוקדש להערות שוליים. הערות אלה משמשות לציון מקורות ואסמכתאות, להפניה לביבליוגרפיה המרחיבה את הדיון בנושא ולהעמקת הדיון בפרטים שאינם נחוצים להבנה ראשונית של הנושא.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביבליוגרפיה

בִּ‏יבלִיוֹ‏גְרַ‏פִיָ‏ה היא תורה שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות ספרים, מאמרים או כל חומר כתוב אחר בעל מאפיינים שונים (כדוגמת תלמוד או תנ"ך). לביבליוגרפיה שתי מטרות עיקריות:

  • אזכור המקורות אותם מצטט הספר או שעליהם הוא מסתמך לשם מתן אסמכתה או קרדיט ליוצרים אחרים. מטרה זו בולטת בעיקר במחקרים או ספרות מקצועית (לדוגמה: ספרות משפטית בה חשוב התקדים והמחקר הפרשני).
  • הפניית הקורא לספרות המרחיבה את הדיבור בנושאי הספר. כמעט כל חיבור אינו צומח בחלל ריק ועל כן ברוב ספרי העיון קיימת חשיבות לביבליוגרפיה מהסוג הזה. יתרה מזו, ביבליוגרפיה קצרה מדי מעוררת חשש שהספר שטחי, משום שמחברו בחן רק מעט מהספרים שראוי לבחון בעת כתיבת הספר.

איכות המאמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר מדעי עובר ביקורת עמיתים. בנוסף לבחינה יסודית של המאמר, שמצריכה מומחיות בתחומו של המאמר, משמשים גם שני כלים שטחיים למדידת איכותו של מאמר אקדמי:

  • המוניטין של כתב העת שבו פורסם המאמר. זה קריטריון שבו ניתן להשתמש מיד עם פרסום המאמר.
  • מספר הציטוטים שהמאמר זכה להם במאמרים אחרים‏[2]. קריטריון זה מצריך זמן, לעתים שנים אחדות, עד שהשפעתו של המאמר מחלחלת למאמרים ופרסומים אחרים.

חרף מערכת הבקרה הקודמת לפרסומו של מאמר מדעי, מתפרסמים לעתים מאמרים שאינם ראויים, כפי שממחישה באופן קיצוני פרשת סוקל. בפרשה נוספת הודיע בפברואר 2010 כתב העת לנסט על הסרת מאמר שפורסם 12 שנה קודם לכן, בנימוק שנמצא שגוי וכולל קביעה שקרית‏[3].

המאמר המדעי ככלי להערכה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר מדעי הוא כלי חשוב, ולעתים עיקרי, להערכת כישוריו של חוקר ולקביעת קידומו האקדמי, כמו גם כלי למדידת תפוקתה של יחידה אקדמית (חוג, פקולטה, אוניברסיטה, ואף כלל האוניברסיטאות במדינה). מדידה זו נעשית לפי מספר המאמרים ולפי איכותם, ויצרה את הביטוי Publish or Perish - פרסם או פרוש, המכוון אל החוקרים. מאמר אקדמי נכתב בדרך כלל על ידי חברי הסגל האקדמי באוניברסיטה או במכון מחקר, וכן על ידי תלמידים לתארים מתקדמים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאמר מדעי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בחלק ממדעי הרוח פרסום ספרים הוא דרך הפרסום העיקרית. דרכים מקובלות נוספות לפרסום הן פרסום פטנטים, כתיבת ערכים באנציקלופדיות מדעיות, מתן הרצאות והצגת פוסטרים בכנסים מדעיים.
  2. ^ הכלי העיקרי לבדיקה זו (ניתוח הציטטות) הוא ה-"Citation Index" שהומצא על ידי ד"ר יוג'ין גרפילד ומופיע במאגר Web of Science של חברת תומפסון. שכלול של מדד זה, הקרוי "אימפקט פקטור" מתייחס לכתבי עת שלמים ומשמש מדד עיקרי לקביעת חשיבותם במדעי הטבע ומדעי החברה. יעילות כלי זה נתונה במחלוקת ומוסכם כי יעילותה במדעי הרוח מועטת.
  3. ^ איתי גל, תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש, באתר ynet‏, 4.2.2010
    Retraction—Ileal-lymphoid-nodular hyperplasia, non-specific colitis, and pervasive developmental disorder in children, The Lancet, 2.2.2010