חקיקה דתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

למונח חקיקה דתית יש שתי משמעויות שונות מאוד אם כי קשורות זו בזו. במשמעות הפשוטה של המושג מדובר בחקיקה שהיא דתית, היינו חקיקה שנעשתה במסגרת דתית כלשהי ובהתאם לכללי החקיקה המוסכמים והמקובלים באותה מסגרת דתית. בהקשר למסורת הדתית במובנה היהודי אורתודוקסי, חקיקה דתית היא, למעשה, פסיקת הלכה המתבצעת על ידי רב המוסמך לפסוק הלכה.

תפקידי ההנהגה הדתית: חקיקה ופסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ביטול התוקף של מצוות רבות שמופיעות בברית הישנה כדוגמת: דיני הקרבת קורבנות, איסורי אכילה אין בנצרות מערכת מפורטת של מצוות. עם זאת, יש חיוב לאדם המאמין לקיים את המצוות המוסריות שמופיעות בברית הישנה כגון: איסורי עשרת הדיברות- רצח, גניבה וכן, איסור גילוי עריות- איסור נישואים עם קרובי משפחה.

החוק הנוצרי, הקרוי "חוק קנוני", נקבע במועצת הבישופים. מועצות הבישופים הן ועידות המתכנסות מאז ראשית הנצרות ועד זמנינו - לעתים כל כמה עשרות שנים ולעתים בהפרשי זמן רחבים יותר. החוקים הנחקקים בוועידות אלה, בהן משתתף לעתים גם האפיפיור, מופצים בכל קהילה ומשמשים תשתית לעבודת בית הדין שבראשות הבישוף.

מקור החקיקה נוצרית היא מן הברית הישנה, מן הברית החדשה ומכתבי האבות הכנסייה. לדוגמה, איסור על נישואים של קרובי משפחה מדרגת קרבה מסוימת, מבוסס על האיסור של גילוי העריות המופיע בברית הישנה ומרחיב אותו.

רבים מן החוקים הקנוניים עוסקים בחלוקת הסמכויות בין אנשי הכנסייה בדרגות השונות ובכללי ההתנהגות המחייבים אותם. לדוגמה, "נאסר על כמרים לארח בבתיהם נשים, בגלל החשד שעשוי לעלות, מלבד אמם, אחותם או נשים שהן מעבר לכל חשד"; צריך לבדוק היטב את אורח חייהם של המועמדים לבישוף ורק לאחר מכן יוכלו לעבוד.

אסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסק ההלכה באסלאם הוא המֻפְתִי. כדי לשמש מֻפְתִי חייב אדם להיות מוסלמי ובקי בהלכה. בדרך-כלל, המפתי פוסק פסק הלכה (פתווה) בתשובה לשאלה של אחד המאמינים, או לשאלת השליט. פסקי ההלכה עוסקים באופן קיום המצוות, בענייני ירושה, בדיני משפחה ועוד.

במדינות המוסלמיות המודרניות, ישנה הסמכה של בתי הדין השרעיים לדון בענייני אישות ואפוטרופסות, המדינה מעסיקה פוסקי הלכה מטעמה. תפקידם של פוסקי הלכה אלה הוא להנחות את שופטי בתי הדין השרעיים שבתחומה.

על-פי השָרִיעָה, אין באסלאם היררכיה של פוסקי הלכה. כל מֻפְתִי רשאי להוציא פסקי הלכה כתשובות לשאלות המופנות אליו. עם זאת, היו בכל תקופה פוסקי הלכה שהשפעתם הייתה גדולה משל עמיתיהם, וזאת משום הידע הרב שיוחס להם. חלקם עסקו בהוראה בבתי-ספר ידועים, וחלקם עסקו בפסיקה בלי לקבל שכר והתפרנסו ממסחר ומלאכה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]