הצבעוני השחור

הצבעוני השחור, המוכר גם בשם החבצלת השחורה, הוא רומן היסטורי מאת אלכסנדר דיומא האב שפורסם בשנת 1850.

עטיפת הספר

העלילה

ברומן זה מגולל דיומא את סיפורו של קורניליוס ואן ברל, איש צעיר ובעל כסף רב שמגדל בזמנו הפנוי פרחים (ביניהם הוא מנסה לגדל ציבעוני שחור). באותו הזמן, מוצע פרס של כ-100,000 למי שיצליח לגדל את הצבעוני השחור. אייזק בוקסטל, שכנו של קורניליוס, מקנא ומלשין ששכנו דיבר ושיתף פעולה עם פושע ממשלתי שנקרא קורניליוס די ויטא. ואן ברל מושלך לכלא. לאחר זמן לא רב, ואן ברל פוגש את בתו של הסוהר, רוזה, ומתאהב בה. היא עוזרת לו בגידולו של הציבעוני, וזאת בגלל שהצבעוני השחור הוא ההוכחה לחפותו של האסיר, ודי ויטא. לאחר שהצליחו השניים בגידול הפרח, הם מחליטים יחדיו לשלוח הודעה לנשיא מגדלי הפרחים של אותו אזור, שהצליחו לגדל צבעוני שחור. הנשיא מקבל את הפתק, אבל באותו זמן נגנב הצבעוני השחור על ידי בוקסטל. לבסוף, רוזה מצליחה לשכנע את הנסיך ואת נשיא מגדלי הפרחים, שרוזה וקורניליוס הם הזוכים המאושרים. הסיפור מסתיים בחתונתם של קורניליוס ורוזה.

הקשרים היסטוריים

הרומן מבוסס בחלקו על דברים שקרו בהיסטוריה של הולנד. הרומן מתחיל בכך שהאחים דה ויט, שאחד מהם, יוהאן דה-ויט, היה ראש ממשלה, ושניהם הנהיגו את הולנד, ניהלו קשרים טובים עם מלך צרפת, טובים מדי, לדעת העם. ולכן, העם לא רצה בהם עוד כמנהיגים, ורצה במקומם את ויליאם לבית אורנז'. העם אילץ אותם לחתום שהם מסכימים להנהגתו של וילם, ולאחר שצרו על ביתו של אחד האחים, אותו אחד חתם והוסיף ליד "חתימה כפויה". העם התרגז על האחים דה ויט עוד יותר, ומישהו העליל על קורנליוס דה ויט עלילה, שבגללה שפטו אותו להגליה. אבל לעם לא הספיקה הגליה, והם רצחו גם אותו וגם את אחיו. לא כל הסיפור קשור להיסטוריה, אבל האחים דה-ויט אכן חיו בהולנד.

תרגומים לעברית

הספר תורגם לעברית שלוש פעמים:

• החבצלת השחורה, תרגם יצחק שנהר, הוצאת מצפה, תרצ"ה. תרגום זה ראה אור גם בהוצאת ש.שרברק בשנת תשל"א.
• הצבעוני השחור, תרגם יוסף כץ, הוצאת כתר, תשל"ח.
• הצבעוני השחור, תרגם ועיבד לעברית קלה יצחק לבנון, הוצאת מסדה-פרס, תשל"ט.

קישורים חיצוניים

• יהודה בלו, מגפת הצבעוני השחור, באתר "רשימות מן התיבה הלבנה", 5 בדצמבר 2005
• אלכסנדר דיומא האב, ‏הצבעוני השחור, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)