סופת חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סופת חול בעלת ממדים נרחבים בטקסס, 1935.
סופת חול חולפת מעל אזור ים סוף בדרכה מערב הסעודית למצרים (13 במאי 2005).
סופת חול בראשון לציון, דצמבר 2010

סופת חול או סופת אבק היא תופעה מטאורולוגית בה רוח מנתקת גרגרי חול ואבק מן הקרקע ומעלה אותם מעלה לכדי יצירת ענן אבק וחול.

ההבדל בין סופת חול לסופת אבק הוא משך הסופה. חלקיקי החול כבדים מאבק, ולכן הרוח נושאת אותם באוויר פחות זמן. לעומת זאת, האבק, בעל המשקל הזעיר, יישאר באוויר זמן ארוך יותר, וכך עשויה הסופה להגיע למקומות רחוקים יותר.

התופעה נפוצה בצפון אמריקה, בחצי האי ערב, במדבר גובי שבמונגוליה, הטאקלמן שבצפון סין, במדבר סהרה, בנגב ובמקומות נוספים. סופת החול היא בדרך כלל תוצאה של פגיעה פתאומית של אוויר חם בקרקע. האוויר שמעל החול מתחמם ומתרומם. כך נוצרים הבדלים בלחץ האוויר ובטמפרטורה. הרוחות הקרירות יותר מתחילות לנשוב במהירות ומתחזקות עד כדי להזיז חולות.

סופות חול המגיעות ממדבר סהרה, אל אירופה נקראות "סימוּן". שאריות של סופות כאלו מצויות גם בקרקעית האוקיינוסים והימים הקרובים למקום ההתרחשות. סופות אלו עשויות להגיע עד לגובה של כ-1,500 מטרים.

סופות חול יכולות ליצור מצב ראות אפס, מצב שכלל לא ניתן לראות בעת התרחשותו. במצבים כאלו מומלץ לא לצאת ממקום מחסה, ולהימנע מפעילות גופנית מחוצה לו.

בישראל נפוצות סופות חול, המגיעות מירדן[דרוש מקור], מהנגב וממדבר סהרה.

תנאים לסופת חול[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסופת חול יש מספר תנאים על מנת שהיא תיווצר:

  • חול דק - ככל שגרגרי החול קטנים יותר, קל יותר לרוח לשאת אותם. לכן, סופות חול מתרחשות בדרך כלל במדבריות, שם גרגרי החול קטנים. בחוף הים, לעומת זאת, גרגרי החול עבים מאוד, ולא מצליחים להתרומם מעבר לזמן קצר.
  • יובש החול - חול חייב להיות יבש כדי שהרוח תוכל לשאת אותו. אדמות מסוימות נמסות במים והופכות למוצקות וכבדות יותר. לכן, כאשר לחות האוויר נמוכה יותר, גבוה יותר הסיכוי לסופת חול.
  • עוצמת הרוח - הרוח צריכה להיות חזקה מספיק על מנת שתוכל להרים את גרגרי החול. ברוב האזורים המדבריים מספיק שהרוח תהיה בעוצמה של 20 קשר.
  • יציבות האוויר - כאשר הקילומטרים התחתונים של האטמוספירה אינם יציבים נוצרים זרמי אוויר אנכיים אשר מסיעים את החול והאבק כלפי מעלה. כאשר האטמוספירה יציבה לא תיתכן סופת חול.

התפתחות הסופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור המתאר את אחת מדרכי ההיווצרות של סופת החול.

סופת חול מתפתחת בשני שלבים עיקריים:

  • הינתקותם של גרגרי חול ואבק מן הקרקע.
  • העלאתם של גרגרי החול והאבק מן כלפי מעלה.

שני השלבים האלו מתרחשים עד לכדי יצירת מעין ענן.

ישנן שתי אפשרויות ליצירת סופת אבק. הראשונה, הינתקות של חול מתילי חול. צורת הקרקע החולית נעשית כצורה של מעין גל, וה"קצוות" של הגל ניתקים על ידי הרוח.

תהליך נוסף שעשוי להתרחש הוא היווצרות של הפרשי לחץ בין האוויר שנמצא בין גרגרי החול לבין האוויר אשר נמצא מעל החול. לחץ האוויר יפחת אם תנועתו תוגבר, כך שהאוויר המצוי בין הגרגרים נדחף החוצה, משחרר את הלחץ, מתגבר על כוח המשיכה וגורם להעלאתם של החלקיקים. הגרגרים הגדולים יותר, אותם הרוח אינה מסוגלת לשאת, נופלים חזרה וגורמים להקפצה (בלעז:Salta) של גרגרים אחרים.

