חומר חלקיקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חלקיקי חומר (Particulate Matter - PM), הם שברים קטנים של חומר נוזלי או מוצק הנמצאים בגז או נוזל. יש להבדיל מונח זה מאירוסול, אשר מתייחס לחלקיקי חומר מוצק וגז יחדיו. מקורות חומר חלקיקי עשויים להיות טבעיים או מעשה ידי אדם. מקורות נפוצים הם פרחים (התורמים אבקנים), שריפות (בעיקר ממנועי דיזל), כרייה, בנייה (חול ומתכות) וסופות חול טבעיות.

המונח PM10 מתאר את כמות החומר החלקיקי שקוטרו האירודינמי הוא 10 מיקרומטר או פחות. זהו מדד נפוץ לאיכות אוויר, עקב השפעותיו הבריאותיות הרחבות. השפעות אילו כוללות שיעול וגירוי של קנה הנשימה ושל העיניים. ככל שהחלקיק גדול יותר, כך סכנתו פוחתת כיוון שהוא בעל סיכוי גדול יותר להיתפס על ידי האף או הגרון ולהיפלט בנשימה על ידי שיעול או להיבלע. גם בריכוזים נמוכים יחסית, מוגברות תופעות השיעול בחולי קצרת[1]

התקן הישראלי לחומר חלקיקי נשים (RSP - Respirable Particles) הוא 300 מיקרוגרם למטר מעוקב לשלוש שעות, 200 מיקרוגרם למטר מעוקב ליממה ו- 75 מיקרוגרם למטר מעוקב לשנה. זאת לעומת התקן האמריקאי של 50 מיקרוגרם למטר מעוקב לשנה ו- 150 מיקרוגרם למטר מעוקב ל-24 שעות‏[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מחקר שנעשה לבדיקת ההשפעות הבריאותיות של חלקיקי PM10 בארצות הברית [1]
  2. ^ כפי שניתן לראות בקישור המומלץ לאתר המשרד להגנת הסביבה
Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.