הפוני הקטן שלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הפוני הקטן)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מתוך סדרת הטלוויזיה המצוירת

הפוני הקטןאנגלית: My Little Pony) הוא בובת פוני קטנה בצבעים פסטליים מגוונים. בובות הפוני הראשונות יצאו בשנת 1983, על ידי חברת "הסברו" ולאורך השנים נוצרו הבובות בארבע גרסאות שונות. שמות הגרסאות לפי סדר הופעתן: דור ראשון, דור שני ודור שלישי, ולאחרונה יצא דור רביעי.

בובות הפוני הקטן הן בובות פלסטיק צבעוניות, בעלות רעמה צבעונית. בדרך כלל מגיעות בובות הפוני עם מברשת משלהן, ולעתים אף עם מוצרים נלווים נוספים כגון: סקטים, ערכת פיקניק, מיטה, חיית מחמד ועוד.

ב-1982 שווקו שישה סוגים של פונים בלבד אך החל משנת 1983, נכנס לשוק מגוון רחב יותר של בובות וביניהן: חדי קרן, פגסוסים, פוני סוס ים, פוני בעלי כנפי פרפר, בייביס, פוני בן, משפחות שלמות, פוני בלרינה, פוני עם שיער שצומח, פוני נוצץ בחושך, פוני מדבר וכן הלאה.

לכל בובות הפוני הקטן, בכל הדורות, ישנו ציור על הישבן - זהו "הסמל" שלהם. למשל, לפוני מסוג Lemon Drops (טיפות לימון) ישנו עיטור של טיפות סגלגלות על רקע צהוב.

הדור הראשון (G1) - "עמק החלומות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור הראשון ראה אור בין השנים 1983 - 1992 ונחל הצלחה עצומה ברחבי העולם. היו אף מספר מדינות כמו הולנד, ברזיל, מקסיקו, ספרד, צרפת, ארגנטינה ותאילנד אשר ייצרו "פוני קטן" הייחודי אך ורק להן. בובות ייחודיות אלו נחשבות כיום בעיני אספנים כפריט נדיר ויקר מאוד.

ה-G1 מאופיין בכך שעל ישבנו יש ציור משני הצדדים (לעומת ה-G3). הוא ה"דור" הכי גדול של פונים (ה-G2 הוא הקטן ביותר בגודלו) וגם הדור הרחב והמגוון ביותר מבחינת האפשרויות השונות. בשנים האחרונות לייצורם של ה-G1, החלה הסברו להשתמש בפלסטיק ממוחזר, מה שגרם לפונים רבים להתכלות במהרה.

הדור השני (G2) - "גן החברות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1997 - 2000 חזרו הפונים הקטנים אל השוק, במראה חדש, הם היו רזים יותר, קטנים יותר, והזכירו במעט חמור קטן. הפוני הקטן הזה אשר מכונה G2 נחל כישלון מהדהד במכירות, וניתן היה למצוא אותו במספר מדינות מצומצם (בהן ישראל והולנד). יש חנויות שמחזיקות במוצר עד היום אף על פי ש"הסברו" חדלה לייצר אותו.

הדור השלישי (G3) - "פוניוויל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור השלישי של הפוני הקטן, יצא לאור בשנת 2003 ועדיין מיוצר כיום. דור זה דומה הרבה יותר לדור הראשון, ונחל הצלחה. בשנתו הראשונה נראו רק סוסי פוני רגילים ללא כנפיים או קרניים ולא היו "תינוקות", אך כבר בשנה השנייה והשלישית, ראו אור גם בייביס פוני וכמה פגסוסים. חברת "הסברו" הצהירה כי בכוונתה לייצר גם חד קרן.

הייחוד של הפונים מסוג G3 הוא הסמל שמופיע רק על צד אחד של הישבן, הצד המוצג לראווה (The Display Side) ובנוסף, על אחת מרגליהם מצויר לב קטן. אצל רוב הפונים הלב מסמל שבתחתית הרגל ישנו מגנט, המגנט נועד להפעיל מוצרים נלווים כמו "באר המשאלות". בשנה הראשונה לייצורם של ה-G3 הייתה בעיה וחלק מהלבבות לא צוירו על הרגל הנכונה.

"פרויקט הפונים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 יצאה הסברו בקמפיין שנקרא The Pony Project. הקמפיין המבוסס על מעשיהם של אספנים כבר משנות ה-80, נתן לאמנים מוכרים (ביניהם בריטני ספירס) בובת פוני בממדי ענק, ואלה התבקשו לעצב "את הפוני שלהם".