כאמור גרגרי החול אינם מגיעים לגובה רב בסופת חול עקב מסתם. לאחר שעלו כמה מאות מטרים הם נופלים ואינם מגיעים למרחקים גדולים מאזור ההתאבכות. לעומתם, גרגרי האבק נופלים לאטם, נישאים בקלות על ידי הרוח, מגיעים לגובה של קילומטרים וגומאים מרחק עד אלפי קילומטרים עד שקיעתם.

תמונת לווין של סופת חול הנישאת מצפון אפריקה אל האוקיינוס

גורמים נוספים שמשפיעים על יצירת סופת החול הם זרמים עולים של מערבָּל (קונווקציה, Convection) הקיימת ביום, על כן סופות חול מתרחשות בעיקר ביום. יתר על כן, שקע ברומטרי או חזית עשויים גם הם לגרום לעליית האוויר.


סופת חול בעלת ממדים רחבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן סופות אשר נוצרות עקב מערכות סינופטיות עם רוחות בעוצמה חזקה במרחב גדול. לדוגמה, שקע חזיתי אשר עובר בצפון אפריקה בהיעדר גשמים עקב היובש, גורם לסופות חול נרחבות. כמות החול הגדולה במדבר סהרה יוצרת ענני אבק המגיעים לאירופה ולאסיה, ולעתים אף לאמריקה, שם גורמים לאובך.

סוגים שונים של רוחות מדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזורי הנשיבה של רוחות המדבר בכינויין

סופות אבק נוצרות במקומות יבשים כאשר רוחות חזקות נושאות כלפי מעלה גרגרי אבק אשר ממלאים את האוויר. עקב היות החול יבש הרוח יכולה לשאת כמות גדולה של חול למקומות שונים. כאשר סערה מגיעה מכיוון מזרח אל הים התיכון, רוחות דרומיות חזקות נושבות. כשאזור הלחץ הנמוך של הסערה ממוקם מדרום לספרד או ממערב לאפריקה רוחות מזרחיות-דרומיות בעלות מזג חם ויבש נושבות במרוקו לכיוון האוקיינוס האטלנטי - רוחות אלו נקראות לֶסְטֶה (Leste). בעוד הלסטה נושבת, רוח מזרחית אחרת נושבת במיצר גיברלטר המכונה לוונטר (Laventer).

כאשר סערה מגיעה אל הים התיכון רוחות נושבות מכיוון אלג'יריה לספרד. באזור זה הרוחות מכונות לווצ'ה המביאות איתן כמות גדולה של חול. הרוח לא מספיקה להתקרר כאשר היא עוברת מעל הים משום שהדרך שהיא עוברת שם קצרה למדי, לכן, כאשר הרוח מגיעה לספרד היא מעלה את הטמפרטורה במידה ניכרת.

הרוח החזקה ביותר במדבר סהרה נקראת "שירוקו" (Sirocco) ומכונה גם "נשיפת סהרה". רוחות אלו מגיעות ממרכז המדבר לכיוון איטליה כשהן מלאות באבק ובחול, שם הן נפגשות בהרים ומורידות גשם מעורב עם אבק וחול המכונה "גשם אדום".

שקעים אשר מקומם במזרח התיכון באים יחד עם רוחות מכיוון דרום במצרים, ירדן וישראל. רוחות אלה קרויות חמסין. רוחות אלה שכיחות בעונות מעבר - עלייה חדה בטמפרטורה וירידה בלחות. משמעות המילה "חמסין" בערבית היא 50. יש הטוענים שהקשר הוא התקרבות הטמפרטורה ל-50 מעלות צלזיוס, ודעה רווחת אחרת אומרת שרוחות חמסין נושבות 50 ימים בשנה. באופן מקרי, בשפה העברית המילה "חמסין" מכילה את המילה "חם" בתוכה.

סופות חול בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופות חול משמשות לעתים קרובות באלמנטים שמקדמים את העלילה או פותחים בה. לרוב, סופות החול נותנות הסבר לתופעות בלתי צפויות כמו פגישה בין גיבורים או הסבר להתרחשויות הסיפור.

סופות חול בכוכבי לכת אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופות חול מתרחשות גם מחוץ לכדור הארץ, במאדים, סופה כזו שהתרחשה בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים הביאה לפריצת דרך בהבנת התהליך של חורף גרעיני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]