האמפרי דייווי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האמפרי דייווי
Humphry Davy
1778 –‏ 1829
Humphrydavy.jpg
תרומות עיקריות
חקר תכונות תחמוצת החנקן. גילוי אשלגן, נתרן, סידן, סטרונציום ובריום. קיבל גושים של המתכות והוכיח כי הם יסודות.

סר האמפרי דייוויאנגלית: Humphry Davy‏; 17 בדצמבר 1778 - 29 במאי 1829) היה כימאי בריטי ונשיא החברה המלכותית בשנים 1820-1827. מאז שנת 1877 מעניקה החברה המלכותית מדליה על שמו מדי שנה, מדליית דייווי, לכימאים בולטים. ב-1816 זכה במדליית רמפורד. נשיא החברה המלכותית 1820 - 1827.

נולד ב-17 בדצמבר 1778 בפנזנס שבקורנוול, אנגליה. לאחר שאביו נפטר ב-1794 הוא החל לעבוד בבית מרקחת כדי לפרנס את המשפחה. לאחר שקרא מאמר של אנטואן לבואזיה החל להתעניין בכימיה.

תגליותיו בכימיה היו רבות, ובהן:

  • חקר תכונות תחמוצת החנקן (גז הצחוק) והשפעתה על גוף האדם. 45 שנה מאוחר יותר החלו להשתמש בו רופאי שיניים כסם הרדמה.
  • חקר תופעת האלקטרוליזה. עבודתו הביאה אותו להציע כי יסודות בתרכובת כימית מוחזקים יחד על ידי כוחות חשמליים.
  • הגה את הרעיון כי ניתן להפריד תחמוצות של מתכות אלקליות רק בצורתן הנוזלית. כך הצליח ב-1807 לקבל גושים של המתכות ולהוכיח כי הם יסודות.
  • גילה את האשלגן ואת הנתרן ותיאר את תכונותיהם. ב-1808 גילה את הסידן, הסטרונציום והבריום. גדולתו בכך שהוא הצליח לבודד את המתכות הטהורות מתרכובותיהן.
  • כלור התגלה על ידי וילהלם שיל ב-1774, אך דייווי היה זה שהוכיח כי גז זה הוא יסוד כימי.

דייווי עבד בניסויו עם גזים רעילים לאורך שנים ולא היה מודע לסכנות הטמונות בהם. ב-1827 חלה, וב-1829 נפטר בז'נבה שבשווייץ.

מבין תלמידיו של דייווי ידוע במיוחד מייקל פאראדיי. דייווי קיבל את פאראדיי לעבודה כעוזר מעבדה, למרות שלפאראדיי לא הייתה השכלה פורמלית, והשכלתו התבססה על ספרים שקרא במסגרת עבודתו כשוליה של כורך ספרים. במעבדתו של דייווי, החל פאראדיי בתגליותיו הגדולות על הקשר שבין חשמל למגנטיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]