הפועל ואשת הקולחוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל על בול סובייטי

פסל הפועל ואשת הקולחוזרוסית: Рабо́чий и колхо́зница Rabochiy i Kolkhoznitsa) הוא פסל מפורסם במוסקבה שגובהו הוא 24.5 מטר עשוי נירוסטה שהוקם על ידי ורה מוחינה עבור התערוכה העולמית של פריז (1937) ולאחר מכן עבר אל הכניסה הראשית של מרכז התערוכה של כל רוסיה. הפסל הוא דוגמה של הסגנון ריאליזם סוציאליסטי הדומה אל סגנון אר דקו. הפסל מסמל את העובד המחזיק באוויר פטיש ואת אשת הקולחוז המחזיקה מגל. יחד סימל הפסל את הפטיש והמגל שהיה סמלו של הקומוניזם וגם סמלה של ברית המועצות. הפסל המקורי הפך להיות לסמל כמעט רשמי של הסוציאליזם ועותקים שלו הוצבו במקומות רבים בערי ברית המועצות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסל נוצר במקור כדי לשמש בתור כתר עבור הביתן הסובייטי (אדריכל: בוריס יופן) של היריד העולמי. מארגני היריד הציבו את הביתן הסובייטי של ברית המועצות מול הביתן גרמניה הנאצית לאורך השדרה המובילה אל ארמון שאיו על הגדה הצפונית של נהר הסיין. מוחינה קיבלה את השראתה ליצירת הפסל מתוך השראה שקיבלה מן הפסלים: קוטלי הטיראנים וניקה מסמותרקיה וגם מן המנון צרפת, ומן האדריכל הצרפתי פרנסואה רוד שהקים את "שער הניצחון בפריז" כדי להביא את הפסל לתחרות סמלית של אמון בריאליזם הסוציאליסטי בלב פריז. הסמליות של שתי דמויות פוסע מן המזרח למערב, כפי שנקבע לעמוד על גג הביתן הסוביייטי,

אמנם כפי שמוחיחנה תארה לדעתה הפיסול שלה נועד "להמשיך את הרעיון הטמון במבנה, וכן פסל זה היה אמור להיות חלק בלתי נפרד של המבנה כולו" והפסל אכן שימש בתור חלק בלתי ניפרד של הביתן הסובייטי והוקם מחדש בכניסה אל מרכז התערוכה של כל רוסיה על בימה גבוהה.

בשנת 1941 נבחר הפסל למקום ראשון בתחרות פרס ברית המועצות ופרסם את מוחינה בתור אומנית מובילה.

הפסל הוסר לשיפוץ ושיקום שיקום בשנת 2003 לקראת אקספו 2010. התוכנית המקורית הייתה להחזירו בשנת 2005, אבל בגלל שהיריד העולמי לא הוענק למוסקבה אלא לשאנגחאי תהליך השיקום עוכב על ידי בעיות כלכליות והתקנה מחדש.

הפסל חזר למקומו הסופי בכניסה אל מרכז התערוכות במוסקבה ב-28 בנובמבר 2009 ונחנך באופן סופי ב-4 בדצמבר 2009 בליווי זיקוקי דינור. הפסל שוחזר יחד עם הביתן הסובייטי שהיה ביריד העולמי של פריז ב-1937, הפסל החדש הוגבה אל 34.5 מטר (הפסל הישן היה 10 מטר) עד 60 מטרים (הביתן החדש הוא 34.5 מטר בתוספת 24.5 מטרים בגובה של הפסל)

שימוש בתקשורת הסובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקולנוע הסובייטי שימש הפסל בתור פתיח של סרטי תעמולה קומוניסטיים ואף נבחר לשמש בשנת 1947 בתור הסמל של אולפני מוספילם

קואורדינטות: 55°49′42″N 37°38′44″E / 55.82833°N 37.64556°E / 55.82833; 37.64556

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]