הרגיסטר המודאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רגיסטר מודאלי (בלועזית:Modal voice) או קול מודאלי הוא חלק מן הקול האנושי אשר נעשה בו שימוש לרוב בדיבור, נאום ושירה, אף אם כי ישנם זמרים ששרים גם (או בכלל) עם רגיסטרים אחרים, בהתאם לסוגה המוזיקלית.

המושג "מודאלי" מתייחס למצב התהודה של מיתרי הקול, כלומר, את השילוב האופטימלי של זרימת האוויר ומתח בית הקול עם רעידות מקסימלית.

הקול המודאלי הוא הקול האידאלי מבין ארבעת הרגיסטרים לזיהוי הקול האנושי, מאחר שהתהודה שלו מושפעת בין היתר מחלל הלוע, חלל האף וחלל הפה שבגוף האדם. הוא מתחיל ונגמר במקומות שונים בתוך הקול האנושי, בהתאם למנעד וסוג הקול.

פיזיולוגיה של הקול המודאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגיסטר המודאלי, תנועת הגל כוללת את המיתר כולו, וסדק הקול (גלוטיס) נפתח בחלקו התחתון בתחילה ואחר כך בחלקו העליון. בעת הפקה של צליל,שרירי מיתרי הקול מתכווצים וגורמים לסגירה בו זמנית של כל אחד ממיתרי הקול אל קו האמצע של המרווח ביניהם. כאשר מיתרי הקול סגורים,זרם אוויר עולה מהריאות,יוצר לחץ אוויר רגעי מתחת למיתרי הקול,פורץ דרכם וגורם להם לרטיטות מהירות.זרם האוויר העובר דרך מיתרי הקול הרוטטים הופך לגלי קול.גלי הקול ממשיכים בדרכם במעלה קנה הנשימה אל חלל הלוע,חלל האף וחלל הפה, שם הם מעוצבים באמצעות איברי ההיגוי לקול המודאלי.