מאמר מדעי
מאמר מדעי הוא מאמר שנכתב על ידי חוקר או קבוצת חוקרים, ומשקף את תוצאותיו של מחקר שבו עסקו. מאמר מדעי מתפרסם בדרך כלל בכתב עת מדעי, בקובץ המאמרים של כנס מדעי, או בקובצי מאמרים אחרים, כגון ספר שיצא לאור לכבודו של חוקר שהגיע לגיל פרישה. פרסום מאמר מדעי הוא הדרך העיקרית לפרסומו של מחקר בתפוצה רחבה[1] ולכן למאמר יש מקום מרכזי בפעילות המדעית.
מאמר מדעי עובר ביקורת עמיתים, והוא כלי חשוב, ולעתים עיקרי, להערכת כישוריו של חוקר ולקביעת קידומו האקדמי, כמו גם כלי למדידת תפוקתה של יחידה אקדמית (חוג, פקולטה, אוניברסיטה, ואף כלל האוניברסיטאות במדינה). מדידה זו נעשית לפי מספר המאמרים ולפי איכותם, ויצרה את הביטוי Publish or Perish - פרסם או פרוש, המכוון אל החוקרים. מאמר אקדמי נכתב בדרך כלל על ידי חברי הסגל האקדמי באוניברסיטה או במכון מחקר, וכן על ידי תלמידים לתארים מתקדמים.
בתחומים אחדים, כגון משפטים, מאפיין ויזואלי בולט של מאמר מדעי הוא ריבוי הערות השוליים, כך שלעתים רוב שטח הדף מוקדש להערות שוליים. הערות אלה משמשות לציון מקורות ואסמכתאות, להפניה לביבליוגרפיה המרחיבה את הדיון בנושא ולהעמקת הדיון בפרטים שאינם נחוצים להבנה ראשונית של הנושא.
בנוסף לבחינה יסודית של המאמר, שמצריכה מומחיות בתחומו של המאמר, משמשים גם שני כלים שטחיים למדידת איכותו של מאמר אקדמי:
- המוניטין של כתב העת שבו פורסם המאמר. זה קריטריון שבו ניתן להשתמש מיד עם פרסום המאמר.
- מספר הציטוטים שהמאמר זכה להם במאמרים אחרים[2]. קריטריון זה מצריך זמן, לעתים שנים אחדות, עד שהשפעתו של המאמר מחלחלת למאמרים ופרסומים אחרים.
בעת פרסומו מלווה המאמר לעתים, בהתאם לנהוג בכתב העת שבו הוא מתפרסם, בתקציר המציג את תמציתו של המאמר.
חרף מערכת הבקרה הקודמת לפרסומו של מאמר מדעי, מתפרסמים לעתים מאמרים שאינם ראויים, כפי שממחישה באופן קיצוני פרשת סוקל. בפרשה נוספת הודיע בפברואר 2010 כתב העת לנסט על הסרת מאמר שפורסם 12 שנה קודם לכן, בנימוק שנמצא שגוי וכולל קביעה שקרית.[3]
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Citation Index שהומצא על ידי ד"ר יוג'ין גרפילד
- יעקב הכט ואורן גולן, ידע מדעי ותרבות אקדמית בעידן האינטרנט, באתר של איגוד האינטרנט הישראלי
[עריכה] הערות שוליים
- ^ בחלק ממדעי הרוח פרסום ספרים הוא דרך הפרסום העיקרית. דרכים מקובלות נוספות לפרסום הן פרסום פטנטים, כתיבת ערכים באנציקלופדיות מדעיות, מתן הרצאות והצגת פוסטרים בכנסים מדעיים.
- ^ הכלי העיקרי לבדיקה זו (ניתוח הציטטות) הוא ה-"Citation Index" שהומצא על ידי ד"ר יוג'ין גרפילד ומופיע במאגר Web of Science של חברת תומפסון. שכלול של מדד זה, הקרוי "Impact Factor" מתייחס לכתבי עת שלמים ומשמש מדד עיקרי לקביעת חשיבותם במדעי הטבע ומדעי החברה. יעילות כלי זה נתונה במחלוקת ומוסכם כי יעילותה במדעי הרוח מועטת.
- ^ איתי גל, תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש, באתר ynet, 4.2.2010
Retraction—Ileal-lymphoid-nodular hyperplasia, non-specific colitis, and pervasive developmental disorder in children, The Lancet, 2.2.2010