חמור חדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"חמור חדש" בציור מאת אלברט אנקר, 1866

חמור חדש הוא משחק ילדים.

במהלך המשחק אחד הילדים עומד כפוף, ברכיו ישרות, וידיו נתמכות על ירכיו להשגת יציבות. מטרתו להוות מכשול למעבר יתר המשתתפים. יתר הילדים מנסים לעבור את המכשול על ידי ריצה, זינוק מקו מסומן, הנחת שתי כפות הידיים על גבו של המכשול, ופישוק הרגליים משני עבריו. אופן מעבר המכשול דומה לטכניקה המשמשת בהתעמלות לצורך מעבר חמור הקפיצות. לאחר שכל הקבוצה סיימה לעבור את המכשול, מתרחק החמור מקו הזינוק מעט. כאשר אחד מחברי הקבוצה נכשל במעבר המכשול, הוא מחליף את החמור.

המשחק אינו מתאים לקבוצות מעורבות-גודל, בגלל המעמסה הפיזית המוטלת על ילד קטן המשמש כחמור חדש. כמו כן, הוא אינו מתאים לקבוצה בה יכולותיו הגופניות של אחד המשתתפים פחותות משמעותית משל חבריו, מכיוון שאותו משתתף ימצא עצמו בדרך כלל בתפקיד המכשול, ולא ישפר את יכולותיו.

משחק זה מהווה יחידה בסיסית של המשחק סוס ארוך מבחינה אתלטית. מן הבחינה החברתית, במשחק זה משחק כל יחיד נגד הקבוצה, בעוד שבמשחק סוס ארוך משחקות שתי קבוצות זו נגד זו. יחסים כאלה בין משחקים קיימים בין משחקים נוספים, למשל בין גרסאות משחקי המחניים.

שמות אחרים של המשחק: חמור קצר, סוס קצר, אסומניה אבודניה. המשחק מוזכר ב"שיר השכונה" של חיים חפר בביצועה של להקת התרנגולים בכינוי אָסוּמָנְיָה אָבּוּדָנְיָה.

בירושלים מכונה המשחק סְמֶל, (כנראה שיבוש של "השמאל") ואז גם קוראים המשתתפים "סמל" בעת מעבר המכשול, שכן בתום כל סיבוב מתרחק החמור צעד אחד מנקודת הקפיצה, כדי להקשות את המעבר. המשחק מוזכר בשם זה בשירו של יוסי בנאי, "אני וסימון ומואיז הקטן".

מיספור הקופצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הקבוצה הקופצים מעל לחמור בדרך כלל ממוספרים. הקופץ הראשון הוא "מספר אחת", הקופץ השני הצמוד אליו בטור העורפי "מספר שתיים" וכו'. כאשר אחד הקופצים נכשל במעבר החמור הוא מחליף את החמור, והחמור עצמו הופך להיות הקופץ האחרון. שאר הקופצים שהיו מאחורי הקופץ שנכשל מתקדמים במיקום אחד בטור. "מספר אחת" הוא הקופץ שרשאי לקבוע סיבוב קפיצה מיוחד שבו על הקופצים מוטלת מטלה נוספת מלבד מעבר המכשול. שמות הסיבובים ש"מספר אחת" יכול לקבוע:

  • חביות - כאשר כל קופץ לאחר שעבר את המכשול נצמד לאחר הקפיצה לחמור ויוצר ביחד עמו חמור ארוך יותר. סיבוב "חביות" על פי רוב גורם לפסילה של הקופץ הרביעי, החמישי או השישי ולכן זו יכולה להיות שיטה של מספר אחת להחליף את החמור בחמור אחר.
  • חביות קטנות - כמו חביות אבל הקופצים מסתדרים על ברכיהם בתנוחה עוברית עם ראש צמוד לרצפה ואסוף אל החזה. הקפיצה מעליהם תהיה באמצעות ניתור ולא על ידי תמיכת כפות הידיים בגב החמור.
  • טנקים נופלים מהשמים - כל קופץ צריך ליפול עם ישבנו על גב החמור במקום לקפוץ מעליו. זו עלולה להיות שיטה של מספר אחת לגרום לחמור לסיבוב לא נוח או אפילו לגרום לו סבל, אף על פי שלפעמים יש קופצים שנכשלים בסוג כזה של קפיצה ובכך גורמים להחלפת החמור.
  • מים- קפיצה מהירה של כל הקופצים בזה אחר זה מעל החמור. אם ילד מסוים לא קפץ מיד אחרי זה שלפניו, הוא נפסל ויהפוך לחמור.
  • עמודים - כל קופץ נעמד במקומו לאחר שקפץ ובכך מקשה על הקופץ הבא שמחפש לו זווית קפיצה שונה שאינה חסומה. גם שיטה זו מאפשרת ל"מספר אחת" להחליף את החמור.
  • טיולים בארץ - כאשר הראשון קופץ ואומר "טיולים בארץ" האחרים קופצים אחריו, רצים לאן שהוא רץ ומחקים כל מה שהוא עושה. כאשר הרץ אומר סטופ (stop) כולם עוצרים ונעמדים במקום, ולכולם יש שלושה צעדים כדי להתקרב אל החמור; מי שלא מגיע, או לחלופין עובר את החמור, נפסל. כאשר קופצים מעל החמור חייבים להגיד "חזרנו מהטיול " צעד זה קריטי כי מי שלא אומרו נפסל.

אלימות במשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק מלווה ברמת כאב מסוימת ל"חמור", אך יש המוסיפים על כך התעללויות מכוונות, שאינן קשורות לפעילות האתלטית במשחק. בחלק מהגרסאות ישנו "עונש" על פרישה של החמור מהמשחק: למשל "יום הולדת" שבו שאר המשתתפים מכים את החמור לרקע שירת פזמון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שפה עברית, ביאור קטע מן השיר "אני וסימון ומואיז הקטן"
  • דייוויד סלע, נוסטלגיה, רשימת משחקים נוסטלגית