כרייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכרה הנחושת הגדול בעולם בצ'ילה. זהו מכרה מטיפוס בור פתוח
קרונית כרייה

כרייה היא פעולה של הפקת מחצבים בעלי ערך כלכלי מאדמת כדור הארץ. לרוב הכרייה מתבצעת על ידי חפירה של עפרת המחצב מאזור גאולוגי העשיר בה ומכונה עורק.

עם החומרים הנכרים בעולם נמנים זהב, בוקסיט, פחם, יהלומים, ברזל, אבני חן, עופרת, אבן גיר, ניקל, פוספט, מלח, בדיל, אורניום ומוליבדן. למעשה, על האדם לכרות כל חומר שלא ניתן לגדלו בתהליך חקלאי, ובכלל זה כוללת הכרייה במשמעותה הרחבה גם הפקת מים, גז טבעי ונפט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכרה העתיק ביותר הידוע הוא "מערת האריה" בסוואזילנד. באתר זה, המתוארך כבן 43,000 שנה חצבו בתקופה הפלאוליתית המטיט שנטחן להפקת פיגמנט אדום. אתרים מתקופה דומה בהם נחצב צור נתגלו בהונגריה ובהולנד.

מכרה עתיק נוסף של טורקיז נתגלה בואדי מגרה בחצי האי סיני והופעל על ידי המצרים הקדמונים. תאורים שיטתיים של שיטות כריה והפקת מתכות החלו להופיע במאה ה-16. הספר החשוב ביותר De Re Metallica (על המתכות) נכתב בידי גאורגיוס אגריקולה בשנת 1556 והיה ספר ההדרכה המרכזי במשך 250 שנים אחר כך. ספר זה מתאר בפרוטרוט שיטות איתור מרבצים, חפירת מכרות, מנהרות ופירים הוצאת העפרות, שטיפתן במים וטחינת המחצבים באמצעות מכונות המונעות בזרם מים. את התיאורים מלווים 270 תחריטי עץ מפורטים. אחד הנושאים שהעסיקו כורים (ונדון בפירוט בספרו של אגריקולה) הוא הוצאת מי תהום ממעמקי המכרה. הכורים גילו כי אי אפשר לשאוב מים ביניקה יותר מ-10 מטר ולכן יש להוציא מים ממכרה עמוק בכמה שלבי שאיבה. הבנת סיבתה של המגבלה הזו הביאה לגילוי הלחץ האטמוספירי.

איור מספרו של אגריקולה De Re Metallica

הפעם הראשונה בה נעשה שימוש באבק שריפה במכרה הייתה בסלובקיה ב-1627.

בארץ ישראל ישנן עדויות על כריית שטח של נחושת בבקעת תמנע בראשית התקופה הכלכוליתית, ובשנות החמישים של המאה העשרים פעלו באזור 10 מכרות, חלקם פתוחים וחלקם תת-קרקעיים. הכרייה בתמנע הופסקה סופית ב-1984 בשל אי כדאיות כלכלית.

שיטות כרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרייה בשטח פתוח

את שיטות הכרייה ניתן לחלק לשתי קבוצות:

1. כרייה על קרקעית (כריית שטח)
  • כרייה בבור פתוח
  • חציבה
  • כריית שכבות
  • כרייה באמצעות לחץ מים
2. כרייה תת-קרקעית
  • כרייה צידית או במדרון
  • פיר כרייה
  • כרייה בסלע קשה ("כריית חדרים")
  • קידוח

השפעה על הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות כרייה מודרניות נדרשות לעמוד בתקנים מחמירים של איכות הסביבה ושיקומה, להבטחת השבת אזור המכרה למצבו המקורי או אף למצב טוב יותר מאשר לפני תחילת הכרייה. בעבר המודעות וההקפדה היו נמוכות יותר, וכך הן גם כיום במדינות בעלות פיקוח רופף על איכות הסביבה. מכרות יכולים לגרום לנזק משמעותי לסביבה ולבריאות הציבור בשל פיזור של מינרלים רעילים בקלות יתרה מהסיגים הנותרים לאחר הפקת המחצב מהעפרה וזיהום מי התהום והגשם המחלחלים דרכם.

כמו כן, פעולות כרייה עלולות לגרום לשחיקת הנוף (בליה), היווצרות בורות ושקיעה בתת-הקרקע, פגיעה בבעלי חיים ובצומח וזיהום אבק נשימתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


תחומי מדעי כדור הארץ

אוקיינוגרפיהגאוכימיהגאוכרונולוגיהגאולוגיהגאולוגיה כלכליתגאולוגיה היסטוריתגאולוגיה ימיתגאולוגיה סביבתיתגאוגרפיה פיזיתגאולוגיה פלנטריתגאולוגיה קרחוניתגאומגנטיקהגאומורפולוגיהגמולוגיהגאוסטטיסטיקהגאופיזיקהוולקנולוגיהטקטוניקהכרייהמטאורולוגיהמינרלוגיהסייסמולוגיהסינופטיקהפדולוגיהפטרולוגיהפלאוגאוגרפיהפלאוקלימטולוגיהפלאונטולוגיה