ויליאם הנרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויליאם הנרי
William Henry
1774 –‏ 1836
William Henry.jpg
תרומות עיקריות
חוק הנרי

ויליאם הנריאנגלית: William Henry‏; 12 בדצמבר 17742 בספטמבר 1836) היה כימאי אנגלי הידוע בזכות חוק הנרי שפותח על ידו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-12 בדצמבר 1774 במנצ'סטר, לתומס הנרי ומרי קינסיי (Kinsey). אביו היה רוקח ובעל עסקי כימיקלים.

בילדותו נפגע בתאונה שבעקבותיה היה מוגבל בפעילותו וסבל מכאבים כל חייו.

ב-1795 החל לימודי רפואה באדינבורו. במקביל שמע גם הרצאות בכימיה. הוסמך כרופא ב-1807. עבד זמן מה כרופא בבית חולים במנצ'סטר, אך עקב בעיות בריאות עזב את הרפואה והצטרף לעסקי הכימיקלים של אביו[1]. נישא ב-1803 למרי ביילי (Bayley).

התאבד בירייה, עקב מצבו הבריאותי, ב-2 בספטמבר 1836, בפנדלברי (Pendlebury) שליד מנצ'סטר.

פעילותו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסיסות גז בנוזל (חוק הנרי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרי עסק רבות בחקר השפעת הטמפרטורה והלחץ על מסיסות גזים בנוזלים. על סמך מחקרים אלה ניסח את "חוק הנרי הנקרא על שמו. החוק קובע כי "בטמפרטורה קבועה, כמות גז נתון, המומס בנוזל מסוג ונפח נתונים, הינה ביחס ישר ללחץ החלקי של גז זה בשווי משקל עם הנוזל". את החוק והניסויים שעליהם התבסס הציג ב-1803 בחברה המלכותית במאמר בשם: "Experiments on the Quantity of Gases Absorbed by Water, at Different Temperatures, and under Different Pressures".

ספרו על כימיה נסיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1799 פרסם ספר לימוד על כימיה נסיונית (Elements of Experimental Chemistry) שעורר התעניינות רבה ועד 1829 הודפס ב-11 מהדורות.

פעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה של התגליות הכימיות. הנרי התכוון לכתוב את ההיסטוריה של התגליות הכימיות מאז אמצע המאה ה-18. לשם כך אסף חומר על שלה, קוונדיש, ג'וזף בלק, פריסטלי, ולבואזיה. אבל הספיק רק לפרסם את המאמר על פריסטלי.

הנרי התעניין בכמה וכמה נושאים שהיו בוויכוח בין בכירי הכימאים של התקופה:

אותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנרי באתר של החברה המלכותית
  2. ^ אמנם כבר ב-1789 לבואזיה רשם את הפחמן כיסוד בספר הלימוד שכתב, זאת על סמך עבודה של קלוד לואי ברטולה, גספאר מונז' וא. ונדרמונד שהתפרסמה ב-1779. אבל עדיין היו באנגליה כימאים (Austin, Beddes) שטענו שהפחמן אינו יסוד. המאמר של הנרי יצא נגד הטענות של אלה.
  3. ^ המקובלה במדע באותה תקופה הייתה שחומצה חייבת לכלול חמצן, לכן ניסו במשך שנים לבודד את החמצן מחומצת המימן הכלורי. רק ב-1810 הוכח על ידי האמפרי דייווי שזוהי חומצה ללא חמצן. הנרי היה קרוב לגילוי הזה כבר ב-1800.
  4. ^ גם אביו, וגם בנו ויליאם צ'ארלס הנרי היו חברי החברה המלכותית.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.