הדור הרביעי (G4) - "חברות זה קסם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפוני הקטן שלי: חברות זה קסם

ב-2010 יצא הדור הרביעי של המותג, לצד סדרת טלוויזיה, המשודרת בערוץ-בת של דיסקברי, Hub Network. בעקבות מאמר בקורתי עליה פרי עטו של המבקר עמיד עמידי, הסדרה זכתה לתשומת לב רבה ולהצלחה בקרב מבוגרים ובני-עשרה, למרבה ההפתעה של המעריצים עצמם, בעיקר בזכות האתר 4צ'אן ובגלל מעורבותה של היוצרת לאורן פאוסט (אשר גם עבדה על בית פוסטר לחברים דמיוניים ועוד). בעקבות הצלחתה של הסדרה בקרב קהל מבוגר יותר, החלו הבדיחות המיועדות למבוגרים, אשר נכחו עוד קודם, להרבות, והמסרים הפכו מורכבים יותר. חלק ממעריצי הסדרה מכנים עצמם "bronies" (שילוב של "bro" ו-"pony"). לקראת סוף 2011 יצאה עונה שנייה, אשר גם היא זכתה להצלחה. עונה שלישית עם 13 פרקים יצאה בתחילת 2012. עונה רביעית יצאה עם 26 פרקים בסוף 2013.

הדור הרביעי גם הצליח במשחקי המחשב, כיום במשחקי מחשב ובעיקר ב-Team Fortress 2 יש הרבה מפות של סדרה זאת כגון: dm_ponyville_b3 ו-dm_ponyville_b7 ועוד מפות. הוא גם הצליח בתחום הסרטונים ביוטיוב שהכינו עם Garry's Mod סרטונים של הפונים עם הדמויות של ה-Team Fortress 2.

מדיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השמונים והתשעים, בעקבות תופעת "הפוני הקטן" שודרו שתי סדרות טלוויזיה מצוירות ומספר סרטים העוסקים בפונים. המוכר שבהם, "ההרפתקאה של פיירפלי" הציג לראשונה את הפונים ומעלליהם. כמו כן בסדרת הטלוויזיה, הוצגו חבריהם האנושיים של הפונים, מייגן, מולי ואחיהם (שאף זכו מאוחר יותר לבובות משל עצמם). עם ייצור הפונים החדשים, יצאו גם סרטים חדשים, בעיקר בתקופת החגים. סרטים אלו הגיעו היישר אל ה-DVD, ולעתים נמכרו בחנויות יחד עם בובת פוני. בישראל שודרה הסדרה "הפוני הקטן" בערוץ 1 בשנות התשעים המוקדמות, ובשידורים חוזרים בערוצים השונים.

מדיות נוספות של הסדרה הם משחקי וידאו, אשר לא זכו לצלחה רבה. ה"bronies",המעריצים הבוגרים של דור-4, החליטו על דעת עצמם ליצור משחקים או מודים למשחקים קיימים, המבוססים על הסדרה, ביניהם משחק הלחימה "Fighting is magic" ועוד.

עולם האספנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנה העשירית לייצור הפוני הקטן, שהוגדרה כשנה חגיגית, והוצגו בה פונים יוצאי דופן, החליטה "הסברו" להפסיק את ייצור המוצר. החלטה זו גררה מכתבים נזעמים מצד הקהל. הדור הראשון, שהופסק ייצורו, הפך במהרה לפריט אספנים. ב-2005, הגיע מחירו של פוני ייחודי ונדיר, ב-eBay ל-1000 דולר. כיום מחיריהם של הפונים מהדור הראשון נעים בין חמישה ועד מאות דולרים.

"הסברו" איבדה את זכויות היוצרים על הפונים מסוג G1, ולכן, רשאים היום האספנים לעשות ככל העולה על רוחם בבובות.

המצרך הכי מבוקש בעולם האספנות, נקרא MOC או MIB שמשמעו פוני שנשמר באריזתו המקורית מאז שנות השמונים (MINT ON CARD/ MINT IN BOX ). המחירים לפונים במצב כזה נעים, מ-25 דולר עבור פונים נפוצים ועד ל-400 + דולר עבור פונים נדירים, או עבור פונים שיש בהם תקלות מפעל. בקרב האספנים נהוג כי אספן המניח ידיו על פוני במצב MOC לא פותח את האריזה ואם ברצונו בפוני זהה, הוא נוהג למכור את המוצר ולקנות אחד פתוח.

האספנים מסווגים את מצב הפונים מ-BAIT (זהו פוני במצב רע: שיער גזור, כתמים על הפלסטיק), אותו הם נוהגים "לבנות מחדש" (CUSTOME), ועד ל-NEAR MINT (הכי קרוב לפוני ארוז).

כיום השיקה הסברו את הסדרה של הG4 וניתן להשיג אותה במקומות שונים, במיוחד במקדונלד'ס. צעצועים אלה התקבלו בזילזול יחסי בקרב מעריצי הG4, במיוחד לאור העובדה שעיצובם אינו מזכיר ולו במקצת את הפונים של הG4.

הפוני הקטן בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, ניתן למצוא את צעצועי הפוני הקטן ברוב חנויות הצעצועים. אך, המבחר מועט בהרבה משהיה בתקופת הדור הראשון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]